לא בשמיים היא: מצוות התשובה היא צעד קטן

"כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד, בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ" – אומר הרמב"ם, זוהי מצוות התשובה. כולנו רוצים להיות טובים יותר בשנה הבאה. התורה קוראת אלינו: "לא בשמיים היא!" לא צריך לקפוץ לשמיים בכדי לשוב בתשובה. על כל אדם לעשות את הצעד הקטן, מתוך המשבצת בה הוא נמצא. כאן ועכשיו – בואו נתחיל לצעוד בדרך חדשה, בצעדים מדודים וזהירים. דבר תורה לפרשת ניצבים

אא

השורות הבאות לקוחות מתוך כתבה מן העיתונות:

"בתאריך 12 בינואר 2007, נכנס לתחנת הרכבת התחתית L'Enfant Plaza בוושינגטון, איש צעיר הנושא כינור ישן למראה. האיש לבש ג'ינס, טי שירט ארוכת שרוולים, וכובע מצחייה של קבוצת הבייסבול וושינגטון נשיונלס. הוא נעמד ליד פח הזבל באולם המבוא של התחנה, וניגן במשך שלושת רבעי שעה, שבמהלכה חלפו על פניו 1,097 אנשים. רק אחדים מהם נעצרו להאזין למוזיקה. כעשרים אנשים שעברו על פניו, הטילו כמה מטבעות לתיק הכינור, בלי להרים את עיניהם. בסך הכל הצטברו בתיק 12 דולר – ועוד שטר של 20 דולר, שהונח על ידי אדם אחד שזיהה את האיש עם הכינור.

האיש עם הכינור היה המוזיקאי עטור הפרסים ג'ושוע בל, שמוגדר כאחד הנגנים הקלאסיים הטובים עלי אדמות. הכנסותיו מקונצרטים נאמדו לאחרונה בכאלף דולר לדקה. הכינור הישן למראה של בל, היה כינור סטרדיבריוס משנת 1713, ששוויו מוערך ב־3.5 מיליון דולר. האלבום הראשון שבל הקליט לאחר שרכש את הכינור, נמכר בחמישה מיליון עותקים. הרפרטואר שנתן בתחנת המטרו, הורכב משש היצירות הקלאסיות התובעניות בעולם, פרי עטם של באך, שוברט ואחרים, וכמעט איש לא התרשם מהמוזיקה. לא עובדי הממשל בדרכם לעבודה, לא עובדי תחנת הרכבת, לא אנשים שעמדו בתור בדוכן לוטו שניצב באולם הכניסה לא הרחק מפח הזבל של בל.

כמעט 100% מהחולפים על פניו של אחד המבצעים הגדולים בדורנו, לא נהנו מהמוזיקה, או אפילו הבחינו בה.

הופעת תחנת הרכבת, הייתה ניסוי שערך כתב ה"וושינגטון פוסט" ג'ין ויינגרטן, כדי לברר איך אנשים מגיבים לאמנות גדולה, כשאיש לא אומר להם כמה היא גדולה. תוצאת הניסוי המפורסם זכתה באותה השנה להדים עולמיים".

הסיפור על בל הוא סיפור החיים של כולנו, וכמדומני שעולה ממנו מסר עוצמתי לקראת ראש השנה:

פעמים רבות, מסתובבות "יצירות מופת" ממש מתחת לאפנו, בתחומים רבים בחיים, ואין אנו טורחים לעצור לרגע, להתבונן ולספוג מהחוויות. מי יודע איך החיים שלנו היו יכולים להיראות, אם היינו שמים לב לאוצרות הפזורות סביב, אם היינו מנצלים את הזדמנויות הפז המגיעות לידנו, אם היינו משמרים לנצח רגעים של התרוממות הנפש.     

כל שעלינו לעשות הוא, לעצור לרגע ולהתבונן.

הבה נתבונן במספר פסוקים מתוך הפרשה, הממחישים יותר מכל את התובנה הזו:

"כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם, לֹא נִפְלֵאת הִיא מִמְּךָ, וְלֹא רְחֹקָה הִיא. לֹא בַשָּׁמַיִם הִיא לֵאמֹר, מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ, וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה. וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִיא לֵאמֹר, מִי יַעֲבָר לָנוּ אֶל עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ, וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה. כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד, בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ".

"כי המצוה הזאת". לאיזו מצוה מתכוונת התורה, שהיא איננה נמצאת מעבר לים, אלא היא נמצאת בפינו ובלבבנו?

ידועים דברי הרמב"ם, שהפסוק מדבר בייחוד אודות מצות התשובה, המוזכרת מספר מילים קודם לכן – "כִּי תָשׁוּב אֶל השם אֱלֹקֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ. כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם, לֹא נִפְלֵאת הִיא מִמְּךָ, וְלֹא רְחֹקָה הִיא". הרמב"ן מחזק את הדעה הזאת ואומר, שבפסוק זה מוזכרים שלושת פרטי מצות התשובה: "בפיך" – וידוי בפה. "בלבבך" – חרטה בלב. "לעשותו" – קבלה מעשית לעתיד. 

הסיפור אודות בל, משליך ישירות על מצות התשובה, הנחוצה לנו כל כך בימים אלו. מצות התשובה נמצאת ממש בפה שלנו. עצרו רגע! אל תחלפו על פניה מבלי משים לב!

אדם רוצה לשוב בתשובה, לשוב אל ה"אני" האמיתי. מחזקת אותו התורה ואומרת לו: "לא בשמיים היא" – אדם עלול לטעות לחשוב, שהתורה הינה שמימית, והיא שייכת רק לאנשים שמימיים, פרושים ו"קדושים", והיא איננה שייכת לבני אדם "ארציים" ופשוטים כמוני. מול מחשבות כאלו "צועקת" התורה: "לא בשמיים היא!" לא צריך לקפוץ לשמיים בכדי לשוב בתשובה. על כל אדם באשר הוא לעשות את הצעד הקטן, מתוך המשבצת בה הוא נמצא. 

"ולא מעבר לים היא! כי קרוב אליך הדבר מאוד – שכן הנושא והתוכן של התורה הזאת קרוב אליך מאוד! הוא קרוב אליך יותר מכל דבר, שהרי אתה עצמך הוא נושא התורה, וחיי חלדך הם תוכנה. אם רצונך להבין את שניהם, רק וחדור אל נפשך פנימה, וראה בעיניים פקוחות את יחסיך הארציים – האנושיים, וכל הוראה נוספת הדרושה לך לצורך הבנתה וקיומה – נוסף על ספר התורה שנמסר לך – אל תבקשנה בשמיים ומעבר לים, שהרי הכל נתון לך בפיך – במסורת הנלמדת מפה לפה".

כולנו רוצים להשתנות. כולנו רוצים להיות טובים יותר בשנה הבאה. כולנו רוצים להיות ערכיים יותר, רוחניים יותר, מרוממים יותר, קרובים לקדוש ברוך הוא יותר.

עלינו לדעת שזה לא בשמיים! זה לא מעבר לים! כאן ועכשיו – בואו נתחיל את השינוי, נתחיל לצעוד בדרך חדשה, בצעדים מדודים וזהירים!

שנה טובה ומתוקה לכל עם ישראל.

תגיות:פרשת השבועפרשת ניצבים

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה