מתי מברכים הטוב והמיטיב?

חז"ל תיקנו את ברכת ´הטוב והמיטיב´ כאשר אנשים שותים יין, והובא לפניהם יין ממין אחר - יש לברך על היין השני ברכת "הטוב והמיטיב". אך יש כמה תנאים לברך ברכה זו. ואין לברכה, אלא כאשר מתקיימים כל התנאים הבאים:

היסח הדעת: אין לברך את ברכת הטוב והמיטיב אלא כאשר לא היה "היסח הדעת" לפני שתיית היין השני. כלומר, כאשר ישבו לשתות את היין הראשון, היה בדעתם להמשיך לשתות יין. אבל אם החליטו שלא לשתות עוד יין, וכגון, ששתו יין בסעודה, וכבר בירכו ברכת המזון, ואחר כך הוגש לפניהם יין אחר, אז אין לברך על היין השני ברכת הטוב והמ טיב.

שנותר מן היין הראשון: אין לברך ברכת הטוב והמיטיב, אלא כאשר נשאר מעט מן היין הראשון. אבל אם לא נותר ממנו מאומה, אין לברך על היין השני ברכת הטוב והמיטיב.

שהיין השני אינו גרוע מן הראשון: אין לברך ברכת הטוב והמיטיב, אלא כאשר היין השני משובח יותר מן הראשון. ולכל הפחות בתנאי שאינם יודעים בוודאות שהיין השני גרוע מן הראשון.

שיהיו היינות משני מינים שונים: אין לברך ברכת הטוב והמיטיב אלא כשהיין השני עשוי ממין אחר של יין. כגון יין "מרלו", ויין "קברנה סוביניון", וכיוצא באלו. אולם יש אופן שאפשר לברך על שני יינות ממין אחד ברכת הטוב והמיטיב, כאשר יין אחד הוא חדש והשני הוא ישן. במקרה כזה, אפילו אם שניהם ממין אחד אפשר לברך על השני ברכת הטוב והמיטיב. וכן אפשר לברך על שני יינות ממין אחד, כאשר הם נעשו ביקבים שונים או מכרמים שונים, באופן שטעמיהם שונים זה מזה.

שיהיו לפחות שני בני אדם: אין לברך ברכת הטוב והמיטיב, אלא כאשר יושבים לכל הפחות שני בני אדם ושותים יחד. ושישתו שניהם מהיין הראשון, ולאחר מכן מהיין השני.

שישתו בשעת הסעודה: אין לברך ברכת הטוב והמיטיב, אלא בתוך סעודה עם פת לחם. אבל שלא בשעת הסעודה, אין לברך ברכה זו.

וכל פרטי הדינים הללו, מבוארים בארוכה בשו"ת יביע אומר חלק תשיעי (סימן קח). ובספר חזון עובדיה על הלכות ברכות. ובספר הלכה ברורה חלק תשיעי (סימן קעה).

פסקי הגר"ע יוסף שליט"א באדיבות אתר "הלכה יומית"