"מה את רוצה לחג?" הטעות שכמעט כל בעל עושה בערב סוכות

"מה את רוצה לחג?"

"שום דבר, באמת".

הבעל, ששמע שאין צורך לקנות דבר, ממשיך בבניית הסוכה בשלווה. שלוש דפנות, סכך, נורה. בערב החג הוא יגלה שיש תשובות שלא כדאי לקבל כפשוטן.

אבל, גבר יקר, התשובה של אשתך אינה סוף הדיון. החובה לשמח אותה בחג לא נולדה כמחווה זוגית מודרנית; הרמב״ם מנסח אותה במפורש כחלק ממצוות שמחת יום טוב.

התורה מצווה "ושמחת בחגך", והרמב"ם מגדיר בהלכות יום טוב מה המצווה הזאת דורשת בפועל - ממך כלפי עצמך וכלפי כול מי שנמצא בבית. וכך לשונו: "כיצד משמחן? הקטנים נותן להם קליות ואגוזים ומגדנות, והנשים קונה להן בגדים ותכשיטים נאים כפי ממונו, והאנשים אוכלין בשר ושותין יין" (הלכות שביתת יום טוב, פרק ו, הלכה יח).

הרמב"ם מלמד כלל: אין שמחה אחת שמתאימה לכולם. הגמרא במסכת פסחים כבר קובעת "אנשים בראוי להם ונשים בראוי להן" - כול אחד שמח במה שמשמח אותו.

כאן נופלים רוב הגברים. מכשיר חשמלי למטבח או שואב אבק, אפילו רובוטי - כול אלה שייכים לבית. המטבח מרוויח, העבודה מתייעלת, והאישה נשארת בדיוק במקום שבו הייתה. הרמב״ם מדבר על דבר שנועד לשמח את אשתך באופן אישי, ולא רק לייעל את עבודות הבית - וזה בדיוק ההבדל.

הרמב״ם אינו דורש מאדם להוציא מעבר ליכולתו, ומדגיש: "כפי ממונו". בחר בתשומת לב וברצון טוב מתנה המתאימה ליכולתך הכלכלית.

ההלכה יכלה להסתפק בכך שהחג יהיה חג - סעודה, קידוש, יום טוב. במקום זה היא יורדת לרזולוציה של מי מקבל מה, ומבחינה בין ילד לאישה לגבר. היא מניחה מראש שמי שנושא את החג על הכתפיים עלול להישכח בתוכו, ולכן לא משאירה את נתינת המתנה לרגישות של כול אחד, אלא הופכת אותה לחיוב.

אבל הרמב״ם אינו מאפשר לנו להפוך גם את הנתינה הזאת לשמחה פרטית וסגורה. מיד לאחר בני הבית הוא מפנה את המבט אל מי שאין לו: "וכשהוא אוכל ושותה, חייב להאכיל לגר ליתום ולאלמנה עם שאר העניים האומללים. אבל מי שנועל דלתות חצרו ואוכל ושותה הוא ובניו ואשתו, ואינו מאכיל ומשקה לעניים ולמרי נפש - אין זו שמחת מצווה אלא שמחת כריסו".

שמחה שנעצרת בגבול הבית איננה שמחה של מצווה. היא רק נעימות פרטית. המצווה מתחילה ברגע שבו אדם מביט מעבר לצרכיו שלו. בני ביתו נמצאים במעגל האחריות הראשון, ומשם השמחה מתרחבת גם אל מי שנותרו מחוץ למעגל המשפחתי.

איזו מתנה לקנות? מבחן פשוט: אם המתנה נועדה בעיקר לתחזוקת הבית ולשימוש המשפחה כולה, אל תמהר להציג אותה כמתנה אישית. מתנת חג צריכה לומר: חשבתי עלייך, לא רק על הבית.

ובערב החג, כשהיא תגיד "אמרתי לך שלא צריך" - תדע שכיוונת נכון.