ביאורי תפילה
כשחבר קרוב בוגד, על מי אפשר להישען? תפילתו של דוד המלך בפרק נ"ה בתהילים
האיש שאיתו נהג דוד המלך להמתיק סוד פנה נגדו. בתוך הכאב דוד מבקש כנפיים כדי להרחיק נדוד, אך את המזמור הוא חותם בשלוש מילים של ביטחון בה׳: ״ואני אבטח בך״
- יונתן הלוילמעקב
- ו' כסלו התשפ"ז||

דוד המלך זוכר איך היה הולך לבית ה׳ עם האיש שבגד בו. מול אויב עוד היה יודע להתגונן, הוא אומר, אבל מה עושים כשהפגיעה באה ממי שהיה שותף לסודותיו? ברגע הזה דוד מבקש כנפיים של יונה, כדי שיוכל להרחיק נדוד ולמצוא מעט מנוחה. את הכאב הזה הוא מביא איתו לתפילה, ״ערב ובוקר וצהריים״. גם כשהוא עדיין מבקש מה׳ שיושיע אותו, הוא כבר יודע על מי הוא יכול להישען. הוא חותם את המזמור במילים האלה: ״ואני אבטח בך״.
תקציר הפרק
בקשת המשורר לישועה: פסקה זו פותחת בבקשה של המשורר שה' ישמע את תפילתו: "האזינה אלוקים תפילתי ואל תתעלם מתחינתי". לאחר מכן המשורר עובר לתאר את הצרה: לא זו בלבד שיש לו אויבים השונאים אותו ומבקשים את רעתו, אלא גם רעיו הקרובים בוגדים בו. מתוך הקושי להתמודד עם הצרה שפוקדת אותו, מבקש המשורר את ישועת ה' ואף חושב לנדוד ולהתרחק מהחברה: "מי ייתן לי אבר כיונה אעופה ואשכונה". הפסקה מסתיימת בבקשה שה' ישלם לרשעים כגמולם.
ביטחון המשורר בישועת ה': המשורר קורא לשומעים לבטוח בה': "השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך. לא ייתן לעולם מוט לצדיק". הוא מסיים בבקשה מה' שיפגע באויביו: "ואתה אלוקים תורידם לבאר שחת. אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם ואני אבטח בך".
הפרק המלא
(א) לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת מַשְׂכִּיל לְדָוִד.
(ב) הַאֲזִינָה אֱלֹוקים תְּפִלָּתִי וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתִי.
(ג) הַקְשִׁיבָה לִּי וַעֲנֵנִי אָרִיד בְּשִׂיחִי וְאָהִימָה.
(ד) מִקּוֹל אוֹיֵב מִפְּנֵי עָקַת רָשָׁע כִּי יָמִיטוּ עָלַי אָוֶן וּבְאַף יִשְׂטְמוּנִי.
(ה) לִבִּי יָחִיל בְּקִרְבִּי וְאֵימוֹת מָוֶת נָפְלוּ עָלָי.
(ו) יִרְאָה וָרַעַד יָבֹא בִי וַתְּכַסֵּנִי פַּלָּצוּת.
(ז) וָאֹמַר מִי יִתֶּן לִי אֵבֶר כַּיּוֹנָה אָעוּפָה וְאֶשְׁכֹּנָה.
(ח) הִנֵּה אַרְחִיק נְדֹד אָלִין בַּמִּדְבָּר סֶלָה.
(ט) אָחִישָׁה מִפְלָט לִי מֵרוּחַ סֹעָה מִסָּעַר.
(י) בַּלַּע אֲדֹנָי פַּלַּג לְשׁוֹנָם כִּי רָאִיתִי חָמָס וְרִיב בָּעִיר.
(יא) יוֹמָם וָלַיְלָה יְסוֹבְבֻהָ עַל חוֹמֹתֶיהָ וְאָוֶן וְעָמָל בְּקִרְבָּהּ.
(יב) הַוּוֹת בְּקִרְבָּהּ וְלֹא יָמִישׁ מֵרְחֹבָהּ תֹּךְ וּמִרְמָה.
(יג) כִּי לֹא אוֹיֵב יְחָרְפֵנִי וְאֶשָּׂא לֹא מְשַׂנְאִי עָלַי הִגְדִּיל וְאֶסָּתֵר מִמֶּנּוּ.
(יד) וְאַתָּה אֱנוֹשׁ כְּעֶרְכִּי אַלּוּפִי וּמְיֻדָּעִי.
(טו) אֲשֶׁר יַחְדָּו נַמְתִּיק סוֹד בְּבֵית אֱלֹהִים נְהַלֵּךְ בְּרָגֶשׁ.
(טז) ישימות [יַשִּׁי מָוֶת] עָלֵימוֹ יֵרְדוּ שְׁאוֹל חַיִּים כִּי רָעוֹת בִּמְגוּרָם בְּקִרְבָּם.
(יז) אֲנִי אֶל אֱלֹוקים אֶקְרָא וַה' יוֹשִׁיעֵנִי.
(יח) עֶרֶב וָבֹקֶר וְצׇהֳרַיִם אָשִׂיחָה וְאֶהֱמֶה וַיִּשְׁמַע קוֹלִי.
(יט) פָּדָה בְשָׁלוֹם נַפְשִׁי מִקְּרׇב לִי כִּי בְרַבִּים הָיוּ עִמָּדִי.
(כ) יִשְׁמַע קל וְיַעֲנֵם וְיֹשֵׁב קֶדֶם סֶלָה אֲשֶׁר אֵין חֲלִיפוֹת לָמוֹ וְלֹא יָרְאוּ אֱלֹוקים.
(כא) שָׁלַח יָדָיו בִּשְׁלֹמָיו חִלֵּל בְּרִיתוֹ.
(כב) חָלְקוּ מַחְמָאֹת פִּיו וּקְרָב לִבּוֹ רַכּוּ דְבָרָיו מִשֶּׁמֶן וְהֵמָּה פְתִחוֹת.
(כג) הַשְׁלֵךְ עַל ה' יְהָבְךָ וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ לֹא יִתֵּן לְעוֹלָם מוֹט לַצַּדִּיק.
(כד) וְאַתָּה אֱלֹוקים תּוֹרִדֵם לִבְאֵר שַׁחַת אַנְשֵׁי דָמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם וַאֲנִי אֶבְטַח בָּךְ.
4 עובדות מעניינות על הפרק
1. לפי האלשיך (תהילים נ"ה, ט'), מזמור זה מתאר את מרד אבשלום בדוד.
2. על פסוק י"ח, "ערב ובוקר וצהריים אשיחה ואהמה", אומרים חז"ל בבראשית רבה (ס"ח, ט'): "אמר ר' יהושע בן לוי: אבות הראשונים התקינו שלוש תפילות. אמר ר' שמואל בר נחמן: כנגד ג' פעמים שהיום משתנה".
3. כשבאו להודיע לרבי שניאור זלמן מלאדי על גאולתו, הוא היה בעת אמירת פסוק י"ט, "פדה בשלום נפשי". חסידי חב"ד הלחינו שיר על קטע זה בתהילים עד סוף המזמור, אותו הם שרים בי"ט בכסלו. תחילת הניגון הוא בתנועה רגועה בשירת הודיה לה' על הנס, כשלבסוף במילים "ואני אבטח בך" עולה השיר לתנועה של שמחה עד לריקוד.
4. פסוק כ"ג, "השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך", מעודד ביטחון מוחלט בה'. במקום לשאת לבד את כל הדאגות והקשיים בחיים, יש להשליך אותם על ה' יתברך מתוך אמונה שהוא ידאג לכל צרכינו.
ביאור מילים קשות בפרק:
"אריד בשיחי" - אתאונן בצערי (רש"י).
"מפני עקת רשע" – צרה הבאה אלי מהרשע (אבן עזרא).
"ותכסני פלצות" - מרוב היראה אשר בלבי ירעד גופי ויתפלץ. ורעד ופלצות עניין אחד ומילות שונות (רד"ק).
"אעופה אשכונה" - מי ייתן לי אבר כיונה, כנף כמו היונה שׁאוּכל לעוף במקום שלא יוכלו להשיגני, ואז אשכנה מהפחד ומהרעד (רד"ק).
"אחישה מפלט" - אמהר לעצמי המפלט וההצלה (רד"ק).
"מרוח סועה מסער" – ממלחמת אויבי אלה שדומה לרוח סערה (רד"ק).
"הוות" – שברים (רש"י).
"תוך ומרמה" – לשון מכה (רש"י).