מנגינת חייו
בראיון אישי הוא מספר על שאיפותיו המוזיקליות, על שני האלבומים ששחרר, ועל בתו התינוקת שהחזירה נשמתה לבורא בגיל שנתיים בלבד. קבלו את הזמר והיוצר תומר חתוכה במסעו אל מנגינת חייו, כולל שירים להורדה בחינם
- אוה אליאסוב
- כ' חשון התשע"ד
בשנת 2003 עשה את זה תומר חתוכה בפעם הראשונה: הוא הגשים חלום והוציא לאור את אלבום הבכורה שלו "שבת הגדול", שהכיל תפילותשבת של יהודי תימן על רקע מוסיקה עכשווית. "חיפשתי דרך מקורית לשמור על המסורת, מאחר ורוב הנוער כיום אינו מחובר לשורשים העתיקים של מסורת תימן וניגוני תימן", הוא מסביר. "כך נולד הרעיון להלביש מוסיקה לתפילות עצמן. השאלתי מאחד החברים את כלי ההקשה שלו, שילבתי את התפילות, הוספתי קצת מוסיקה וקולות רקע - ויצא אלבום. זה לא נולד ממקום מסחרי אלא אומנותי בלבד".
מעניין לגלות ש"שבת הגדול" כלל לא היה אמור להימכר. חתוכה מספר שלמעשה, הוא כלל לא רצה להקליט מוזיקה באופן אישי. כל חלומו היה בעיקר לכתוב מוזיקה ליוצרים קיימים. "כשזה לא עבד, התחלתי לשיר בעצמי", הוא מספר. בסופו של דבר האלבום הכיל 12 קטעי תפילה שונים, ביניהם 'נשמת כל חי', 'קבלת שבת', 'יגדל', 'אדון עולם' ועוד. למשמע המרקם המוזיקלי העדין ושילוב קטעי התפילה מימי בית המקדש הראשון, די קשה להישאר אדיש.
נחזור קצת אחורה: חתוכה, 33, בן לראובן ויונה, נשוי לאורטל ואב לארבע בנות. הוא נולד וגדל בחולון, התחנך בחינוך העצמאי בעיר, ואת שירותו הצבאי העביר ברבנות. בשנת 2002 הכיר את רעייתו, וכיום הם מתגוררים באחד המושבים במרכז הארץ. עד כאן, סיפור שגרתי.
את דרכו המוסיקלית התחיל תומר בגיל צעיר מאד, עם נטייה להלחנה ("בתור ילד שרתי את מה שכולם שרו, ותוך כדי גם אלתרתי"). בשנת 2001 הוציא לאור את השיר "מה עולמך שווה בלעדיך" לתחנות הרדיו. באותה שנה כתב מוסיקה לסרט "שנייה אחת יותר מדי" שעסק באלימות בין בני נוער בבתי הספר.
אחרי צאת אלבומו הראשון עברו תומר ורעייתו להתגורר באלעד, שם נולדה בתם הבכורה אביגיל. "זה התחיל בגיל חמישה חודשים - גילינו שהיא חלשה מידי", הוא מספר. "זה התבטא בכך שהיא לא קמה, ישנה המון, לא זזה בכלל. לקחנו אותה למיון, שם התגלה שהמוגלובין שלה עומד על 3. זה היה מבהיל. היא קיבלה מנת דם במקום. הרופאים גילו אצלה 'אנמיה הומוליטית' - מצב בו הנוגדנים אוכלים את כדוריות הדם".
ההזדקקות הנואשת לכמויות אדירות של דם גרמה לאביגיל הקטנה לזיהומים חוזרים ונשנים. הירידה למחלקת טיפול נמרץ הפכה לדבר שבשגרה. במשך הזמן הועלתה למחלקה האונקולוגית, שם ניסו טיפולי כימותרפיה בכדי "לאפס" את המערכת החיסונית. "כאשר 'הפורט' (צינור קבוע המוחדר קרוב ללב אשר דרכו מזינים מנות דם באופן קבוע - א.א) היה מזדהם והיה צורך להוציאו, היו דוקרים אותה כדי לחפש עורקים", נזכר חתוכה בכאב. "פעמים רבות היא שהתה בחדר טיפולים במשך שעות כדי לחפש מקום שבו עדיין לא דקרו אותה".
כך עברו להם בכאב עשרה חודשים נוראיים בין כותלי בית החולים. "בילינו שם ללא הפסקה. כל הזמן מנסים למצוא פתרונות", הוא מספר.
במשך שנה שלמה העולם פשוט עצר מלכת עבור תומר ורעייתו. הם לא עבדו, כמעט לא ישנו, לא הרגישו שבתות או חגים. תוך כדי פיתחה אביגיל מחלה נדירה נוספת - 'המופגוציטוזיס'. "עם כל הזיהומים, המחלות והחיידקים- גם שם הייתה השגחה", מספר חתוכה. "היא הפליאה תמיד את כל הרופאים. כל פעם שהייתה מגיעה לטיפול נמרץ כולם אמרו 'זהו זה', 'זה הסיבוב האחרון', 'היא לא תשרוד את הטיפול', אבל כל פעם מחדש היא קמה. היו ניסים. אני זוכר ששלחו את רשימת החיידקים אשר עברו לה בגוף לאחד הפרופסורים הגדולים בתחום. הוא שאל את הפרופסורית מישראל 'היא עדיין חיה?!'"
