Englishhidabroot.com

הורים וילדים

"אבל הבטחתם": איך מתקנים הבטחה שלא נוכל לקיים מול הילדים?

אמרנו שנצא לטיול, שנקנה מתנה או שנגיע למסיבה, ועכשיו מתברר שזה לא יקרה. איך מודיעים לילדים, מה אומרים כשהם כועסים, ולמה כדאי להיזהר דווקא מההבטחה הבאה שעומדת לנו על קצה הלשון?

"אבל הבטחתם": איך מתקנים הבטחה שלא נוכל לקיים מול הילדים?
אא

זה יוצא לנו כמעט בלי לחשוב. "מחר נלך לגינה הגדולה", אנחנו אומרים בין סידור התיקים להכנת ארוחת הערב, ובאותו רגע באמת מתכוונים לזה. אנחנו מאוד רוצים לשמח את הילדים שלנו, אלא שריבוי המשימות למחרת לא מאפשר לממש את ההבטחה. פתאום הילד חולה, צץ איזה סידור בעבודה שמאריך את זמן סיומה, מתגלה איזו הוצאה שלא לקחנו בחשבון. 

לא משנה מה הסיבה - התוכנית שרצינו כל כך לבצע לא מתקיימת, והילד עומד מולנו עם המשפט שאין לנו באמת איך להגיב אליו: 'אבל הבטחתם'. איך אפשר להתווכח עם זה? הוא צודק. ויש גם הבטחות שנולדות מתוך לחץ, כשהילד מבקש שוב ושוב, אנחנו עייפים, וה"כן, נקנה לך" יוצא רק כדי לסיים את השיחה הזו כבר. רק כשמגיע הרגע לקיים, אנחנו מבינים שהסכמנו למשהו יקר מדי, לא מתאים או פשוט בלתי אפשרי, ומכאן קל להיגרר לוויכוח שלא נגמר. 

איך יוצאים ממלכודת ה'אבל הבטחתם'?

לדברי הפסיכולוגית הקלינית ד״ר לורה מרקהאם, כשאנחנו מאכזבים ילד, חשוב להכיר בכך שהוא הסתמך עלינו ולהתנצל. אפשר להסביר מה השתנה, אך ההסבר אינו צריך לבטל את האחריות שלנו. לצד ההתנצלות, היא ממליצה לחשוב כיצד לתקן ומה לעשות אחרת בפעם הבאה.

אם נתנו הבטחה ברורה, כדאי לומר זאת במפורש: "נכון, אמרתי שנלך היום לבריכה. עכשיו אני מבינה שלא נוכל ללכת".

הניסוח הזה חוסך מהילד את הצורך להוכיח שהוא זוכר נכון. אפשר להסביר מה השתנה, אבל רצוי שההסבר לא ימחק את האחריות שלנו. יש הבדל בין "מה אתה רוצה ממני? לא ראית כמה אני עסוקה?" לבין "הבטחתי לפני שבדקתי אם אצליח לצאת בזמן. הייתי צריכה לבדוק קודם".

מלכודת בתוך מלכודת 

גם כשלא השתמשנו במילה "מבטיחה", כדאי לבדוק מה הילד שמע. משפט כמו "בשישי נקנה לך" יכול להישמע כהתחייבות ברורה. אם התכוונו רק לאפשרות, אפשר לומר: "אני מבינה שממה שאמרתי הבנת שזה בטוח. לא הסברתי את עצמי מספיק ברור".

האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים ממליצה להורים שטעו ברגע של סערת רגשות להירגע, להתנצל בפני הילד ולהסביר כיצד יפעלו בעתיד. על פי הנחיותיה, כדאי להימנע מהתנצלות שמסתיימת בהאשמה: "סליחה, אבל אם לא היית משגע אותי, לא הייתי מבטיחה". אפשר לדבר בנפרד על בקשות חוזרות ועל גבולות, בלי להטיל על הילד את האחריות להבטחות שנתנו לו. 

