"השעות היחידות בהילולה שבהן קבר רחל לא עמוס": מנהל קבר רחל בריאיון מיוחד

יש אנשים שקבר רחל הפך להיות חלק בלתי נפרד מחייהם. אחד מהם הוא אייל עטיה, המנהל האחראי על הציון, אשר תחת אחריותו נמצא כל מה שקשור לאתר – החל מפתיחת השער ודאגה לציוד; עבור בטיפול בקבוצות שמגיעות, אירועים ותיאומים עם הצבא; ועד נושאים תחזוקתיים, כמו סדר וניקיון.

כשעטיה נשאל אם מתוקף תפקידו הוא מבקר בקבר רחל מדי יום, הוא משיב בהומור: "אני מבקר בבית מדי יום, כי במשך רוב זמני אני נמצא בציון – מתייצב בחמש לפנות בוקר, ונשאר לרוב עד שמונה בלילה. גם כשאני חוזר הביתה, ייתכן מאוד שאקבל טלפון שיזעיק אותי בחזרה אחר חצות, כי 'אדמו"ר חשוב עומד להגיע' ויש לפתוח לו את השער ולקבל אותו, או מכל סיבה אחרת.

"האמת היא שיש לי עבודה אישית לא קטנה בנושא: ללמד את עצמי לא להתרגל, ולא להסתכל על הזכות להיות כאן כדבר מובן מאליו. אני מקבל לכך תזכורות בכל פעם מחדש, בשעתיים ביום שבהן השער נעול. בזמנים כאלו מגיעים אנשים שמתחננים שנפתח להם, 'רק כדי לתת נשיקה', ו'תן לי חמש דקות לקרוא פרק תהילים'. זה מזכיר לי שוב איפה אני נמצא, וכמה שאני צריך להעריך את הזכות הזאת".

רוב זמני אני נמצא בציון: אייל עטיה (משמאל)

"אין מקום"

בשנים האחרונות רואה עטיה שינוי של ממש בנעשה בקבר רחל. "כמות האנשים שמגיעה לכאן הכפילה את עצמה", הוא אומר. "ייתכן שזה עקב השיפוץ הגדול שנעשה לאחרונה ומאפשר לקבל אנשים רבים יותר, ואולי זה בגלל הצרות שעם ישראל עובר. כך או כך, אנשים מחפשים ישועה, ומרגישים שאמא רחל היא הבית לכל שאלה, תפילה או בקשה.

"יחד עם זאת המצב הפך למאתגר מאוד, שכן המקום צר מלהכיל את ההמונים. אם עד לפני כמה שנים הגיעו בממוצע 2,000-2,500 איש ביום, כיום מגיעים בין 4,000 ל-5,000 ביום רגיל. כמובן שיש ימים מיוחדים שבהם המקום עמוס עוד יותר, כמו בהושענא רבה, שהגיעו יותר מ-25,000 מתפללים, או ב'זאת חנוכה' שזהו יום שמסוגל לתפילות ומגיעים בו כמה עשרות אלפים".

הרחבה מחוץ לציון. המקום צר מלהכיל את ההמונים

יש זמנים ריקים?

"זה כמעט לא קורה", הוא משיב. "מגיעים לכאן מתפללים סביב השעון. אפילו בתקופת המלחמה, המקום היחיד שהיה פתוח הוא קבר רחל. האמת היא שביקשו מאיתנו לסגור, אבל הודעתי שזה בלתי אפשרי. לא ייתכן לסגור בשעת מלחמה גם את הכותל המערבי וגם את קבר רחל, כי עם ישראל זקוק לתפילות. יהודה אבידן, מנכ"ל משרד הדתות, דאג להביא מיגוניות, וכך המקום נשאר פתוח, ואנשים הגיעו בהמוניהם. בפורים האחרון, שהיה כזכור יומיים לאחר פרוץ המלחמה מול איראן, קראו 400 ספרי תהילים במהלך הלילה. אין ספק שהתפילות הועילו ושמרו על עם ישראל".

למי שבכל זאת מעוניין להגיע בזמנים שבהם יחסית דליל, חושף עטיה את הפרט הבא: "בכל יום, מיד אחרי הנץ, המקום כמעט מתרוקן, ובין השעות שבע עד תשע בבוקר, יש שעתיים כמעט ריקות, כי האנשים שהתפללו מוקדם חזרו לבתיהם או יצאו לעבודתם, ואלו שרוצים להגיע אחרי תפילה טרם הספיקו לבוא. אגב, ביום ההילולה הקרוב, בין 6:00 ל-9:00 בבוקר לא תהיה כניסת אוטובוסים, שכן זקוקים להם למערך התחבורתי בעיר. גם כניסת כלי רכב פרטיים לא תתאפשר במשך כל היום. כך יוצא, שמי שיגיע ב-6:00 ויישאר עד 9:00 ימצא את עצמו ללא המסה הגדולה של המתפללים מסביב".

