31 אלף שיגורים, 970 חללים ו-100 אלף מטרות: צה"ל מסכם שלוש שנות מלחמה

שלוש שנים לאחר טבח 7 באוקטובר ופרוץ המלחמה, נחשפים ממדי הפעילות של צה"ל בזירות השונות - ולצדם השינויים שנעשו בצבא בעקבות הכשלים שהתגלו באותו יום. מנתוני צה"ל וממידע נוסף שפורסמו היום (רביעי) עולה תמונה רחבה של השינוי: מתפיסת ההתרעה באגף המודיעין, דרך הרחבת מערך המילואים והכוננויות ועד להקמת מוצבים חדשים ושינוי תפיסת ההגנה בגבולות.

מאז פרוץ המלחמה הותקפו כ-100 אלף מטרות. עיקר הפעילות הייתה ברצועת עזה, שבה הותקפו כ-65 אלף מטרות. בלבנון ובסוריה הותקפו כ-28 אלף מטרות, באיראן כ-4,500 ובתימן כ-80.

באותה תקופה התמודדה ישראל עם ירי נרחב מכל הזירות: כ-10,200 פריטי תמ"ס שוגרו מרצועת עזה, כ-20 אלף מלבנון, כ-1,200 מאיראן, כ-90 מתימן וכ-50 מסוריה - בסך הכול כ-31,540 שיגורים.

לצד הפעילות המבצעית, המספרים משקפים גם את המחיר הכבד ששילם צה"ל. מתחילת המלחמה נפלו 970 חללים בנסיבות מבצעיות. יותר מ-70% מהחיילים שנפצעו במהלך המלחמה שבו לשירות.

נתונים נוספים מצביעים על הפגיעה בשרשרת הפיקוד של חמאס. במהלך המלחמה חוסלו ארבעה ראשי זרוע, 17 מפקדי חטיבות, כ-60 מפקדי גדודים וכ-300 מפקדי פלוגות. הפעילות בוצעה בשיתוף פיקוד הדרום, אגף המודיעין, אגף המבצעים וחיל האוויר.

בין הבכירים שחוסלו בחמאס נמנים יחיא סינוואר, מוחמד דף, אסמאעיל הנייה, צאלח אל-עארורי, מוחמד סינוואר, מרואן עיסא, עז א-דין אל-חדאד, רווחי מושתהא ומחמד עודה. בחיזבאללה חוסלו בין היתר חסן נסראללה, האשם ספי א-דין, פואד שוכר, נביל קאוק, עלי כרכי, איבראהים עקיל והית'ם עלי טבטבאא'י. גם בזירה האיראנית חוסלה שורת בכירים.

ביהודה ושומרון, במקביל, נעצרו מתחילת המלחמה כ-45 אלף מבוקשים, ובהם פעילי טרור, מסייעי טרור ומבוקשים שתכננו לבצע פיגועים בטווח הזמן המיידי. יותר מ-3,800 אמצעי לחימה נתפסו, וכן יותר מ-46 מיליון שקלים שיועדו לטרור.

(צילום: דובר צה״ל)

אחד השינויים המשמעותיים מאז פרוץ המלחמה נרשם במערך המילואים, שמצבתו גדלה בכ-36%. הוקמו ואוישו מסגרות חדשות, בהן חטיבת השומר, חטיבות דוד, אוגדה 38 ומסגרות נוספות בתחומי השריון, האיסוף, הגנת היישובים, ההגנה האווירית, השיטור והכליאה ופיקוד העורף.

באוגוסט 2024 הופעל צו פוקד שבמסגרתו הוחזרו מפטור כ-22 אלף משרתים. ב-2025 שובצו במסגרת ימי המיצוי יותר מ-15 אלף משרתי מילואים ביחידות פעילות, וב-2026 שובצו יותר מ-8,000 נוספים. במקביל נרשמה עלייה של כ-38% במספר משוחררי החובה המשובצים ישירות ביחידות מילואים.

שינוי עמוק נוסף התרחש באגף המודיעין. בעקבות 7 באוקטובר הוצבה משימת ההתרעה מפני מלחמה ופעילות עוינת בראש סדר העדיפויות של אמ"ן. תפיסת ההתרעה עודכנה, מודלים קיימים נבחנו מחדש, חוזקו חמ"לי ההתרעה והוקם חמ"ל אמ"ני רב-זירתי ורב-דיסציפלינרי.

