ראש השנה

ראש ה"שונה": איך נזכה לשפלות אמיתית בימי ראש השנה?

"היום, הרת עולם. אל תקרי 'הרת' אלא 'הרעת'. היום, את אוספת את כל הרע שלך, את כל הרע שבך – ושולחת אותו אל דוכן הנאשמים, להישפט לפני מלך מלכי המלכים. עמדי מולו בהכנעה, באהבה, בחיל ורעדה. ספרי לו על הכשלונות של השנה החולפת, בכי לו על ימים שלא יחזרו עוד לעולם, ובקשי ממנו רחמים על נשמתך הסוררת, הממאנת להתיישר". שירה כהן בטור אישי לכבוד ראש השנה

| כ"ב אלול התשע"ה |
אא

הַיּוֹם הֲרַת עוֹלָם/ הַיּוֹם יַעֲמִיד בַּמִּשְׁפָּט כָּל יְצוּרֵי עוֹלָמִים/ אִם כְּבָנִים אִם כַּעֲבָדִים/ אִם כְּבָנִים רַחֲמֵנוּ כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים/ וְאִם כַּעֲבָדִים עֵינֵינוּ לְךָ תְלוּיוֹת עַד שֶׁתְּחָנֵּנוּ/ וְתוֹצִיא כָאוֹר מִשְׁפָּטֵנוּ/ אָיוֹם קָדוֹשׁ

עוד שנה של הבטחות חלפה לה. כמה מהן הצלחתי באמת לקיים, וכמה אבדו לנצח בהמולת חיי – זאת לא אדע לעולם. והיום, שוב עומדת אני בפתח. ילדה קטנה עם קמטים, שקלשון של שינויים עבר על פניה וקצר את כל מה שהצליחה לאסוף בשבילך אשתקד.

היום, כיסיה ריקים. עיניה טרוטות מלילות ארוכים ללא שינה, אך לא חטאיה הם שהדירו את שינתה מעמה, כי אם הידיעה שבוא יבוא היום שבו תצטרך לתת עליהם את הדין. היום הרת עולם, היום יעמוד במשפט. היום הרת עולם – דעי לך שירה, יש בעולם הריון של יום אחד, והעולל שנולד מההריון הזה הוא העולם שלך. שבאותה נשימה בה הגיח לעולם, באותו היום ממש - יצטרך אף לתת את הדין. אז על מה נשפט מי שעוד לא זכה 'לחיות' פה מספיק זמן? 'אין הקב"ה בא בטרוניה עם בריותיו' ועל כן – דינו להישפט רק על אותו היום. רק על אותה השעה בה הוא עומד לפני מלך מלכי המלכים בתחינה וציפיה, בחרטה ואהבה, בדמע וברינה – מנסה לשוב בתשובה על מעשיו.

היום, הרת עולם. ביום הזה, ניתנת לך האפשרות להביא לעולם 'עולם' חדש, חיים חדשים שלא היו כאן לפני כן ולא יהיו כאן אחרי כן. חיים ייחודיים שרק את יכולה לחיות אותם באופן הספציפי הזה, חיים שרק את יכולה למלא ברוחניות השייכת לשורש נשמתך.  

היום, הרת עולם. אל תקרי 'הרת' אלא 'הרעת'. היום, את אוספת את כל הרע שלך, את כל הרע שבך – ושולחת אותו אל דוכן הנאשמים, להישפט לפני מלך מלכי המלכים. עמדי מולו בהכנעה, באהבה, בחיל ורעדה. ספרי לו על הכשלונות של השנה החולפת, בכי לו על ימים שלא יחזרו עוד לעולם, ובקשי ממנו רחמים על נשמתך הסוררת, הממאנת להתיישר.

האזינו לשיר הנפלא והמרומם 'שפל רוח' בביצוע להקת 'המדרגות':

 
היום, הרת עולם. היום, הרי את – עולם. בתוכך אינסוף כוחות נפש, אינסוף תעצומות, אינסוף דרכים לשוב אליו בתשובה, מאהבה. הרי את – יצירה חד פעמית בעולמו של הקב"ה, והוא מחכה רק לך כדי להתחיל לברוא את העולם 'החדש' שהוא כל כך משתוקק לתת לך: עולם מלא בשמחה, נעורים, דעת, אהבה, הגשמה עצמית, תפילה, הצלחה, שלווה ותקווה. כן, כן, את. הקטנה, 'השכוחה', המונחת בקרן זווית ומחכה לישועה. היום, בעזרת מילים ומעשים, את בוראת את העולם שלך מחדש. הנשימה שתקחי ברגע הבא, היא כבר לא אותה נשימה כמו ברגע הקודם. ולכן, עצרי לרגע וחשבי: איך היית רוצה שהעולם החדש הזה ייראה – שוב אותן הבטחות עקרות שמעולם לא מוצאות את דרכן אל עשייה שורשית ועקבית? שוב אותם חטאים 'קטנים' שאפשר לעבור עליהם אל סדר היום? שוב להתבוסס באותה ביצת עצבות תהומית שנגרמת בגינם?

