"הפצוע הפתיע: 'כל הפלוגה שלי מניחה תפילין'"

מה המשותף לקשיש בן למעלה מ-90, ללוחם שנכנס לעזה, לקיבוצניק צעיר מהצפון ולנער בר-מצווה? כולם קיבלו בשנים האחרונות תפילין דרך הרב אייל עמיחי.

מאז פרוץ המלחמה, הפך הרב עמיחי את המשימה של חלוקת תפילין למפעל חיים של ממש. הוא מעיד על כך מקרוב, ומציין כי אפילו הוא משתומם נוכח כמות הפניות הבלתי פוסקת שמגיעה אליו מכל קצוות הארץ וגם מרחבי העולם. "זהו זרם שלא נגמר, אנשים מבקשים עוד ועוד להניח תפילין. זה לא ייאמן", הוא אומר בהתרגשות.

כשיצא לדרך, איש לא סיפר לו לאלו תהומות של כאב, לפסגות של אמונה ולדמויות הכי לא צפויות הוא עומד להיחשף בדרך לחלוקתם של לא פחות מ-1,500 זוגות תפילין.

רוצים להניח

סיפורו של הרב עמיחי מתחיל לפני כ-25 שנה, בהיותו אברך בישיבה שעסק בזמנו הפנוי בהעברת שיעורים למתחזקים. "באחת ההזדמנויות העברתי שיעור בפאב מפורסם בירושלים", הוא נזכר. "הבחורים שישבו שם חוו חיזוק אמיתי ואמרו לי: 'כבוד הרב, אנחנו רוצים להניח תפילין'. כאברך צעיר הפרוטה לא הייתה בכיסי, ושאלתי את עצמי איך אוכל להשיג עבורם תפילין. ניסיתי לחשוב על דרכים שונות, עד שפנה אליי יהודי יקר שעסק בכתיבת סת"ם וסיפר לי שאנשים מבוגרים שקונים תפילין חדשות משאירים אצלו את הזוג הישן שלהם. התפילין הישנות מצוינות ומהודרות, אך בדרך כלל לא קונים אותן כי כל אחד מעדיף זוג חדש. הוא הציע לי רעיון: לבדוק, לשפץ ולחדש עבורי את התפילין הללו במחיר הקרן בלבד, כשאני משלם רק על ההוצאות. כך אוכל לחלק אותן לבחורים שמשתתפים בשיעור. זו הייתה ההתחלה".

ב-25 השנים שחלפו עסק הרב עמיחי לא מעט בשיפוץ תפילין ובהעברתן, אך עשה זאת כעיסוק צדדי, בנוסף לתפקידו כר"מ בישיבה. השינוי חל עם פרוץ המלחמה לפני שלוש שנים, כשפתאום התחילו לזרום פניות מכל עבר – מאימהות ומבנות זוג של חיילים, מאנשים פרטיים, כולל מקיבוצים ומיישובים שהאוכלוסייה בהם רחוקה משמירת מצוות. "הבנתי שיש כאן אירוע גדול", הוא אומר, "ושחייבים מישהו שיספק את התפילין לכל היהודים האלו שמתעורר בהם רצון להתחזק במצווה. החלטתי לעזוב את שאר עיסוקיי, ולהתמסר לפרויקט הזה בכל כוחי".

מיהם אלו שמקבלים את התפילין?

"האוכלוסייה שמקבלת את התפילין הללו היא ברובה המוחלט יהודים שאינם שומרי תורה ומצוות, כאלו שלא הניחו תפילין מעולם, ולפעמים מגיעים מרקע חילוני מובהק ואפילו קיצוני. ברוך ה' הם מחליטים שברצונם להתחזק, להתקרב לקב"ה, ולהביא את האמונה שלהם לידי ביטוי באופן מעשי ולא רק ברובד רוחני מופשט. מצוות תפילין היא המצווה האידיאלית לכך. זו אחת משלוש מצוות שנקראות בתורה 'ברית' ו'אות', יחד עם שבת וברית מילה, ומעידות על קשר עמוק עם ה'. אבל היא גם פרקטית מאוד וקלה לביצוע – הרי לוקח רק כמה דקות להניח תפילין ולקרוא קריאת שמע".

