רבקה דויטש: שיר לזכרם של בני הזוג הנקין הי"ד

ניפגש בבית העלמין הדומם
עת יכרו את קברינו אלי אדמה,
כי חיות אדם, מרצחים ללא לב,
חמסו מכם את אבא ואמא.

צפיתם בזוועה במו עינכם,
עת אמכם בלב שותת דם נורתה.
השתחררתם מכבלי חגורה מגוננת,
עת אביכם חילץ בנשימה אחרונה.

שיר לזכרם ולעילוי נשמתם של בני הזוג איתם ונעמה הנקין הי"ד. יהי זכרם ברוך

ילדינו היפים, התמימים, מעתה אתם
יתומים לבלי שוב, לבלי אב ואם.
ואת המראות הקשים שנחרטו בנפש
מי ימחק וישכיח מכם?

מי ישכיל למחוק מזכרונכם הרך
את הרגע הממוטט, המרסק, הנאלח?
בו העולם הטוב שידעתם נלקח
ואל מציאות שכול, אובדן וחסר - גופכם ניתך?

נא אלוקים היושב במרומים
ואת זוג ההורים הקדושים מחבק,
עטוף ארבעה יתומים זכים
שבערב חג אחד - כל עולמם התרסק...

שלח נטיפי רפואה אל נפשם,
חמול עליהם. כי מי עוד ירחם?
נומו ילדים קטנים, מתוקים ואהובים שלנו
כבר מאוחר וחשוך, ואין מנחם...