הפסטיבל המוזר במיין: רוקנו דלעות ענק, נכנסו לתוכן ויצאו למרוץ על הנהר

אם הדלעות שבתמונה נראות לכן גדולות מדי, כנראה שמעולם לא ביקרתם בתחרות שיט הדלעות השנתית של מדינת מיין, בארה"ב. 

דלעת, משוט ונהר - זה כל מה שצריך כדי להשתתף במירוץ הדלעות של העיירה דמריסקוטה. לפי הסיקור המקומי, מדובר בתחרות ה-19 של הפסטיבל, שהפך באופן בלתי רשמי למסורת. 

מדי שנה משתתפים נלחמים להשיג את הדלעות הגדולות ביותר באזור, מרוקנים אותן ואז מתקינים עליהן מנוע או מסתפקים במשוטים. 

מאחורי המרוץ עומדים ביל קלארק ובאז פינקהאם. באתר הרשמי של הפסטיבל מסופר שכאשר פינקהאם נשאל מאין הגיע הרעיון להפוך דלעת לסירה, הוא השיב בשאלה: מה עוד אפשר לעשות עם דלעת ששוקלת 750 פאונד, כ־340 קילוגרמים?

ההכנות מתחילות בבחירת דלעות שצורתן מתאימה למשימה. מרוקנים אותן, מכינים את כלי השיט, ואז מגיע תורם של המשתתפים להידחק פנימה. חלק מהסירות מונעות באמצעות משוטים, ואחרות מצוידות במנועים, ומטרת התחרות היא להישאר עם כמה שפחות מים שחדרו אל תוך הדלעת. 

"ברגע שהדלעת מגיעה למים, מתחיל המבחן האמיתי: עכשיו צריך לשמור על שיווי משקל ולחתור בלי להפוך את החלל שבתוכה לאמבטיה של מי נהר קרים", אומר אחד המשתתפים במקום. לפי המארגנים, רבים מהמשתתפים חוזרים מדי שנה וצברו ניסיון בשמירה על יציבות הדלעות. 

גם מועד המרוץ קשור לתנאי הנהר: הוא נקבע בהתאם לגאות. "השנה הוא תוכנן לשעות הצהריים, והצופים יכלו לצפות בו מהחוף או באמצעות שידור חי שהוקרן בתיאטרון לינקולן המקומי", אמר שדרן מקומי. המרוץ הוא חלק מחגיגה רחבה יותר, שמוציאה את הדלעות מהשדות ומעניקה להן מקום ברחבי העיירה. בתוכנית הפסטיבל נכללים תצוגות של דלעות ענק מגולפות ומעוטרות, תהלוכה, תחרויות קינוחים ותחרות אכילת פאי דלעת.

ולצופים שעל החוף נשאר לעקוב אחר השאלה הפשוטה: איזו דלעת תגיע ראשונה, ומי יצליח להישאר יבש לגמרי בסוף המסלול?