5 דקות תורה ביום: ההבדל בין חכמה, בינה ודעת

א. לְאַחַר שְׁלוֹשֶׁת הַבְּרָכוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁהֵם בִּרְכוֹת שֶׁבַח לְבוֹרֵא עוֹלָם. מַגִּיעוֹת שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֶה בְּרָכוֹת שֶׁבָּהֶם אָנוּ מְבַקְּשִׁים מֵה' אֶת כָּל צְרָכֵינוּ. הֵן צָרְכֵי הָרוּחַ, הֵן צָרְכֵי הַגּוּף וְהֵן אֶת שְׁאַר צָרְכֵי הָעַם כֻּלּוֹ.

ב. חֲכָמֵינוּ ז"ל קָבְעוּ אֶת בִּרְכַּת 'אַתָּה חוֹנֵן לְאָדָם דַּעַת', שֶׁתִּהְיֶה בְּרָכָה וּבַקָּשָׁה רִאשׁוֹנָה לַבְּרָכוֹת הָאֶמְצָעִיּוֹת. מַדּוּעַ? לְפִי שֶׁכָּל מַעֲלַת הָאָדָם עַל פְּנֵי הַבְּהֵמָה הִיא הַדַּעַת וְהַשֵּׂכֶל. וְאִם אֵין בִּינָה - אֵין תְּפִלָּה.

ג. בִּבְרָכָה זוֹ אָנוּ מְבַקְּשִׁים: חָכְמָה, בִּינָה וְדַעַת. מָה הַהֶבְדֵּל בֵּינֵיהֶם? חָכְמָה - זֶה מָה שֶׁאָדָם שׁוֹמֵעַ וְלוֹמֵד מֵאֲנָשִׁים אֲחֵרִים אוֹ מִתּוֹךְ סֵפֶר וְכַדּוֹמֶה. בִּינָה - זֶה מָה שֶׁמֵּבִין בְּעַצְמוֹ דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר מִמָּה שֶׁלָּמַד. וְדַעַת - זֶה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, כְּלוֹמַר - הֲבָנָה רוּחָנִית עֶלְיוֹנָה שֶׁה' נוֹתֵן לָאָדָם כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהָבִין דְּבָרִים נִשְׂגָּבִים שֶׁאֵינָם נִתְפָּסִים בְּשֵׂכֶל רָגִיל.

ד. הַבְּרָכָה הַשְּׁנִיָּה הִיא בִּרְכַּת הַתְּשׁוּבָה "הֲשִׁיבֵנוּ אָבִינוּ לְתוֹרָתֶךָ". וְהִיא סְמוּכָה לְבִרְכַּת הַ'בִּינָה', שֶׁכֵּן מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בִּינָה מֵבִין שֶׁהַדָּבָר הָרִאשׁוֹן שֶׁעָלָיו לַעֲשׂוֹת זֶה לָשׁוּב לְאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם.

ה. בִּבְרָכָה זוֹ אָנוּ מְבַקְּשִׁים מֵה' שֶׁיְּקָרֵב אוֹתָנוּ אֵלָיו וִילַמֵּד אוֹתָנוּ אֶת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת. וְאָנוּ מִשְׁתַּמְּשִׁים בַּתֹּאַר "אָבִינוּ" בִּכְדֵי לוֹמַר: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אַתָּה אַבָּא שֶׁלָּנוּ, וְנִפְסַק לַהֲלָכָה שֶׁאַבָּא חַיָּב לְלַמֵּד אֶת בְּנוֹ תּוֹרָה.

ו. סִיּוּם בִּרְכַּת הַתְּשׁוּבָה הִיא: "הָרוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה", כִּי ה' רוֹצֶה וְחָפֵץ בִּתְשׁוּבַת הָאָדָם עוֹד לִפְנֵי שֶׁהוּא הֶחְלִיט לָשׁוּב. וְזֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל וְחֶסֶד עָצוּם שֶׁאֵין בְּאַף מַלְכוּת בָּעוֹלָם - שֶׁהַחוֹטֵא יָכוֹל לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה וְיִסָּלַח לוֹ חֵטְאוֹ.

ז. הַבְּרָכָה הַבָּאָה הִיא בִּרְכַּת "סְלַח לָנוּ אָבִינוּ" וְגַם פֹּה אָנוּ מִשְׁתַּמְּשִׁים בַּתֹּאַר "אָבִינוּ" שֶׁכֵּן אָנוּ מְבַקְּשִׁים רַחֲמִים, וְיָדוּעַ שֶׁאָב מְרַחֵם עַל בְּנוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים".