מיהם האנשים שתורמים את התפילין?

"אני מפרסם את הפרויקט במגוון אזורים דתיים וחרדיים ברחבי הארץ, בעיקר במודעות רחוב. חשוב לי לציין שהציבור החרדי הוא המקור המרכזי של התרומות, ואף יותר מזה – אנשים מהמגזר הזה פונים אליי לא פעם מיוזמתם, וממש מבקשים שהתפילין שהם תורמים יגיעו דווקא לחייל, כדי שישמרו עליו. זה מאוד מרגש אותי. הפעילות הזו גם זוכה לברכות ולהסכמות רבניות מקצה לקצה – מרבנים חשובים כמו הרב יצחק זילברשטיין, הרב שלמה עמאר, הרב דוד יוסף ועוד רבים שהתפעלו מהפרויקט.

"בסופו של דבר כולם יוצאים נשכרים", מדגיש הרב עמיחי. "לאנשים בדרך כלל אין מה לעשות בתפילין הישנות שלהם, שלרוב יושבות בארונות ללא כל שימוש. במשך שלוש השנים האחרונות הגיעו אלינו אלפי זוגות תפילין כאלו, ואני אספתי אותן והשקעתי בהן את הנדרש כדי לחדש אותן ולהביא אותן לרמת הידור מושלמת. לאחר מכן מסרתי כל זוג ליהודי שעד היום לא הניח תפילין.

"התורמים ממש מתרגשים", הוא מוסיף, "לעיתים קרובות אני שומע סיפורים על סבא ששמר על התפילין שלו במשך שנים רבות כדי שצאצאיו יניחו אותן, אך בבוא היום הם העדיפו תפילין חדשות, ושלו נותרו מיותמות. כעת הוא בוודאי שמח בגן עדן כשרואה שהתפילין שלו חזרו לחיים. גם משפחתו שמחה, וכך גם היהודי שמקבל זוג תפילין חדש ומהודר".

התעוררות חסרת תקדים

הביקוש לתפילין מגיע מכל אזורי הארץ. "מקיבוץ כפר בלום בצפון, קריית שמונה, ועד אילת", מתאר הרב עמיחי. "בנוסף, מזדמן לי לשלוח תפילין למקומות רבים בעולם – לוס אנג'לס, בלארוס, אוקראינה, רוסיה, רומניה, ארגנטינה, קרואטיה, גרמניה ועוד".

"אני נותן תפילין אך ורק למי שמתחייב להניח אותן בכל יום", הוא מדגיש. "אני מדבר אישית עם כל אחד מהמתעניינים, ואם מישהו אומר לי בכנות שאינו יכול להתחייב כרגע, אני מכבד זאת ואומר לו שיחזור אליי כשיהיה מוכן. לפעמים הוא חוזר ולפעמים לא, אך זה התנאי שלי".

בנוגע לכך, הוא נזכר בסיפור מצמרר במיוחד: "פנתה אליי אמא של קצין מסיירת גבעתי שנפצע קשה מאוד בעזה והיה מורדם ומונשם במשך כמה ימים. כשהתעורר, הבקשה הראשונה שלו לאמא הייתה: 'אני רוצה שתשיגי לי תפילין'.

"הסברתי לאמא שלמרות פציעתו של החייל, אני מבקש שהיא תשוחח איתו, ותבדוק אם הוא באמת מתחייב להניח בקביעות, כי זה התנאי. האמא אמרה שתנסה, אך היא לא בטוחה שבמצבו הוא יוכל להשיב לה. למחרת היא חזרה אליי, כולה נרגשת, ואמרה לי: 'שמע, הבן שלי אומר שהוא כבר מניח תפילין'. והיא המשיכה וסיפרה את מה שאמר לה הבן: כאשר הם נכנסו לעזה, כל החיילים בפלוגה קיבלו על עצמם להניח תפילין מדי יום. זו גם הסיבה שהוא ביקש כעת להניח תפילין, כיוון שעד עכשיו הוא הניח תפילין של חברים, וכעת הוא רוצה שיהיו לו תפילין משלו, שיוכל להניח בקביעות".