מגיעים ממש מכל המגזרים והסגנונות

אתה מדבר על מספרים אדירים. איך אפשר להכניס אנשים רבים כל כך למקום שכלל אינו גדול?

"זהו באמת האתגר שלנו, כי השטח מאוד קטן, והשאיפה היא לאפשר לכולם להיכנס ולהתפלל בבטחה ולא מתוך דוחק. זהו אתגר שמלווה אותנו לאורך השנה, ולשם כך אנו מגדילים כל הזמן את כוח האדם, בפרט בימים מיוחדים שבהם העומסים גדלים. בין היתר אנו דואגים להציב סדרנים מחוץ למתחם, שיסגרו את השער בשעות העומס, ובמקביל מדרבנים את המתפללים להזדרז לצאת מיד בסיום התפילה, כדי לאפשר גם לאחרים להיכנס. בנוסף, בזמני עומס אנחנו לא מאפשרים כלל כניסת רכבים פרטיים, כי לא דומה אוטובוס שמכיל 50 איש לעשרה כלי רכב פרטיים שמכילים מספר זהה. זה לא שאנחנו לא רוצים, פשוט אין לנו מקום".

"מכל הסוגים, מכל המגזרים"

מיהם האנשים שמגיעים להתפלל?

"האנשים שכיום באים לקבר רחל נמנים על כל חתך האוכלוסייה, וממש לא חובשי כיפות בלבד", מדגיש עטיה. "מי שחושב שלא יפגוש כאן חבר'ה תל אביביים עם קעקועים או קפלניסטים – טועה, כי מגיעים ממש מכל המגזרים והסגנונות. רק אתמול פנו אליי שלושה רופאים בכירים מתל אביב שרוצים להגיע להילולה, וביקשו לדעת איך ניתן לעשות זאת בדרך המהירה ביותר.

"יש גם לא מעט דמויות מפורסמות – 'סלבים' שמגיעים לכאן בקביעות, כי הם מתחברים. כמובן שיש את הנשים הצדקניות שמתייצבות בציון מדי בוקר בשעה ארבע וחצי, קוראות עוד לפני הנץ את כל ספר התהילים, נשארות לתפילת שחרית, ורק לאחר מכן ממשיכות את יומן. יש גם את אברכי הכולל, שבאים מדי יום בשעה ארבע כדי לקרוא 'שיר השירים' באשמורת השחר, וכן יש גם כולל תיקון חצות שלומד תורה כל הלילה. אני חושב שאין עוד מקום בו חתך האוכלוסייה כה מגוון. אגב, יש גם מוסלמים שבאים מאפריקה וממקומות נוספים בעולם, כיוון שלפי אמונתם רחל אמנו הייתה אמא של 'יוסוף'.

"זה גם המקום לציין שבכל שנה, לקראת סוף השנה האזרחית, יש אירוע גדול בו משתתפים כמרים וארכיבישופים שיוצאים מהכנסייה בבית לחם ונפגשים עם הכמרים של שאר הכנסיות בירושלים, במפגש שמתקיים בכיכר של קבר רחל. זהו אירוע דיפלומטי שמגיע עד לאפיפיור, והם בוחרים לקיימו דווקא אצלנו. כי המקום מושך אליו אנשים מכל הדתות והעולם".

רבים מאלו שמגיעים עושים זאת, לדברי עטיה, כדי להודות על הנס. "בקבר רחל יש בקביעות שולחן פתוח לסעודות הודיה של אנשים שבאים להודות לבורא עולם ולאמא רחל, על הישועות שזכו לראות. גם לי אישית יש סיפור על כך: עוד לפני שהתחלתי לנהל את קבר רחל, חווינו התמודדות לא פשוטה לפני לידת הבן שלנו, כשאשתי הייתה בהיריון ולא הרגישה טוב. נסענו לבית החולים, שם פסקו כי יש לוותר על הילד. אשתי ביקשה כמה שעות, רק כדי לנסוע להתפלל בקבר רחל. כך הגענו לציון. לאחר מכן הבנתי שהיא התחייבה שבלי נדר, אם ההיריון יימשך, היא תעשה סעודה גדולה בציון.

