באילו מקרים נצטרך להגיש לבית משפט חוות דעת כלכלית?

לפי תקנה 87 לתקנות סדר הדין האזרחי, כאשר בעל דין מבקש להוכיח עניין שבמומחיות שאינו עניין רפואי, הוא מגיש חוות דעת של מומחה בתחום, בהתאם למועדים שנקבעו בתקנות או להוראות בית המשפט. לכן הצורך בחוות דעת כלכלית תלוי קודם כל בשאלה שמבקשים להוכיח ובאופי המחלוקת הספציפית.

כשצריך להוכיח נזק כלכלי לעסק

אחד המצבים הבולטים הוא תביעה שבה נטען שנגרם לעסק נזק כתוצאה מהפרת הסכם, הפסקת התקשרות, עיכוב, פעולה של צד אחר או אירוע מסחרי אחר.

לא מספיק בדרך כלל לומר: "המחזור ירד ב-2 מיליון שקל".

צריך לבדוק מה היה צפוי לקרות אלמלא האירוע, אילו הכנסות אבדו, אילו הוצאות נחסכו, מה הייתה הרווחיות האמיתית והאם גורמים אחרים השפיעו בתקופה הרלוונטית.

FACTOR מגדירה ניתוח נזק ואובדן רווחים כאחד השימושים המרכזיים בחוות דעת כלכלית בהליך משפטי.

כשנטען לאובדן רווחים

אובדן הכנסה ואובדן רווח אינם אותו דבר.

עסק שהיה צפוי לקבל הכנסה של 5 מיליון שקל לא בהכרח הפסיד 5 מיליון שקל. אילו העסקה הייתה מתבצעת, העסק היה נדרש לעיתים לשלם שכר, ספקים, חומרי גלם, עמלות והוצאות נוספות.

לכן בתביעה על אובדן רווחים חוות דעת כלכלית יכולה לבנות תרחיש נגד-עובדתי: מה היה צפוי לקרות ללא האירוע ומה התרחש בפועל.

הפער הכלכלי בין שני המצבים הוא זה שדורש בחינה.

כשצריך להעריך שווי של חברה או מניות

חוות דעת כלכלית עשויה להידרש כאשר המחלוקת אינה עוסקת רק בנזק שוטף אלא בשווי.

לדוגמה, בסכסוך בין בעלי מניות יכול להתעורר ויכוח לגבי שווי החברה, שווי מניותיו של אחד השותפים, השפעת דילול, פירוד עסקי או שווי פעילות מסוימת.

במקרים כאלה צריך להגדיר את מועד השווי, לבחור מתודולוגיה מתאימה, לבחון תחזיות, רווחיות, חוב, מזומן, נכסים וסיכונים.

FACTOR מציינת הערכות שווי של חברות, מניות, פעילויות, זכויות ונכסים כחלק מהעבודה הכלכלית הנדרשת במחלוקות מסחריות וסכסוכי בעלי מניות.

בסכסוכים בין בעלי מניות ושותפים

סכסוך בין בעלי מניות יכול להיראות משפטי, אך מאחוריו נמצאות לעיתים שאלות כלכליות מורכבות מאוד.

האם נגרע ערך מהחברה?

האם פעילות הועברה לגורם קשור?

האם משיכות כספים השפיעו על החברה?

האם שכר או דמי ניהול היו חריגים?

האם דילול מסוים גרם לפגיעה כלכלית?

כאן חוות הדעת אינה מסתפקת בקריאת דוחות. לעיתים צריך לשחזר תנועות כספיות, לבחון עסקאות, להשוות בין תקופות ולהפריד בין נזק שנגרם לחברה לבין נזק אישי שנגרם לבעל מניות.

כאשר הצד השני הגיש חוות דעת כלכלית

לעיתים הצורך בחוות דעת מתעורר דווקא לאחר שהצד השני מגיש חוות דעת מטעמו.

במקרה כזה לא נכון להסתפק בטענה שהמספר "מוגזם".

צריך לבדוק מקצועית כיצד הגיעו אליו.

האם נבחרה תקופת השוואה מתאימה?

האם התחזית סבירה?

האם חושב אובדן הכנסות במקום אובדן רווחים?

האם קיימת ספירה כפולה?

האם התעלמו מעלויות שנחסכו?

