"תפילה לדוד" – מזמור עצום ונורא

א. מִפְּנֵי מַעֲלָתָהּ וַחֲשִׁיבוּתָהּ שֶׁל קְדֻשַּׁת "וּבָא לְצִיּוֹן", אָדָם שֶׁמִּתְפַּלֵּל עִם הַצִּבּוּר וְנֶאֱנַס לָצֵאת לִפְנֵי "עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ", יִזָּהֵר מְאֹד שֶׁלֹּא יֵצֵא לִפְנֵי "וּבָא לְצִיּוֹן" שֶׁלֹּא יֵרָאֶה כְּמְזַלְזֵל בְּדָבָר שֶׁהָעוֹלָם עוֹמֵד עָלָיו.

ב. צָרִיךְ לָשֶׁבֶת כְּשֶׁאוֹמְרִים אֶת קְדֻשַּׁת "וּבָא לְצִיּוֹן", מִלְּבַד הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר שֶׁרַשַּׁאי לַעֲמוֹד מִפְּאַת כְּבוֹד הַצִּבּוּר.

ג. מִנְהַג יִשְׂרָאֵל לוֹמַר אֶת הַפְּסוּקִים שֶׁל הַתַּרְגּוּם בְּלַחַשׁ, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין לְכָךְ הֶכְרַח עַל פִּי הַסּוֹד, מִכָּל מָקוֹם, מֵאַחַר וְכָךְ הַמִּנְהָג - רָאוּי לַעֲשׂוֹת כָּךְ.

ד. כְּשֶׁאוֹמֵר אֶת הַמִּלִּים: "לֹא נִגַּע לָרִיק וְלֹא נֵלֵד לַבֶּהָלָה", יְכַוֵּן לְהִתְפַּלֵּל עַל זַרְעוֹ וְזֶרַע זַרְעוֹ שֶׁיִּהְיוּ לוֹמְדֵי תּוֹרָה, צַדִּיקִים וּבַעֲלֵי מִדּוֹת טוֹבוֹת.

ה. גַּם מִי שֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּיָחִיד צָרִיךְ לוֹמַר אֶת קְדֻשַּׁת "וּבָא לְצִיּוֹן", וְאִם יוֹדֵעַ טַעֲמֵי הַמִּקְרָא, טוֹב שֶׁיֹּאמַר: "קָדוֹשׁ" "בָּרוּךְ" וְ"יִמְלֹךְ" בִּטְעָמִים.

ו. עַל אַף מַעֲלָתָהּ הַגְּדוֹלָה שֶׁל קְדֻשַּׁת "וּבָא לְצִיּוֹן", אִשָּׁה אֵינָהּ חַיֶּבֶת לְאוֹמְרָהּ בְּכָל יוֹם, אוּלָם אִם תִּרְצֶה יְכוֹלָה, כְּמוֹ אָדָם שֶׁזָּכָה בַּלּוֹטוֹ בְּ-13 מִלְיוֹן, שֶׁאֵינוֹ חַיָּב לָלֶכֶת וְלָקַחַת אֶת הַפְּרָס אֲבָל הוּא יָכוֹל..

ז. לְאַחַר "וּבָא לְצִיּוֹן" אוֹמְרִים שִׁיר שֶׁל יוֹם, בְּקֶטַע זֶה הַשֶּׁפַע יוֹרֵד יוֹתֵר לְמַטָּה לְעוֹלָם הַ"יְּצִירָה" שֶׁהוּא עוֹלָם אֶחָד לִפְנֵי הָעוֹלָם שֶׁלָּנוּ.. (מָה לַעֲשׂוֹת? אֲנַחְנוּ אַחֲרוֹנִים..)

ח. אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ עֵדוֹת שֶׁנּוֹהֲגוֹת לוֹמַר רַק אֶת הַמִּזְמוֹר שֶׁל אוֹתוֹ יוֹם וְזֶהוּ, מִכָּל מָקוֹם הַסְּפָרַדִּים וְחֵלֶק מֵהַחֲסִידִים נוֹהֲגִים עַל פִּי הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ לוֹמַר בְּכָל יוֹם לִפְנֵי שִׁיר שֶׁל יוֹם אֶת מִזְמוֹר: "תְּפִלָּה לְדָוִד" וְהוּא מִזְמוֹר עָצוּם וְנוֹרָא. כְּשֶׁאוֹמֵר לִפְנֵי שִׁיר שֶׁל יוֹם "הַיּוֹם יוֹם אֶחָד בְּשַׁבָּת" וְכוּ' יְכַוֵּן לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה לִזְכֹּר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת, וְעַל יְדֵי זֶה יַגִּיעַ שֶׁפַע בִּזְכוּת הַשַּׁבָּת לְאוֹתוֹ יוֹם חוֹל.