היום, זה הרגע שלך לשנות סדרי עולם. לא תשקיעי רגע אחד של מחשבה בעתיד שלך, שמונח על כף המאזניים? המילים "היום הרת עולם" בגימטריה הן - 812. ואילו גם המילים "ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם" יוצרות את הסכום 812. האם צירוף מקרים סתמי הוא? לא ולא. היום, ביום הדין הקדוש הזה, עלינו להיצמד להבטחה אחת בלבד: לעבוד את ה' בכל לבבנו, ובכל נפשנו. איך עושים את זה? פירוק לגורמים. לקחת את הסלע הענקי והכבד של המצוות, ולשבור אותו לאבנים קטנות (חצץ) של מצוות, שאותן נוכל לשאת במהלך השנה (הבאה עלינו לטובה).  

כמו החצץ - גם המצוות נמצאות בכל מקום, ותמיד אפשר לאוספן חינם אין כסף, למי שיש לו כיסופים כמובן. אך יש ובעולם הזה נראות האבנים הקטנות, כדבר פשוט ובלתי חשוב חלילה. היום, הרי את מקבלת אל ידייך את ההזדמנות להפוך את החצץ למרגליות טובות ויקרות. איך? פשוט תשליכי אל האש, את כל מה שחוצץ בינך לבינו יתברך – חוסר צניעות, לשון הרע, קנאה, שררה, תאוות, גזל, כעס ועוד. קשה לך? תגידי את זה. תבטאי את זה במילים, תבכי את זה בדמעות, תשירי את זה בניגונים – רק אל תשאירי את זה בתוכך. תתוודי: 'חטאתי, טעיתי, עוויתי, פשעתי, המריתי פיך'.

אל תעמידי פני תם (או גרוע מכך, פני פוקר). תתחרטי: כמו שאת יודעת לבוא עם רשימות על מה שאת רוצה להשיג בחייך, על מה שחסר לך ועוד לא קיבלת – תדעי גם לבוא עם רשימת החטאים שעשית, ולהתוודות עליהם אחד לאחד, ובכוונה. לא משום שרוצים משמיים להכביד עלייך ולהראות לך כמה את קטנה, חלילה, אלא בדיוק ההיפך. משמיים מכוונים אותך לייעוד גדול מני ים, שרק את יכולה לעשות. אבל "היום הרת עולם – היום, הרי את עולם", עולם חדש. וכי מה אכפת לך לבקש סליחה על מה שהיה? הרי את כבר לא שם. את חדשה, אחרת. את של היום, לא של אתמול. לא של העבר. היום את בבחינת "עוד מעט ואין רשע, התבוננת על מקומו – ואיננו" (תהלים, לז). עוד מעט, כן, רק עוד מעט חרטה על העבר. רק עוד מעט התבוססות בצער שזה עושה לך, להיזכר בחטאים שלך. רק עוד מעט, ופתאום תתבונני על המקום שבו היית בעבר, ותראי שאת כל כך רחוקה ממנו. את כבר לא שם, כבר לא אותו אדם.

אז מה כבר מבקשים ממך, שירה? רק קצת שפלות, זה הכל. לדעת שאת כלום מצד עצמך, ואם ה' לא עוזר לך להתמודד מול היצר שלך – את אינך יכולה לו. לעולם גם לא תוכלי. אז איך זוכים לשפלות אמיתית ביום הזה? אומר גדול משוררי ספרד ר' שלמה אבן גבירול, בפיוטו הנודע:

שְׁפַל רוּחַ שְׁפַל בֶּרֶךְ וְקוֹמָה / אֲקַדֶּמְךָ בְּרֹב פַּחַד וְאֵימָה/ לְפָנֶיךָ אֲנִי נֶחְשָׁב בְּעֵינַי / כְּתוֹלַעַת קְטַנָּה בָּאֲדָמָה/ מְלֹא עוֹלָם אֲשֶׁר אֵין קֵץ לְגָדְלוֹ / הֲכָמֹנִי יְהַלֶּלְךָ וּבַמָּההֲדָרְךָ לֹא יְכִילוּן מַלְאֲכֵי רוּם / וְעַל אַחַת אֲנִי כַּמָּה וְכַמָּההֱטִיבוֹתָ וְהִגְדַּלְתָּ חֲסָדִים / לְךָ תַּגְדִּיל לְהוֹדוֹת כֹּל נְשָׁמָהאֲשַׁחֵר אֵל בְּרֵאשִׁית רַעֲיוֹנַיאֲשֶׁר לִשְׁמוֹ תְּהַלֵל כֹּל נְשָׁמָה