אתה מרגיש שההתעוררות הזו קשורה ישירות למלחמה?

"ללא ספק. האנשים שפונים אליי בעצמם מקשרים את זה, ויש מהם שאפילו אומרים לי: 'הם רצו והצליחו להרוג אותנו, אך ורק בגלל שאנחנו יהודים. לכן אנחנו רוצים לקבל על עצמנו תפילין – כדי לחזק את היהדות'.

"כך, למשל, היה מישהו שפנה אליי מצרפת, וסיפר לי שעוד בתקופה שקדמה למלחמה, כשהיו מחלוקות גדולות כל כך בעם ישראל, הוא ישב בביתו בצרפת, צפה בחדשות ושאל את עצמו: 'למה יש כזו שנאה?'. זה עורר אותו לחשוב מה בעצם גורם לאנשים לשנוא כל כך את הדתיים. כשפרצה המלחמה, הפכה השאלה הזו ל'למה כל כך שונאים את היהודים?'. בעקבות כך הוא התחיל להבין: 'כן, אני יהודי, ואני מיוחד'. הוא התקרב לשליח של חב"ד בצרפת, ובעקבות כך החליט שהוא רוצה להניח תפילין באופן קבוע, וכך הוא הגיע אליי.

"במקרה אחר, פנתה אליי משפחה מתל אביב שהבן שלה נרצח בנובה. הם סיפרו לנו: 'הבן שלנו לא היה דתי ולא שמר מצוות, אבל הוא מאוד הקפיד על הנחת תפילין'. הם גם הראו לי תמונות שלו על אופנוע בקצה העולם כשהוא מניח תפילין. הם הביעו את רצונם להקים דוכן להנחת תפילין על שמו, וביקשו שהוא יוקם דווקא בבית הספר בו למד הבן.

"השבתי להם: 'בבקשה, אבל אני לא עושה שום דבר במלחמות. אעשה זאת רק אם מנהל בית הספר יאשר'. הם פנו למנהל, והוא בעצמו יצר איתי קשר ואישר זאת. הסברתי לו על מהות התפילין ועל קדושתן, והוא הבטיח שיתחשב בכך, למרות שהוא עצמו לא מאמין ולא מניח תפילין. אחרי שהוקם דוכן התפילין, אמר לי המנהל בפליאה: 'בעצמי לא ידעתי שתלמידים רבים כל כך בבית הספר מעוניינים להניח תפילין'".

לסיום, הוא בוחר לשתף בסיפור הבא: "התקשרה אליי אמא לחוצה מאוד שסיפרה שבנה החל להתחזק, הוא מביא הביתה מושגים ביהדות וגם מבקש להניח תפילין. 'התקשרתי כדי לבקש תפילין עבורו, אך כמובן שהוא לא יחזור בתשובה', היא מיהרה להדגיש.

"כמובן שעזרתי לו, ושנתיים לאחר מכן הזדמן לי לשוחח עם רב במדרשיה של נערים שסיפר לי על כך שהוא מלווה את הבחור שהבאתי לו תפילין. לדבריו, אותו בחור הוא הנער החזק ביותר במדרשיה, ואף שומר שבת וכשרות באופן מלא. הפרט המרגש ביותר הוא שגם בני המשפחה שלו – שבתחילה כל כך התנגדו לדרכו החדשה – החלו בעצמם להתחזק, והם מתארחים בביתו לסעודות שבת. "תבינו איזו מהפכה הילד הזה חולל בבית, בזכות התפילין", מתרגש הרב עמיחי. "וזוהי רק דוגמה אחת, מתוך דוגמאות רבות מאוד שאותן אני גם מפרט בספרי 'קשר של תפילין'. אני זוכה לראות מקרוב עד כמה שיש לתפילין כוח חזק שמעורר את האדם שמניח אותן ואף משפיע על כל סביבתו. זוהי מהות הקשר – בין יהודי לבוראו, ובין כולנו כעם ישראל".