מה מברכים על חלקום?

א. מִי יוֹדֵעַ מָה זֶה "חַלְקוּם"? וּבְכֵן, "חַלְקוּם" הוּא הַמַּמְתָּק שֶׁנִּמְצָא בְּדֶרֶךְ כְּלָל בְּתִפְזֹרֶת עִם מַמְתָּקֵי הַקּוֹקוֹס וְהַמַּרְמֵלָדָה... (וְלִפְעָמִים יֵשׁ עָלָיו מְעַט אַבְקָה לְבָנָה..). חָשׁוּב לָדַעַת שֶׁפַּעַם הָיוּ מְיַצְּרִים אֶת הַ"חַלְקוּם" מֵעֲמִילַן חִטָּה וְלָכֵן בִּרְכָּתוֹ הָיְתָה "מְזוֹנוֹת", אוּלָם הַחַלְקוּם שֶׁמָּצוּי הַיּוֹם עָשׂוּי מֵעֲמִילָן תִּירָס אוֹ תַּפּוּחֵי אֲדָמָה וְלָכֵן בִּרְכָּתוֹ "שֶׁהַכֹּל".

ב. עַל עוּגַת "מוּס" מְבָרְכִים "שֶׁהַכֹּל".

ג. עַל נְבָטִים אֲמֶרִיקָאִים אוֹ סִינִים מְבָרְכִים "הָאֲדָמָה".

ד. כְּשֶׁנּוֹתְנִים לְיֶלֶד תְּרוּפָה, בְּדֶרֶךְ כְּלָל דּוֹאֲגִים שֶׁהִיא תִהְיֶה טְעִימָה כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְבוֹלְעָהּ. וְלָכֵן, לִפְנֵי שֶׁהַיֶּלֶד שׁוֹתֶה סִירוֹפּ מָתוֹק יֵשׁ לְלַמֵּד אוֹתוֹ לְבָרֵךְ "שֶׁהַכֹּל". כָּךְ גַּם יֵשׁ יוֹתֵר סִכּוּיִים שֶׁהוּא יַבְרִיא כִּי הוּא יָבִין שֶׁלֹּא הַתְּרוּפָה מְרַפֵּאת אֶלָּא ה' מְרַפֵּא בְּאֶמְצָעוּת הַתְּרוּפָה (וְזוֹ הַסִּבָּה שֶׁלִּפְעָמִים לוֹקְחִים תְּרוּפָה וְזֶה לֹא עוֹזֵר, כִּי אִם ה' לֹא רוֹצֶה לְרַפְּאוֹת עַכְשָׁיו - הַתְּרוּפָה לֹא תַּעֲזֹר..). אוּלָם, אִם הַיֶּלֶד סוֹלֵד מֵהַתְּרוּפָה וְשׁוֹתֶה אוֹתָהּ בְּעַל כּוֹרְחוֹ - לֹא יְבָרֵךְ כְּלָל אֲפִילוּ שֶׁהִיא מְתוּקָה.

ה. סָלָט פֵּרוֹת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַּם פֵּרוֹת עֵץ כְּגוֹן: תַּפּוּחַ, תַּפּוּז וְכַדּוֹמֶה וְגַם פֵּרוֹת אֲדָמָה כְּגוֹן: בָּנָנָה, אֲנָנָס וְכַדּוֹמֶה. וּכְשֶׁמַּכְנִיסִים אֶת הַכַּפִּית עוֹלוֹת בָּהּ גַּם חֲתִיכוֹת מֵאֵלֶּה וְגַם מֵאֵלֶּה, מָה יְבָרֵךְ? אִם הַחֲתִיכוֹת הֵן קְטַנּוֹת - יֵשׁ לְבָרֵךְ עַל הָרֹב וְלִפְטֹר אֶת הַמִּעוּט. אוּלָם, אִם הַחֲתִיכוֹת גְּדוֹלוֹת וְנִכָּרוֹת כָּל אַחַת מַה הִיא - יֵשׁ לְבָרֵךְ בְּנִפְרָד עַל חֲתִיכַת "פְּרִי הָעֵץ", וְאַחַר כָּךְ עַל חֲתִיכַת "פְּרִי אֲדָמָה".

ו. אִם בֵּרַכְתָּ עַל פִּרְכִיּוֹת אוֹרֵז "אֲדָמָה" אוֹ "מְזוֹנוֹת" אוֹ "שֶׁהַכֹּל" - בְּכָל אֶחָד מֵהַמִּקְרִים יֵשׁ לְךָ עַל מִי לִסְמֹךְ, אַךְ הַנָּכוֹן בְּיוֹתֵר הוּא לְבָרֵךְ "הָאֲדָמָה".

