"חשבתי שתבין לבד. יום הולדת עגול לא קורה כל יום"

כבר חודש ימים היא מריצה בראש את יום ההולדת השלושים שלה. יום הולדת עגול ומרשים. ליתר ביטחון, גם רמזה והזכירה לבעלה ולילדים את העתיד לבוא. כשפתחה את הדלת בסופו של יום עבודה, והבית נשאר כמו שהיה אתמול עם כל הבלגן על השולחן, ואפילו בלון לא נתלה לרפואה על התקרה, תחושה חמצמצה טיפסה בה עד למעלה הגרון.

"ש-לו-ם", הוא נכנס בחגיגיות שעה אחריה. "מזל טוב! איך את חוגגת את יום ההולדת, יום שבו מזלך גובר?". הביט בה במבט חם. היא מתחה חיוך רחב. נזכרה לרגע שאכן כן, מזלה גובר, וזה יום שהיא אמורה לשמוח בו בלי קשר למה שקורה סביבה.

"נעשה לנו מסיבה משפחתית בערב? חשבתי להזמין פיצות, לקצוץ סלט גדול ולהביא איזו עוגה חלבית. הילדים אפילו הכינו לך תוכנית חמודה. אופס, זו הפתעה, אז אל תגלי שגיליתי...". היא אמורה להתרגש?

"מה קרה? זה לא מוצא חן בעינייך?".

"חשבתי שתבין לבד. יום הולדת עגול לא קורה כל יום. רק אתמול הייתי במסיבת יום הולדת עגול של חברה...".

"באמת רצית את כל החברות שלך ביום ההולדת? אני חושב שהרבה יותר כיף לחגוג עם המשפחה. ובינינו, זה נראה לי סתם בזבוז כסף. החשבון שלנו לא ממש בנוי לאירועים כאלה בסתם יום של חול. לא, חלילה, שאני מוריד מהערך, אבל את מבינה... בכל מקרה, להיום לא אספיק להתארגן. מקווה שאת מוחלת. אולי נצא לאיזו חופשה ביחד, נחשוב על משהו שיעשה לך טוב. ולפני העשור הבא, תני לי תזכורת...".

*

הדמיון שלנו מייצר ציפיות, הבטחות, שלא בהכרח מתכתבים עם המציאות. ומה אז? האם השמיים נופלים עלינו, או שאנו לומדים לקבל את בן הזוג שלנו כמות שהוא?

החיים הם לא סרט. הם מציאות טבעית עם עליות ומורדות, עם רגעים יפים יותר ופחות. היכולת שלנו לקבל את השני, גם אם הוא לא התבנית שציירנו לעצמנו, היא מפתח לאושר.

מחקר, שנערך באוניברסיטת קלארק בארצות הברית בקרב 209 זוגות נשואים, בדק מה מוביל לשביעות רצון בזוגיות: היכולת שלי לקבל את בן זוגי כמו שהוא, או התחושה שהוא מקבל אותי? הממצאים היו נפלאים: כשאחד מבני הזוג מקבל את השני באמת, השני מרגיש בזה, ושביעות הרצון של שני בני הזוג עולה. יותר מזה: כשאני מקבל את בן הזוג שלי, אני מתחיל להרגיש שהוא מקבל אותי. לא כי הוא שינה משהו, אלא פשוט מפני שהבחירה שלי לקבל אותו, שינתה את האופן שבו אני רואה אותו.

בעל התניא בפרק מ"ו אומר: "כמים הפנים אל הפנים כן לב האדם אל האדם. פירוש, כמו שבדמות וצורת הפנים שהאדם מראה במים, כן נראה לו שם במים אותה צורה עצמה, ככה ממש לב האדם הנאמן באהבתו לאיש אחר, הרי אהבה זו מעוררת אהבה בלב חברו אליו גם כן, להיות אוהבים ונאמנים זה לזה, בפרט כשרואה אהבת חברו אליו. והנה זהו טבע הנהוג במידת כל אדם, אף אם אין שניהם שווים במעלה".

המפתח, אם כן, הוא לא לנסות לשנות את בן הזוג, אלא דווקא את זווית הראייה. לא לצפות שייתן לי את מה שחלמתי, אלא ללמוד לקבל אותו כמו שהוא. אולי דווקא אז נופתע לגלות שזה יותר מכפי שחלמנו.