"שְׁפַל רוּחַ שְׁפַל בֶּרֶךְ וְקוֹמָה" - את רוצה לזכות לשפלות אמיתית, שירה? תתכופפי, תנמיכי את הגאווה שבך. תשפילי את החלק שבך ששואף לגבוה, להיות מעל כולם. תני למישהו אחר להוביל, להיות בראש. זה לא מוריד כלום מהכבוד שלך, נהפוך הוא. תני לכולם, ותבואי לפני ה' עם כלום.

"לְפָנֶיךָ אֲנִי נֶחְשָׁב בְּעֵינַי / כְּתוֹלַעַת קְטַנָּה בָּאֲדָמָה" – מהי חשיבות התולעת באדמה? הרי בהינף רגל אחד, קיומה יעמוד בספק. כך תעמדי מול ה' ביום הקדוש והנשגב הזה. תני לעצמך להתבוסס בכלום הזה והיי בבחינת 'מה כוחי, ומה גבורתי', בבחינת "ונחנו מה?". כי באמת, לפני ה' - אנחנו כלום מצד עצמנו. וכל חיותנו, עוצמתנו והווייתנו - הן הכל רק ממנו יתברך.

"מְלֹא עוֹלָם אֲשֶׁר אֵין קֵץ לְגָדְלוֹ / הֲכָמֹנִי יְהַלֶּלְךָ וּבַמָּה" – כן, במה בדיוק אוכל להלל אותך? הרי עוד לא נבראה המילה שתוכל לתאר את טובך וגדלך, וכי אני, התולעת הקטנה, יכולה לזכות להלל אותך במידה שאתה ראוי לה?

"הֲדָרְךָ לֹא יְכִילוּן מַלְאֲכֵי רוּם / וְעַל אַחַת אֲנִי כַּמָּה וְכַמָּה"אותם מלאכים שמעולם לא חטאו, שהבל פיהם הקדוש מרומם ומפאר להקב"ה מדי יום - מודים ומתוודים שהם אינם יכולים להכיל את הגודל, התבונה, ההוד, היקר, התפארת וההדר שלו. אז מי אני הקטנה, מה כוחי ומה גבורתי לעמוד מולו ולהתיימר להכיל בתוכי את כל אלו, לבטא בהבל פי החוטא את יקרת מעשיו וגדולתו?

ואף על פי כן

"הֱטִיבוֹתָ וְהִגְדַּלְתָּ חֲסָדִים / לְךָ תַּגְדִּיל לְהוֹדוֹת כֹּל נְשָׁמָה" – למרות שפלותי וקטנותי אל מולך, למרות דלות מעשיי ומילותיי – הנשמה לא יכולה לעצור את שטף הדיבור שלה, הנובע מתוך הרצון העז להכיר לך תודה על החסדים והטובות שעשית עמה מיום אשר ירדה לעולם. הנשמה מחפשת להגדיל את שמך ולהאדיר את כבודך – אך לא תמיד יודעת איך. יש והיא מועדת מהמהמורות שבדרך, אבל תמיד תגדיל לעשות ותקום מנפילותיה. כי אין לה אלא אותך, בעולמה. היום, ובכל יום. אבל היום, היא תשתדל קצת יותר להתקרב אליך, קצת יותר להתבייש בפניך, קצת יותר להודות לך, קצת יותר לשמח אותך, קצת יותר לבקש את סליחתך, קצת יותר לשוב על חטאיה בתשובה, כמו שהיא יכולה רק ביום הזה.

כתיבה וחתימה טובה לכל עם ישראל.


דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 4.5 (89 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

סט ארכיאולוגיה תנ"כית - הרב זמיר כהן

319לרכישה

מוצרים נוספים

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

בוסר המלאכים - ארגז כלים להורי המתבגר - הרב דן טיומקין

רזי התזונה - להתנקות, להבריא, לרזות בקלות

תיק מהודר עם ידית לטלית ותפילין

נטלה מהודרת "עיטורים"

ערכה מהודרת להבדלה

לכל המוצרים