האם הנחות מסוימות אינן נתמכות בנתונים?

ביקורת חוות דעת נגדית היא תחום עבודה בפני עצמו, ויכולה להתמקד דווקא במספר מצומצם של כשלים שמשפיעים מהותית על התוצאה.

כשהדוחות הכספיים אינם מספרים את כל הסיפור

גם כאשר קיימים דוחות כספיים מבוקרים, הם אינם בהכרח עונים על השאלה שבמחלוקת.

דוח כספי מספר מה קרה חשבונאית.

חוות דעת כלכלית מנסה לענות על שאלה אחרת: מה המשמעות הכלכלית של מה שקרה?

לצורך כך עשויים להיבחן גם דוחות הנהלה, נתוני מכירות, הסכמים, תחזיות, תקציבים, תמחור, רווחיות, מבנה עלויות ומסמכים עסקיים נוספים. FACTOR מציינת ניתוח כלכלי וחשבונאי של מקורות מסוג זה כחלק מהתשתית לחוות דעת בהליכים משפטיים.

מתי דווקא לא כדאי למהר להזמין חוות דעת?

עצם העובדה שקיימת מחלוקת כספית אינה אומרת אוטומטית שחוות דעת כלכלית היא הכלי המתאים.

אם השאלה היא משפטית בלבד, אם הסכום נקבע ישירות בחוזה, או אם אין מחלוקת מקצועית אמיתית לגבי החישוב, ייתכן שלא יהיה צורך בחוות דעת כלכלית.

לכן אחת הבדיקות הראשונות צריכה להיות:

איזו עובדה כלכלית אנחנו צריכים להוכיח שלא ניתן להוכיח בצורה מספקת באמצעות המסמכים הקיימים בלבד?

השאלה הזו יכולה למנוע עבודה מיותרת ולחדד את התיק כבר בתחילת הדרך.

למה כדאי לערב מומחה כלכלי מוקדם?

אחת הטעויות היא להמתין עד שסכום התביעה כבר נקבע.

אם נטען בכתב התביעה לנזק של 10 מיליון שקל ורק לאחר מכן מתחילים לבדוק כיצד הגיעו אליו, עלולה להתגלות בעיה.

מעורבות מוקדמת מאפשרת לבדוק מה הנתונים באמת מאפשרים להוכיח, אילו מסמכים חסרים ומהי שיטת החישוב המתאימה. FACTOR מדגישה כי פנייה מוקדמת יכולה לסייע באיתור פערי מידע ולהימנע מהתבססות על טענות שקשה להוכיח בהמשך.

חוות דעת כלכלית לבית המשפט עם FACTOR

FACTOR עוסקת בהכנת חוות דעת כלכליות להליכים משפטיים, בוררויות, גישורים וסכסוכים מסחריים, לרבות ניתוח נזק כלכלי, אובדן רווחים, הערכות שווי, ניתוח דוחות כספיים וביקורת חוות דעת נגדית.

העבודה בהובלת אלכס ויסמן ויורם אבן מחברת בין כלכלה, הבנה עסקית וחשיבה תומכת הליך.

המטרה אינה להתחיל מהמספר שהצד רוצה להציג לבית המשפט.

המטרה היא להתחיל מהשאלה הכלכלית, לבדוק את המסמכים, לזהות את ההנחות, לבחור מתודולוגיה מתאימה ורק לאחר מכן להגיע למסקנה שניתן להסביר ולבחון.

אז באילו מקרים נצטרך חוות דעת כלכלית?

המבחן המעשי פשוט יחסית: כאשר חלק מהותי מהתיק תלוי בשאלה כלכלית מקצועית שהשופט אינו אמור להסיק בעצמו רק מתוך המסמכים - יש מקום לבחון הגשת חוות דעת מומחה.

זה קורה במיוחד כשצריך לכמת נזק, לחשב אובדן רווחים, להעריך חברה או מניות, לנתח התחשבנות מורכבת, לבחון השפעה כלכלית של אירוע או להתמודד מקצועית עם חוות דעת שהגיש הצד השני.

המספר הסופי הוא רק התוצאה.

חוות הדעת נועדה להסביר לבית המשפט מדוע המספר הזה הוא המספר שניתן להצדיק באמצעות הנתונים.