האמת היא שגם אחרי הסבר הגיוני והתנצלות כנה, הילד עשוי לבכות. "הוא אולי כבר דמיין את הטיול, סיפר לחבר או חיכה כל השבוע לזמן המשותף. ההסבר שלנו אינו מחייב אותו להרגיש מיד טוב יותר. במקום להגיד 'זה בסך הכול טיול', אפשר לומר: 'חיכית לזה מאוד, ועכשיו אתה מאוכזב'. במקום "כבר ביקשתי סליחה, מה עוד אתה רוצה?", אפשר לומר: 'אני מבינה שאתה עדיין כועס'", מסבירה מרקהאם. היא מזהירה מפני מלכודת נוספת, שהורים רבים נופלים בה: הבטחות אחרות על אלו שלא קוימו. "הפיתוי הגדול הוא להציע מיד פיצוי מרשים כמו 'אז בשבוע הבא ניסע ליומיים', אלא שאם עדיין לא בדקנו יומן, תקציב או זמינות, אנחנו עלולים לחזור לאותה נקודה.

"לכן, אם הבטחנו זמן משותף והבילוי התבטל, אפשר להציע משחק בבית או הכנת ארוחת ערב יחד, בתנאי שאנחנו פנויים לכך. אם הבטחנו רכישה שאינה מתאפשרת, אפשר להסביר מה כן נמצא במסגרת התקציב ואם לא יודעים מתי נוכל לעשות משהו כייפי ביחד, אפשר לומר 'נעשה את זה בפעם אחרת'".

לדבר עם פעוטות בשפה שלהם

לדברי מרקהאם, עם פעוטות כדאי להשתמש במשפטים קצרים ובמידע על מה שקורה עכשיו: "אמרתי שנלך לגינה. יורד גשם, אז היום נשארים בבית. רצית ללכת, וזה מאכזב". אין צורך להסביר שוב ושוב בתקווה שעוד הסבר יפסיק את הבכי. עם ילדים גדולים יותר אפשר לשתף מעט יותר בשיקול: "חשבתי שהקנייה מתאימה לתקציב שלנו, ואחרי שבדקתי הבנתי שלא". אין צורך להעמיס עליהם דאגות כלכליות. "זה יכול להיות קשה במיוחד עם מתבגרים. הם יכולים לומר לכם משפטים כמו: 'אתם תמיד אומרים ואחר כך מבטלים', וזה קשה. אם יש בזה אמת, כדאי להתייחס אליה ולומר משהו כמו: 'זה קרה כמה פעמים לאחרונה, ואני מתנצלת. אני מבינה למה קשה לך לסמוך על התוכנית הזאת, ומעכשיו אבדוק לפני שאבטיח'".

לדבריה, שיחה טובה אינה מסתיימת בהכרח בילד מחייך שאומר שהכול בסדר. "לפעמים הוא עדיין מאוכזב, ואנחנו עדיין מרגישים לא נעים. אפשר לתת לזה זמן, בלי לדרוש סליחה מיידית או חיבוק".

בפעם הבאה, לפני שאתם מבטיחים משהו, כדאי לאמץ תשובות שמשאירות מקום לבדיקה: "אני רוצה, אבל צריכה לבדוק"; "עוד לא החלטנו"; "אחזיר לך תשובה אחרי שאעבור על היומן". וכשאנחנו אומרים כן, לעצור לרגע ולוודא שאנחנו יודעים למה התחייבנו.

גם את המשפט "אחזיר לך תשובה" חשוב לקיים, אפילו אם התשובה בסוף שלילית, כי כך הילד לומד שההמתנה שלו לא נשכחה, ושאנחנו מתייחסים ברצינות למה שמעסיק אותו. אם התוכנית עדיין תלויה במזג האוויר או בזמן שיישאר, כדאי לומר זאת כבר בהתחלה. אמנם לא תמיד נוכל למנוע כל אכזבה, אבל נוכל להיות ברורים יותר לגבי מה שביכולתנו להבטיח. וכשבכל זאת נטעה, נוכל להקשיב, לקחת אחריות ולתקן במעשים את מה שלא הצלחנו לקיים במילים.

תגיות ועדכונים:

שואב שוטף, תכשיט יהלומים, ריהוט ב-₪5,000. הצטרפו להפצת עלוני הידברות וזכו בפרסים. לחצו כאן >> 

כל תוכן חדש של שירה דאבוש ישר למייל שלך

כתובת המייל שלך נוספה לרשימת התפוצה

זמני היום

09:20
ח' כסלו התשפ"ז
בקרוב·סוף זמן תפילה (גר"א)09:39
  • הנץ החמה06:10
  • סוף זמן ק"ש08:46
  • חצות היום11:24
  • שקיעה16:38
כל זמני היום