* * *

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר (מִשְׁלֵי, י', כד'):

"מְגוֹרַת רָשָׁע הִיא תְבוֹאֶנּוּ וְתַאֲוַת צַדִּיקִים יִתֵּן"

פַּחַד.. פַּחַד.. הַאִם יֵשׁ תְּרוּפָה לַפַּחַד? מֵילָא כַּאֲשֶׁר מְפַחֲדִים מִדָּבָר מֻגְדָּר עוֹד אֶפְשָׁר לְטַפֵּל בָּזֶה. הַבְּעָיָה הִיא כַּאֲשֶׁר הָאָדָם מְפַחֵד וְלֹא יוֹדֵעַ מִמָּה הוּא מְפַחֵד.. זֶה נִשְׁמַע הָזוּי - אֲבָל אָנוּ שׁוֹמְעִים אֶת הַמִּשְׁפָּט הַזֶּה לְעִתִּים קְרוֹבוֹת. וְלֹא רַק מֵאֲנָשִׁים שֶׁהַחַיִּים לֹא הֵאִירוּ לָהֶם פָּנִים, אֶלָּא גַּם מֵאֲנָשִׁים שֶׁמְּבֻסָּסִים מִבְּחִינָה כַלְכָּלִית וּמִשְׁפַּחְתִּית, וּמִמַּבָּט חִיצוֹנִי לֹא מוּבָן מִמָּה יֵשׁ לָהֶם לְפַחֵד, וּבְכָל זֹאת הֵם מַרְגִּישִׁים פַּחַד. מָה הַהֶסְבֵּר בַּדָּבָר?

תּוֹדָה לָאֵל שֶׁיֵּשׁ לָנוּ אֶת שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ שֶׁמְּגַלֶּה לָנוּ אֶת הַסִּבָּה וְאֶת הַפִּתָּרוֹן. וְכָךְ הוּא אוֹמֵר: "מְגוֹרַת רָשָׁע הִיא תְבוֹאֶנּוּ" - מָה הַפֵּרוּשׁ? כַּאֲשֶׁר הָאָדָם עוֹשֶׂה עֲבֵרָה אוֹ חֵטְא, אָז יֵשׁ עָלָיו דִין וְקִטְרוּג מִלְּמַעְלָה. וְהָעֲבֵירָה בְעַצְמָהּ עוֹשָׂה דִין בָּאָדָם, וּכְתוֹצָאָה מֵהָעֲבֵרָה נִגְרַם הַפַּחַד. כְּלוֹמַר הַפַּחַד אֵינוֹ מַשֶּׁהוּ חִיצוֹנִי, אֶלָּא מִתּוֹךְ הָאָדָם! וְהַשְּׁאֵלָה הַגְּדוֹלָה מָה עוֹשִׂים? כִּי הֲרֵי אֵין אָדָם שֶׁאֵין לוֹ חֲטָאִים וַעֲבֵרוֹת? אָז אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהִנָּצֵל מֵהַפַּחַד? אוּלָם, אָדָם שֶׁחַי בְדֶרֶךְ שֶׁל תְּשׁוּבָה. דְּהַיְנוּ, מְבַקֵּשׁ סְלִיחָה מֵה' לְעִתִּים קְרוֹבוֹת, וּמִתְחָרֵט עַל מַעֲשָׂיו הָרָעִים, וּמְבַקֵּשׁ מֵה' שֶׁיַּעֲזֹר לוֹ לָלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ הַיְשָׁרָה, אָז כָּל חַטָּאָיו מִתְכַּפְּרִים וְאִתָּם הוֹלְכִים כָּל הַפְּחָדִים!! דָּבָר זֶה הוּא סוֹד גָּדוֹל! אֲבָל אֵינוֹ עוֹזֵר לְמִי שֶׁרַק יוֹדֵעַ אוֹתוֹ אֶלָּא לְמִי שֶׁמְּקַיֵּם אוֹתוֹ. וְלָכֵן יִשְׁתַּדֵּל כָּל אָדָם לְהַקְדִּישׁ זְמַן וַאֲפִילוּ כַמָּה דַקּוֹת, לִהְיוֹת לְבַד וּלְדַבֵּר עִם בּוֹרֵא עוֹלָם וְלוֹמַר לוֹ תְּפִלָּה מֵעֵין זוֹ: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ בְּכָל אָדָם יֵצֶר הָרָע שֶׁטּוֹרֵחַ וּמִתְאַמֵּץ לְהַחְטִיא אוֹתוֹ, וְגַם הַיֵּצֶר שֶׁבְּתוֹכִי לֹא נָח עַד שֶׁהִצְלִיחַ לְהַכְשִׁיל אוֹתִי, וְגָרַם לִי לַעֲשׂוֹת מַעֲשִׂים לֹא טוֹבִים, הֵן בֵּינִי לְבֵין חֲבֵרַי וְהַסּוֹבְבִים אוֹתִי וְהֵן בֵּינִי וּבֵינְךָ (וִיפָרֵט מָה שֶׁזּוֹכֵר מִמַּעֲשָׂיו הֲלֹא טוֹבִים..) וַאֲנִי מִתְבַּיֵּשׁ בְּמַעֲשַׂי, מִתְחָרֵט עֲלֵיהֶם וּמְבַקֵּשׁ מִמְּךָ סְלִיחָה מְחִילָה וְכַפָּרָה, כִּי בֶאֱמֶת אֵינֶנִּי חָפֵץ בְּמַעֲשִׂים אֵלּוּ, וְהֵם רַק מִצַּד הַיֵּצֶר הָרָע. מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ שֶׁתַּעֲזֹר לִי לָלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ הַיְּשָׁרָה וְהַטּוֹבָה. אָמֵן וְאָמֵן." וּמִי שֶׁעוֹשֶׂה כָךְ יִזְכֶּה שֶׁיִּתְקַיֵּם בּוֹ הַחֲצִי הַשֵּׁנִי שֶׁל הַפָּסוּק: "וְתַאֲוַת צַדִּיקִים יִתֵּן". אָמֵן.