נפלאות הבריאה
איך הופרדו מים עליונים ותחתונים בששת ימי בראשית, או: האם יש מים בשבתאי?
ייתכן שלאחר המבול, התאדו המים הללו בחזרה אל מחוץ לאטמוספירה, ונדדו כשביטים לחלל הרחוק. יש לציין שכיום מרחפים במערכת השמש שלנו מעל 5,000 שביטים
- דניאל בלסלמעקב
- כ"ז תשרי התשפ"ז||

אלכס שואל: "שלום, תמיד התקשיתי בתיאור של הפרדת המים העליונים – המים שמעל השמים. האם התיאור כפשוטו?".
שלום אלכס, ותודה על שאלתך.
בפרשת בראשית ישנם סודות רבים שהועברו רק לתלמידים יחידי סגולה (משנה חגיגה ב', א'). תורת הקבלה אכן מתארת את הפרדת המים בתור חלוקה שעשה הקב"ה בין העולם הרוחני לבין העולם הגשמי, שבתחילה היו מחוברים.
עם זאת, הסברים עמוקים אלו אינם סותרים פירוש בדרך הפשט, שכן בתורה ישנם מספר רבדים שמכונים פרד"ס (- פשט, רמז, דרש וסוד), כך שהפסוקים יכולים בו-זמנית ללמד גם ידע מדעי.
לדוגמה, התורה מתארת את כדור הארץ בראשיתו מוקף כולו מים: "... וחושך על פני תהום, ורוח אלוקים מרחפת על פני המים" (בראשית א', ב'). ואמנם מדענים הגיעו למסקנה זו בדיוק, שכדור הארץ היה בעברו מוקף כולו אוקיינוס ללא יבשה ("Ocean planet").
לאן הלכו כל המים הללו? ואיך התגלו היבשות, אם כל כדור הארץ היה מכוסה ים?
התורה מספרת: "ויאמר אלוקים, יהי רקיע בתוך המים, ויהי מבדיל בין מים למים. ויעש אלוקים את הרקיע" (בראשית א', ו').
רקיע בלשון המקראית פירושו חלל ריק, או "אוויר", כפי שמתאר זאת האבן עזרא. בימינו ההגדרה המקובלת למושג זה תהיה "אטמוספירה".
לפי הפשט, ניתן להבין שהאלוקים אידה כמויות אדירות של מים אל החלל החיצון. כיום אנו יודעים כי מים אשר יוצאים מחוץ לאטמוספירה קופאים לקרחונים בחלל ("שביטים"). בימינו ידוע על כוכב-לכת במערכת השמש שלנו שנמצא במצב דומה: שבתאי.
את כוכב הלכת שבתאי מקיפות שמונה טבעות ענק שעשויות מאינספור גושי קרח קטנים. אפשר לומר שיש כיום "מים אשר מעל לרקיע" בכוכב הלכת שבתאי. הפסוקים שראינו יכולים להעיד על כך שכוכב הלכת שלנו היה בעברו דומה מאוד לשבתאי.
ייתכן שלאחר המבול התאדו המים הללו בחזרה אל מחוץ לאטמוספירה, ונדדו כשביטים לחלל הרחוק. יש לציין שכיום מרחפים במערכת השמש שלנו מעל 5,000 שביטים אדירי-ממדים.
לאחר יצירת הרקיע, הארץ לא הייתה מכוסה עוד תחת תהום עמוקה כבתחילה, ודי היה בניקוז המים לאוקיינוסים השונים כדי שתיראה היבשה: "ויאמר אלוקים, יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה, ויהי כן" (בראשית א', ט').
מעניין לציין כי המדענים הבחינו שהיבשות תואמות זו לזו, ומכאן הגיעו למסקנה שהיבשות התפצלו מיבשת בראשיתית אחת, שאותה כינו "פנגיאה". התורה הקדימה את המדע כאשר תיארה יבשה בראשיתית זו, שממנה התפצלו כל הארצות. הזוהר הקדוש מפרט: "ארץ אחת ממש הוציאו המים, וממנה נתהוו ז' ארצות" (זוהר חדש, כרך א', פרשת בראשית, דף כ"א). נמצא שתיאור הבריאה תואם את הידע המדעי באופן מדהים להפליא לפי פשוטו של מקרא.