כוחה של תפילה

הרב יעקב שכטר שליט"א, סיפר למגיד המישרים רבי שלמה לוונשטיין שליט"א, כי פעם הזמינו אותו לישיבה מסויימת לדבר בפני הבחורים. בין הדברים סיפר להם כי בקהילת אופקים, בתקופת הגה"צ רבי שמשון דוד פינקוס זצ"ל כמרא דאתרא, התגורר שם אברך חשוך ילדים.

השנים חלפו. צערו ויגונו של אותו אברך ורעייתו היו עצומים. הם ניסו לעשות כל סגולה שנאמרה להם – אך מאומה לא הועיל.

באחד הימים קרא לו הרב פינקוס ואמר: "יודע אתה, ישנה סגולה אחת שעדיין לא עשינו, אולם כעת אין לי זמן, תבוא אלי בבקשה בשעה שתים-עשרה בלילה...".

בשתים-עשרה נקש האברך בדלת ביתו של הרב פינקוס. הרב הוביל אותו אל הרכב, וכששניהם התיישבו החל בנסיעה.

"מה הסגולה?" – ניסה האברך להבין. "חכה" – השיב הרב.

הרכב דהר לכיוון באר שבע, ומשם לכיוון ירוחם... שלושים-ארבעים קילומטר של מדבר למלוא כל האופק. באמצע השום-מקום עוצר הרב פינקוס. "כאן תרד", הוא אומר לאברך, שמנסה למצוא איזה אות חיים בין החולות והשיממון.

"מה צריך לעשות? מהי הסגולה?" – הוא מנסה לשאול. והרב פינקוס עונה: "כעת השעה שתים-עשרה וחצי בלילה, אני אגיע בע"ה בשלוש וחצי לאסוף אותך... יש לך שלוש שעות לבכות ולצעוק... אף אחד לא שומע אותך כאן – רק הקב"ה. תבכה תצעק ותתחנן...".

סופו של הסיפור הוא – הרים הרב שכטר את קולו לפני הבחורים – שתשעה חודשים מאוחר יותר, נולד לבני הזוג הללו בן...

כשיצאתי מן הישיבה – סיים הרב שכטר – ניגש אלי אחד הבחורים ואמר לי: "כבוד הרב, אני הוא אותו הבן..." (להתעדן באהבתך).  

לרכישת הספר "ופריו מתוק" בהידברות שופס, הקלק כאן.