"כשחזרנו לבית החולים הציעה הטכנאית שלפני ההפלה היא תעשה בדיקת אולטרסאונד נוספת, והתברר למרבה הפלא שהכל תקין. הרופאה אמרה 'נכון, אבל הפלה היא בלתי נמנעת', אך הסכימה להמתין למחר. כך חלפו להם הימים, אשתי לא ירדה מהמיטה במשך שלושה חודשים, עד שברוך השם נולד לנו בן בריא ושלם, שלא מזמן חגגנו את החלאק'ה שלו".

כבר עכשיו, בימים אלו שלפני ההילולה, הציון עמוס מאוד

היכונו לעומסים

מה עובר עליך בימים אלו? איך אתם נערכים להילולה?

"כבר עכשיו, בימים אלו שלפני ההילולה, הציון עמוס מאוד. אנו מאפשרים כניסה עם רכבים פרטיים, אך יש לקחת בחשבון את מצוקת החנייה הגדולה. ביום ההילולה אנו צופים שמספר המתפללים יהיה גדול יותר מאי פעם. גם ביום שישי, למחרת ההילולה, יהיה עמוס מאוד, בפרט שיש 'שבת רחל' – 12 אוטובוסים שיוצאים משכונת הר חומה הסמוכה לקבר רחל, עם מתפללים שמתפללים ערבית של שבת ולאחר מכן חוזרים ברגל".

ומה עם השבוע הבא?

"גם הוא צפוי להיות עמוס מאוד", מתריע עטיה. "רק כדי לסבר את האוזן – בשנה שעברה, בשבוע שאחרי ההילולה, היו יותר אנשים מאשר בהילולה עצמה. לצערי, אין לי דרך לעזור למי שרוצה להגיע בקלות ולהתפלל בנחת. הדבר היחיד שאולי יעודד זה שאני בטוח, שהכיסופים של כל אלו שמתאמצים להגיע והמאמץ הרב יהיו חלק מכפרת העוונות בדרך לישועה".

ומה מתכננים להמשך?

"יש רעיונות שונים שעולים על השולחן, כמו בניית קומה שנייה בקבר רחל, או החלום הפרטי שלי – הקמת מתחם חנייה תת-קרקעי עבור כל הרכבים. מיותר לציין שכל שינוי, חפירה או בנייה מצריכים אינספור אישורים, שכן המקום מאתגר מבחינה ארכיאולוגית. בנוסף, מעבר לחומה שכולנו רואים ביציאה מהציון, יש קרקעות גדולות שרכשו יהודים לפני מאה שנה וכיום נחשבות לבעלות פרטית. אנו מצפים ליום שבו הקרקעות ייגאלו ויוחזרו לקבר רחל, ואז נוכל להיעזר בהן.

"בינתיים אנו מסתפקים ב'שיפוצים קטנים', כמו אלו שנעשו בשנה האחרונה, ובשיפוצים נוספים שעומדים להתבצע בעתיד הקרוב מאוד ויכללו את שיפוץ חדרי השירותים וקירוי של כל הכביש והרחוב ביציאה מהציון".

מרגישים שאמא רחל היא הבית לכל שאלה, תפילה או בקשה

בשורה נוספת ומשמחת נוגעת להגעה לקבר רחל. "אחרי הרבה לחצים ותקציבים, הצלחנו להשיג קו חדש לקבר רחל, שיצא מצומת הרוזמרין לקבר רחל אחת לרבע שעה. זו בשורה של ממש, כי לאנשים רבים ברחבי העיר לא הייתה עד היום תחבורה ישירה. כעת ניתן להגיע לצומת הרוזמרין מרחבי ירושלים, לעלות על האוטובוס, ובתוך שלוש דקות להיות בקבר רחל. אגב, אם הזכרנו את ההילולה, אז ביום רביעי בלילה תעבוד הרכבת הקלה עד השעה 2:00 בלילה, מה שעומד לסייע מאוד לכל מי שמגיע מהשכונות החרדיות".

בכנות, אתה לחוץ מההילולה?

"לא לחוץ, אך מכיוון שעשינו היערכות מעמיקה ביותר, שלא נראתה כאן בכל שנה – כולל ההחלטה שאוטובוסים לא ייכנסו כלל למתחם הציון, אלא יעצרו בכניסה – אני סקרן לראות איך ייראו הדברים, וכמובן מתפלל ומקווה שנעבור את האירוע בשלום. בימים אלו אני מזכיר לעצמי שוב ושוב שמי שהביא אותי לתפקיד הייחודי הזה היא אמא רחל, ולא פלוני או אלמוני. היא החליטה שאני צריך להיות כאן, אז אני מחויב לעשות מהמקום הזה טוב לעם ישראל, ולשמור על גדרי הקדושה והטהרה. הלוואי שאזכה".