רוחות של גאולה, סופות של חיוכים: הטור של דניאל מזרחי

רוחות של גאולה
נושבות על פני, טיפות
שנותנות בתוכי את הכוחות
הנעלמים
ועל פני יש
סופות של חיוכים.

ישראל,
הנה הגיע הגואל,
ויחד נעלה לבניין אריאל!
צא ולמד שאתה יהודי לעד

תחייך בכל כוחך כי יש מעליך אור

שאביך מאיר את עיניך.

תן חיוך נצחי ותדליק אצלך אור תמידי

ואל תחיה בסרט כי יש רוח מבשרת

על אור הגאולה...

מסתכל על ענני שמיא
ואומר שירה של גאולה
לך מקריב קורבן של הודיה 
ומודה לך בוראי על רגע באפי

דניאל מזרחי

שעון החורף התחיל, ואיתו הגיעו‎ רוחות של גאולה, בלי שום הכנה מראש. אין בן דוד בא, אלא בהיסח הדעת.
בתחילת השבוע שעבר, באיזה בוקר סתווי, עם שמש מאירה שליטפה את פניי, הגעתי לבית הכנסת לבדי, כהרגלי, עם המרכבה החשמלית שלי.

לפתע, בכניסתי לבית הכנסת, התחילה סערה ששברה את לבי מרוב אימה. בראשי הייתה רק מילה אחת לבורא עולם: תודה שהסערה הזו לא פקדה אותי בדרך. אחרת הייתי נסחף כמו עלה שנידף ברוח.

אבל הרגשתי שזאת לא סערה שגרתית, אלא סערה שמביאה איתה את הגאולה. ממש כך.
צריך לזכור שכבר נכנסנו לימים של הגאולה. גם אם אנו רואים שעוברים אסונות על העם היהודי – כמו שראינו את הסערה במתן תורה, את הקולות והברקים, ואז קיבלנו את התורה הקדושה הנצחית, וזו הייתה עבורנו כעין גאולה.

ואנו תפילה לבורא עולם, שישלח לנו את הגאולה הנצחית ונחזה זאת בעינינו הגשמיות, עוד היום ממש...
שלכם,

דניאל מזרחי