בין טיפול לטיפול ניסה תומר להגניב שיחה עם אביגיל. כיאה למוזיקאי, דיבר תומר עם ביתו בשפה שבה הוא מרגיש בנעלי בית: בשיר ומנגינה. תומר זמזם לבתו הפעוטה את הנעימה שלימים הפכה לחלק בלתי נפרד מאלבומו השני "ארץ שלום". המנגינה אותה הלחין ועליה הלביש מילות נחמה ועידוד כאשר דיבר איתה מרחשי ליבו בעודה בחיים, נותרה יתומה ממילים. בדיוק כפי הרגשתו אז.
הירידה האחרונה לטיפול נמרץ בשניידר אירעה בחמישי בלילה, ד' טבת. משהוכנסה לשם אביגיל - לא יצאה יותר בחיים. ביום ה' בטבת, יום שישי, חוותה מוות קליני וחזרה, אך בחצות היום החזירה נשמתה לבורא. "באווירה של ערב שבת, 'אשת חיל' ו'מזמור שיר ליום השבת טוב להודות לה'', ליוונו אותה אל מקום מנוחתה האחרון", מספר חתוכה.
אביגיל טופלה באופן אישי על ידי פרופ' רינה זייצוב ז"ל, כלת פרס ישראל בחקר הרפואה, שנפטרה בהמשך ממחלת הסרטן. "אביגיל הייתה המטופלת האחרונה שלה. היא לקחה אותה תחת חסותה, כפרויקט. למרבה הצער, מעולם לא אפיינו במבט כולל מה היה לה".
לאביגיל הייתה מידת נתינה יוצאת דופן, מספר תומר "העולם הזה לא היה שלה. ראו את בגרותה מהסבל שלה. אם נתנו לה צעצוע, היא מיד הגישה אותה חזרה. היא נתנה את כל כולה למאבק, אך לא גילתה מעולם מה היה לה. היא לימדה אותנו כמה קטנים אנחנו".
שנה לאחר מכן חזר חתוכה למסלול חייו, והוציא את הסינגל הראשון "שר" מתוך אלבומו השני. "הבנתי שזה או-או. או שאני טובע במחשבות - או שאני מקבל עליי את הדין וממשיך קדימה". אלבומו השני "ארץ שלום" (2008) אשר הופק, הולחן ובוצע על ידו שילב באופן מיוחד רוק, אלמנטים תימניים, פופ ומוזיקה ים תיכונית. הסינגלים מתוך האלבום הושמעו בתחנות רדיו רבות, ביניהן רשת ג', גלגלצ, רדיו קול חי, רדיו לב המדינה ועוד. בין השירים המופיעים באלבום תמצאו את "ארץ שלום", "שר" ו"געגועים". האלבום כולל גם את הנעימה "אביגיל" שהוקדשה לבתו ז"ל.
בנוסף למסע המוזיקלי שלו משמש חתוכה כעוזר מנכ"ל ומנהל בקרה ותפעול מזה מספר שנים בארגון הידברות. "הידברות בשבילי זה כמו תינוק שהפך לילד גדול", הוא מספר. "לראות את הארגון הזה מתחיל מכלום ונבנה בעזרתם של אנשים טובים ועובדים, אשר מקדישים את חייהם למטרה, להביא את דבר ה' לכל בית - אין סיפוק יותר גדול מזה".
את הנעימה "אביגיל" הותרת ללא מילים. למה?
"לפעמים עדיף לשתוק. ישנם ניגונים אשר המילים עלולות לצמצם אותם".
השתיקה מלווה בכעס?
"לכעוס על הבורא אי אפשר, אבל לעיתים קשה להבין את המהלכים שלו. לפני שאביגיל נפטרה ראיתי את המוניטור מתחיל לרחף. דיברתי עם הקב"ה ואמרתי לו: 'אם עד עכשיו חשבתי שאני מבין אותך - כעת אני יודע שאני לא מבין כלום'. היום כשאני מסתכל על אנשים אחרים אני מבין שאני באמת לא מבין כלום. אין לי רשות לשפוט שום אדם, אני מעדיף להשאיר את המשפט למי שהמשפט שלו. מעבר לכך האובדן מצלצל הרבה יותר חזק מסטירת לחי, אין מה להגיד. אך התפיסה היהודית מלמדת אותנו שהיא נלקחה למקום טוב שכולו אמת. זה דברים שהשכל הבין - אבל הרגש סרב. הזמן מרפא בסופו של דבר לאט לאט. מה שניחם אותנו זה שאשתי הייתה אז בהריון מתקדם, ואחרי חודשיים נולדה אבישג".
להורדת הנעימה "אביגיל", מתוך האלבום "ארץ שלום", הקליקו כאן. להורדת הלהיט "שר" הקליקו כאן (לחצו על הכפתור הימני בעכבר, ואז Save Targetas או "שמירת יעד בשם"). האזנה נעימה!