במרכז השינוי עומדת הפחתת המשקל שניתן להערכת כוונות האויב והגדלת תשומת הלב ליכולותיו ולשינויים במוכנותו. במקביל הודגשו הצורך בספק עצמי, בוויכוח מקצועי ובזיהוי "איתותים מהמציאות" - פרטי מידע שאינם מתיישבים עם ההערכות הקיימות.

גם הכשרת אנשי המודיעין שונתה. הוקמו מסגרות העוסקות באסלאם ובמחקר מודיעיני, בשיתוף מומחים מהאקדמיה ומקהילת המודיעין. לצד זאת הוקמה מחדש מחלקת הבקרה במתכונת מורחבת וחוזקה הכשרת מפקדי המודיעין.

בחיל האוויר גדל סדר הכוחות הנמצא בכוננות עד פי ארבעה ביחס לערב המלחמה, ובמערכים מסוימים עד פי שישה. גובשו פקודות להתמודדות עם מלחמה רחבה ומפתיעה, הורחבו סמכויות דרגי השטח ושונתה יציבת ההגנה וההתקפה. טייסת מסוקי הקרב 190, "מגע הקסם", הועברה לרמת דוד כדי לקצר את זמני ההגעה לגזרות הגבול, והורחבה פריסת מאות המכ"מים ואמצעי הגילוי מול רחפנים וכטב"מים.

(צילום: דובר צה״ל)

בפיקוד הדרום שודרגו מרכיבי ההגנה סביב יישובי העוטף, בהם גדרות, דרכי ביטחון, שערים, תאורה, מכ"מים ועמדות ממוגנות. כ-40 מוצבים חדשים הוקמו בשטחים שולטים בהתאם לנתיבי התקפה אפשריים של חמאס. המכשול בגבול חוזק, ומאז הפסקת האש באוקטובר האחרון בוצעו יותר מ-4,000 קידוחים שיטתיים לאיתור מנהרות.

בצפון גובשה תפיסה חדשה תחת העיקרון "צבא לפני אזרחים". היא מבוססת על פריסת הכוחות באופן שימנע מהאויב להתבסס במרחבים שמהם הוא מסוגל לאיים על העורף. אוגדות 91 ו-36 פעלו בקו הכפרים הראשון בדרום לבנון לפגיעה בתשתיות וליצירת מרחב ביטחוני עמוק.

לאחר נפילת משטר אסד נכנסו כוחות אוגדה 210 לשטח סוריה בתוך כ-12 שעות והחלו לבסס מרחב אבטחה קדמי, שבו הוקמו עשרה מוצבים. במקביל גדל פי שלושה סדר הכוחות של מחלקות ההגנה ביישובי הצפון, והוקמו יחידות "פרא" ו"דבורה", המבוססות על לוחמים תושבי האזור.

גם בגבול המזרחי יושמו לקחים. בפיקוד המרכז הוקמה אוגדה 96, "גלעד", שנועדה לחזק את ההגנה מפני איום ממזרח. מוצבי "קו המים" חודשו, ובמקביל הוקמו חמש "חטיבות דוד" – חטיבות בזק טריטוריאליות שנועדו לספק כוח מיומן ומהיר בעת אירועים מתפרצים.

באגף המבצעים הוגדל ביותר מפי שניים מספר הכוננויות והעתודות בכלל הגזרות, ונכתבה פקודה חדשה להתמודדות עם מתקפת פתע רחבה ורב-זירתית. בזרוע היבשה שונתה תפיסת הגנת הגבולות כך שההגנה על היישובים אינה מתחילה עוד בקו הבתים: צה"ל מבקש ליצור עומק ושטח אבטחה, ולפעול מול האיום לפני הגעתו לאזרחים.

השינויים הגיעו גם לפיקוד העורף, שבו שופצו מאות מקלטים והוצבו אלפי מיגוניות, ולאגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה, שבו הוקמה תוכנית "תאוצה" להחזרת כוחות לכשירות. בחיל הים אורגנו מחדש מרחבי האבטחה והוקמה יחידת "נץ" לאיסוף קרבי קדמי.