יש לכם מקום בסוכה? אולי מישהו מחכה להזמנה

בזמן שהאושפיזין נכנסים, יש אנשים שנשארים בחוץ. הם גרים בקומה מעלינו. הם עובדים איתנו. לפעמים הם קרובי משפחה שלנו. ובשבוע הזה, שבו כולם מארחים ומתארחים, הבדידות שלהם בולטת יותר מתמיד.

הכנסת אורחים היא אחת המצוות שהיהדות מציבה במקום גבוה במיוחד. אברהם אבינו, שישב בפתח האוהל בחום היום כדי לחפש עוברי אורח, יצא לחפש אותם בעצמו במקום להמתין שיבואו. המצווה אינה רק לקבל בסבר פנים יפות את האורח, אלא לחפש באופן פעיל את מי שיכול להגיע.

מי הם האנשים השקופים שסביבנו?

לא תמיד מדובר במי שנראה בודד. לרוב מדובר באנשים שממשיכים לתפקד, יוצאים לקניות, אומרים "בסדר, תודה" כששואלים מה נשמע, וחוזרים לבית ריק.

השכן המבוגר שפעם היו לו אורחים, וכיום ילדיו גרים רחוק או שהקשר נותק.

האלמן או האלמנה שחוגגים את החג הראשון בלי בן או בת הזוג.

הגרוש או הגרושה שנשארו בלי הילדים בחג, כי הם אצל ההורה השני.

העולה החדש שאין לו משפחה בארץ ועדיין לא בנה מעגל חברתי.

הרווק או הרווקה המבוגרים שכולם מניחים שכבר יש להם איפה להיות.

החייל הבודד שאין לו משפחה בארץ, או שמשפחתו רחוקה מדי כדי להגיע אליה לחג.

הורה שכול או אח שכול שהשולחן שלו נראה אחרת השנה, ואנשים נמנעים מלהזמין אותו מתוך מבוכה.

מי שחלה או מחלים ולא יכול לצאת, ולכן נעלם בשקט מרשימות ההזמנות.

בן משפחה שמטפל בהורה סיעודי לא יכול לצאת מהבית, ואף אחד לא חושב להגיע אליו.

סטודנט או צעיר שעבר עיר ועדיין לא מכיר אף אחד באזור החדש.

מי שיצא בשאלה או חזר בתשובה ומצא את עצמו מנותק מהמעגל המשפחתי שבו גדל.

משפחה חדשה בשכונה שכולם מניחים שכבר קיבלה הזמנות מאחרים.

אדם עם מוגבלות שהסוכה של רוב האנשים פשוט לא נגישה לו.

מי שנמצא בקושי כלכלי ונמנע מלהתארח כי הוא מתבייש לבוא בידיים ריקות.

המשותף לכולם: אף אחד מהם כנראה לא יבקש הזמנה. מי שנמצא לבד בחג נוטה שלא לרצות "להעיק", וזה בדיוק מה שהופך אותו לבלתי נראה.

מה אפשר לעשות בפועל?

1. תעברו על רשימת אנשי הקשר, ותוך כדי חשבו "מי אולי נשאר לבד", ו לא "מי מתאים לנו לארח",

2. תזמינו באופן ברור, לא מרומז. "אנחנו אוכלים בשבע, שמרנו לך מקום", ולא "אם אתה פנוי, בוא".

3. אל תוותרו אחרי סירוב אחד. אנשים שנמצאים לבד לעיתים קרובות מסרבים בפעם הראשונה, מתוך הרגל או מתוך רצון לא להטריח. הזמנה שנייה משדרת שההזמנה הראשונה לא הייתה מנומסת בלבד.

4. שקלו ביקור במקום ארוחה. לא כל אחד מסוגל או רוצה לצאת מהבית. חצי שעה של ישיבה בסוכה של מישהו אחר, או אפילו בבית שלו, שווה הרבה.

5. שתפו את הילדים. ילד שמביא צלחת עוגה לשכן, או שמזמין בעצמו את הקשיש מהבניין, לומד את מצוות הכנסת אורחים בצורה הכי טובה שיש.