לא רק בזמני חירום: איך מדברים עם ה' כמו עם ידיד נפש?

כתבת הודעה ארוכה, שבע שורות, מחקת הכול והשארת: "יש לך רגע?". אחרי דקה הגיעה תשובה: "תתקשר".

עם חבר קרוב אנחנו יודעים איך להתחיל, גם כשקשה להסביר מה קרה. מול בורא עולם אנחנו לפעמים מחפשים נוסח, אף שאפשר לומר לו בדיוק את מה שיושב לנו על הלב.

"ידיד נפש אב הרחמן". קל לשיר את הפיוט המוכר ולא לשים לב לפנייה שבה הוא נפתח. רבי אלעזר אזכרי, מגדולי מקובלי צפת ומחבר הפיוט, פנה אל בורא העולם בכינוי "ידיד נפש". גם אנחנו יכולים לספר לו הכל.

כך כותב הרבי מפיאסצנה ב"חובת התלמידים" (דף קלט):

"האם יש לך אוהב ורע כאביך שבשמיים, אשר רמזו חכמינו זכרונם לברכה עליו יתברך: 'רעך ורע אביך אל תעזוב' - זה הקדוש ברוך הוא. ומי יבין את הגיון לבך ומי ירפא את נפשך כמוהו יתברך.

"הקשב לדבריי, הסתר את עצמך בחדר מיוחד, אם אפשר לך, ואם לאו, הסב פניך אל הקיר וצייר במחשבתך שאתה עומד לפני כסא כבודו יתברך, ואתה שופך לפניו את ליבך בשיח לתפילה, כפי שעולה על ליבך בכל לשון שאתה שומע".

גם רבי נחמן מברסלב מלמד בליקוטי מוהר״ן (תנינא, כה): "ואת כל אשר עם לבבו ישיח ויספר לפניו יתברך".

אפשר לפנות אל בורא עולם גם עם מה שעבר עלינו היום: "נפגעתי ממה שאמרו לי בעבודה", "המיגרנה לא עוברת, זה מציק כל כך", "אני לא מוצא את עצמי", "הבית מלא, אבל אני מרגישה כל כך לבד".

ה' הרי יודע מה עובר עלינו עוד לפני שהסברנו. ובכל זאת, אפשר לומר לו: "אני חושב על זה כל היום ולא יודע מה לעשות. בבקשה תעזור לי".

יש משהו שמכביד לכם על הלב? התחילו עכשיו: "ה', יש משהו שאני רוצה לספר לך". המשיכו משם במילים שלכם, גם אם הן יוצאות מבולבלות. הוא ידיד נפש. לפניו לא צריך להעמיד פנים שהכל בסדר.