אחרי איום "המדינה ה-51": קנדה בוחנת מהלך דרמטי מול אירופה

ראש ממשלת קנדה, מארק קרני, פועל להידוק משמעותי של היחסים עם האיחוד האירופי, כחלק ממאמץ לצמצם את התלות ארוכת השנים של ארצו בארה״ב, על רקע העימות המחריף עם ממשל דונלד טראמפ. לפי ה"וול סטריט ג'ורנל", קרני מקדם את המהלך על רקע מלחמת הסחר והאיומים של הנשיא דונלד טראמפ לספח את קנדה ולהפוך אותה למדינה ה-51 של ארה"ב.

זמן קצר לאחר פרוץ מלחמת הסחר החל קרני לפנות למנהיגים אירופים, ואף לבני משפחות מלוכה, בניסיון לבחון את האפשרויות השאפתניות ביותר לשדרוג היחסים - למעט חברות מלאה באיחוד. בין הרעיונות שנדונים נמצא מעמד חדש של "חברה שותפה באיחוד האירופי". גורמים משני הצדדים אמרו כי בריסל פתוחה לבחינת הרעיון, אף שהפרטים טרם גובשו.

השיחות עוסקות בהשתלבות קנדית בשוק האירופי בתחומי האנרגיה, הבינה המלאכותית, המינרלים החיוניים והביטחון, באופן שעשוי לאפשר תנועה חופשית יותר של סחורות ועובדים. בשיחות עם נשיא צרפת עמנואל מקרון אף עלתה אפשרות שקנדים יוכלו להתגורר ולעבוד באירופה ללא ויזה. במקביל מקדם קרני צינורות להעברת גז ישירות לאירופה והרחבת השימוש בנתיבי השיט הארקטיים.

אלא שהמהלך כרוך גם במחיר: השתלבות עמוקה בשוק האירופי עשויה לדרוש מקנדה העברת כספים, קבלת עובדים וציות לתקנות האיחוד. בכירים באירופה גם תוהים אם אוטווה משתמשת בהתקרבות אליהם כמנוף מול וושינגטון. ביום חמישי צפוי קרני להציג את חזונו בפרלמנט האירופי.

העימות מתרחש כשכשני שלישים מהיצוא הקנדי מופנים לארה"ב. לאחר שטראמפ הטיל מכסים של 50% על סחורות קנדיות בעקבות קריסת שיחות הסחר, קנדה הגיבה במכסים של עד 50% על כ-700 מוצרים אמריקניים בשווי כ-20 מיליארד דולר, ובהם פלדה, מוצרי חלב, מכשירי חשמל וציוד חקלאי. המכסים נכנסו לתוקף ב-8 בספטמבר.

שלושה ימים לאחר ההכרזה הקנדית, חתם טראמפ על צו לשינוי שמו של אגם אונטריו ל"אגם אמריקה". כשנשאל על יחסו לקנדה השיב: "הגורמים הקנדים התייחסו אלינו בצורה רעה מאוד. הם אנשים מגעילים", והגדיר אותם "האנשים הגרועים ביותר כשזה נוגע למסחר".