***

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם – אָמַר (מִשְׁלֵי, ז', ו' - ז'):

"כִּי בְּחַלּוֹן בֵּיתִי בְּעַד אֶשְׁנַבִּי נִשְׁקָפְתִּי: וָאֵרֶא בַפְּתָאיִם אָבִינָה בַבָּנִים נַעַר חֲסַר לֵב"

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ אוֹמֵר שֶׁהוּא הִשְׁקִיף מִבַּעַד לְחַלּוֹן בֵּיתוֹ וְרָאָה בֵין כָּל הַבָּנִים נַעַר שֶׁהוּא חֲסַר לֵב, כְּלוֹמַר, נַעַר שֶׁלֹּא שָׂם לֵב לְמַצָּבוֹ שֶׁהוֹלֵךְ וּמִתְדַּרְדֵּר וְהַסַּכָּנָה אוֹרֶבֶת לוֹ בְצִדֵּי הַדֶּרֶךְ. בַּפְּסוּקִים הַבָּאִים הוּא מְתָאֵר אֵיךְ אוֹתוֹ נַעַר נוֹפֵל קָרְבָּן לַתַּאֲוָה שֶׁזּוֹמֶמֶת לוֹ וּמְרַמָּה אוֹתוֹ בְלָשׁוֹן חֲלַקְלַקָּה. וְהִנֵּה, כָּךְ דַּרְכָּם שֶׁל הַצַּדִּיקִים שֶׁאֵינָם דּוֹאֲגִים רַק לְעַצְמָם אֶלָּא תָמִיד מִסְתַּכְּלִים עַל עַם יִשְׂרָאֵל וּמְנַסִּים לְהַצִּיל אוֹתָם מִמִּכְשׁוֹל. וּבִפְרָט אֶת בְּנֵי הַנְּעוּרִים שֶׁנִּמְצָאִים בַּחֲזִית הַמִּלְחָמָה שֶׁל יֵצֶר הָרַע וְחֵילוֹתָיו, וְהֵם סוֹפְגִים אֶת הַחִצִּים וְהַחֲרָבוֹת שֶׁל תַּאֲווֹת הָעוֹלָם הַזֶּה. וּמִי שֶׁמִּתְבּוֹנֵן מַבְחִין בְּחֹסֶר הָאוֹנִים שֶׁלָּהֶם וּבַהִתְדַּרְדְּרוּת הַנּוֹרָאָה בְכָל הַמִּישׁוֹרִים: בִּשְׁתִיַּת אַלְכּוֹהוֹל, בְּשִׁמּוּשׁ בְּסַמִּים, בְּאַלִימוּת, בְּהִתְבּוֹלְלוּת בֵּין גּוֹיִים וְכָל שְׁאַר הַדְּבָרִים. וְלָכֵן, כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ צָרִיךְ לָקַחַת אַחֲרָיוּת גַּם עַל אֲחֵרִים וְלֹא לְהִסְתַּפֵּק בְּהִתְחַזְּקוּת שֶׁל עַצְמוֹ. וְאִם יִשְׁאַל אָדָם: אֵיךְ אֲנִי יָכוֹל לְקָרֵב אֲחֵרִים? וַהֲרֵי בְּקֹשִׁי אֶת עַצְמִי אֲנִי מַצְלִיחַ לְחַזֵּק? וּבְכֵן, לֹא חַיָּבִים לְדַבֵּר עִם הַשֵּׁנִי כְדֵי לְחַזֵּק אוֹתוֹ. גַּם פְּעֻלָּה קְטַנָּה מְאֹד אֲפִילוּ שֶׁאֵינָהּ יְשִׁירָה כָל כָּךְ - יְכוֹלָה לְהַצִּיל בָּחוּר מִשְּׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת. לְדֻגְמָא: כַּאֲשֶׁר מְחַיְּכִים לַשֵּׁנִי וּמְאִירִים לוֹ פָנִים וּפָשׁוּט מִתְיַידְּדִים אִתּוֹ - זֶה כְבָר פֶּתַח לְהַצָּלָה, כִּי בְרֶגַע שֶׁל מַשְׁבֵּר הוּא יִזְכּוֹר אֶת הַחִיּוּךְ שֶׁלְּךָ וְיָבוֹא לְהִתְיַעֵץ אִתְּךָ. אֶפְשָׁר גַּם לְהַנִּיחַ חוֹבֶרֶת מְחַזֶּקֶת בִּמְקוֹם הָעֲבוֹדָה, וְזֶה כְבָר חוֹדֵר לַלְּבָבוֹת וּמַשְׁפִּיעַ.

נִכְתּוֹב כָּאן סִפּוּר אֶחָד מִתּוֹךְ עֶשְׂרוֹת סִפּוּרִים שֶׁקְּשׁוּרִים לַחוֹבֶרֶת שֶׁאַתֶּם קוֹרְאִים כָּעֵת. הִתְקַשְּׁרָה אִשָּׁה לַמִּשְׂרָד וְסִפְּרָה, אֲנִי עוֹלָה חֲדָשָׁה שֶׁמְּדַבֶּרֶת דֵּי טוֹב עִבְרִית, אֲבָל קָשֶׁה לִי לְהָבִין אֶת הַלָּשׁוֹן הַסִּפְרוּתִית, וְלָכֵן, קָשֶׁה לִי לִלְמֹד תּוֹרָה. אֲבָל, מֵהָרֶגַע שֶׁזָּכִיתִי לְהַכִּיר אֶת הַחוֹבֶרֶת הַזֹּאת, אֲנִי מַרְגִּישָׁה כְּאִלּוּ מִישֶׁהוּ מְדַבֵּר אִתִּי וְסוֹף סוֹף מַסְבִּיר לִי אֶת הַתּוֹרָה בְּלָשׁוֹן שֶׁאֲנִי מְבִינָה.