* * *

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר: (מִשְׁלֵי, י', ט')

"הוֹלֵךְ בַּתֹּם - יֵלֶךְ בֶּטַח, וּמְעַקֵּשׁ דְּרָכָיו - יִוָּדֵעַ (יִתְיַסֵּר)" (א')

בְּעֵינֵי הַרְבֵּה אֲנָשִׁים הַתְּמִימוּת נִרְאֵית כְּטִפְּשׁוּת. כַּאֲשֶׁר הֵם פּוֹגְשִׁים אָדָם תָמִים הֵם מְרַחֲמִים עָלָיו כְּאִלּוּ הוּא בַּעַל מוּם וּמִסְכֵּן, הֵם בְּטוּחִים שֶׁתְּמִימוּתוֹ תִּגְרֹם לוֹ רַק הֶפְסֵדִים. אוּלָם שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ מְגַלֶּה לָנוּ שֶׁהָאֱמֶת הִיא הֲפוּכָה בְּדִיּוּק! "הוֹלֵךְ בַּתֹּם - יֵלֶךְ בֶּטַח", אָדָם שֶׁהוֹלֵךְ בִּתְמִימוּת וְיַשְׁרוּת - הוּא זֶה שֶׁצּוֹעֵד בַּדֶּרֶךְ הַבְּטוּחָה וְהָאֲמִתִּית!! גַּם אִם יַעַמְדוּ בְּפָנָיו מִבְחָנִים וְנִסְיוֹנוֹת גְּדוֹלִים הוּא יַעֲבוֹר אֶת כֻּלָּם בְּכֹחַ הַתְּמִימוּת.

וּכְמוֹ שֶׁמְּסֻפָּר עַל יְהוּדִי תָמִים שֶׁהִגִּיעַ לְעֲיָרָה אַחַת וְרָאָה שֶׁכָּל הַחֲנֻיוֹת סְגוּרוֹת, הוּא הִתְפַּלֵּא וְשָׁאַל אֶת אֶחָד הַתּוֹשָׁבִים: "מָה יוֹם מִיּוֹמַיִם?" "מָה, לֹא שָׁמַעְתָּ? הַמֶּלֶךְ גָּזַר גְּזֵרָה קָשָׁה מְאֹד עַל הַיְּהוּדִים. צְרִיכִים הֵם לִבְחֹר אָדָם חָכָם שֶׁיִּתְמוֹדֵד מוּל הַכֹּמֶר כְּשֶׁשְּׁנֵיהֶם עַל סִירָה בְּאֶמְצַע הַנָּהָר וּמִי שֶׁיִּשְׁאַל שְׁאֵלָה שֶׁהַשֵּׁנִי לֹא יֵדַע לַעֲנוֹת עָלֶיהָ, יוּכַל לִדְחֹף אֶת עֲמִיתוֹ לַמַּיִם. וְאִם הַיְּהוּדִים יַפְסִידוּ הֵם יְגֹרְשׁוּ מֵהָעִיר",

הַיְּהוּדִי הַפָּשׁוּט לֹא הֵבִין מָה הַבְּעָיָה. הוּא נִגַּשׁ לַמֶּלֶךְ וְהִצִּיעַ אֶת עַצְמוֹ לַהִתְמוֹדְדוּת. הַמֶּלֶךְ הִסְכִּים וְהוּא עָלָה לַסִּירָה. מִשֶּׁהִבְחִין הַכֹּמֶר שֶׁמּוּלוֹ עוֹמֵד אָדָם תָּמִים וּפָשׁוּט, נָתַן לוֹ אֶת רְשׁוּת הַדִּבּוּר רִאשׁוֹן. הַיְּהוּדִי שָׁאַל אוֹתוֹ: "אֱמוֹר לִי בְּבַקָּשָׁה מַה פֵּרוּשׁ דְּבָרָיו שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ בְּפָרָשַׁת וַיֵּצֵא: "וְאָנֹכִי לֹא יָדַעְתִּי"? הֵשִׁיב הַכֹּמֶר מִיָּד: "לֹא יוֹדֵעַ", מִשֶּׁשָּׁמַע הַיְּהוּדִי אֶת הַמִּלִּים "לֹא יוֹדֵעַ" דָּחַף אֶת הַכֹּמֶר לַמַּיִם, וְהָעִמּוּת הִסְתַּיֵּם בְּהַצְלָחָה.

כְּשֶׁיָּרַד הַיְּהוּדִי מֵהַסִּירָה שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: "אֵיךְ הִצְלַחְתָּ לְהָבִיס אוֹתוֹ?" עָנָה: "כְּשֶׁהִגַּעְתִּי לְפָסוּק זֶה רָאִיתִי שֶׁרָשִׁ"י הַקָּדוֹשׁ מְבָאֵר שֶׁהַכַּוָּנָה הִיא "לֹא יוֹדֵעַ", וּכְשֶׁנִּגַּשְׁתִּי לָרָב גַּם הוּא עָנָה לִי "לֹא יוֹדֵעַ". אָז אָמַרְתִּי לְעַצְמִי: אִם רָשִׁ"י לֹא יָדַע, וְהָרַב לֹא יָדַע - הַיִתָּכֵן שֶׁהַכֹּמֶר יֵדַע?!!.."

וְעַל זֶה נֶאֱמַר: "הוֹלֵךְ בַּתֹּם - יֵלֶךְ בֶּטַח".