הרב ירון אשכנזי במקבץ שו"תים בנושא תפילה במקומות מלוכלכים

הזכרת דברי קדושה כנגד בית הכיסא (סימן פ"ג סעיף א')

האם מותר לברך או ללמוד כנגד בית הכיסא, כאשר הדלת פתוחה אך אין האסלה נראית לנגד עיני המברך?

תשובה

מותר לומר דברים שבקדושה כנגד חדר בית הכיסא, אף שהוא פתוח ונראה. אך אם האסלה נראית לנגד עיניו – אסור לומר דברים שבקדושה כנגדה (בגמרא במסכת ברכות (כו ע"א) אמרו שכשם שאסור לומר דברים שבקדושה כנגד צואה, כך אסור לאומרם כנגד בית הכיסא. ולגבי בית הכיסא חדש הסתפקה הגמרא האם משעה שהזמין אותו לבית הכיסא אסור לקרות כנגדו. אבל מוסכם שכנגד בית הכיסא ישן, שכבר השתמשו בו, אסור לומר דברי קדושה.

ואולם, מבואר שם שכנגד בית הכיסא של פרסיים מותר לקרות. וביאר הטור (סי' פ"ג) בשם רש"י שהפרסיים היו עושים בית הכיסא בחפירה, והייתה הצואה מתגלגלת במדרון לתוך גומא, והיא רחוקה ארבע אמות מפי החפירה, ולכן אף שיש צואה בתחתית הגומא – הרי היא כסתומה, ומותר לקרות במקרה כזה כאילו אין שם בית הכיסא כלל. וכן פסק השולחן ערוך (סי' ג' סע' ד').

על פי זה כתב בשו"ת אור לציון (ח"א או"ח סי' א') לגבי בתי כיסא המצויים בזמנינו, שאין לדונם כבית הכסא שבזמן הגמרא, היות ואין הצואה נמצאת בכל בית הכיסא, ואף רוח רעה אינה שורה שם. ודווקא במקום האסלה עצמה שורה הרוח רעה, היות ומשליכים שם טינופת ומותרי האדם, אך כל החדר איננו נידון כבית הכיסא.

ולפי זה יש להתיר לומר דברים שבקדושה כנגד חדר בית הכיסא, אף שהוא פתוח ונראה לנגד עיניו, ורק כשרואה את האסלה אסור לומר כנגדה).

הרהור בדברי תורה במקלחת (סימן פ"ד סעיף א')

האם מותר לשמוע שירים שמילותיהם פסוקים בעודו במקלחת, והאם מותר להרהר במקלחת בדברי תורה?

תשובה

מותר לשמוע שירים שמילותיהם פסוקים במקלחת, וכן מותר להרהר שם בדברי תורה, כל שאינו מוציא המילים בפיו. אך בחדר מקלחת שיש בו בית הכיסא אסור להרהר בדברי תורה, וממילא אין היתר גם לשמוע שם שירים שמילותיהם פסוקים (בשו"ת יביע אומר (ח"ה או"ח סי' י"א) כתב שחדר מקלחת שאין בו בית הכיסא, דינו כחדר אמצעי של בית המרחץ של חז"ל, שעליו כתב השולחן ערוך (סי' פ"ד סע' א') שמותר להרהר בו בדברי תורה ואסור לדבר שם בדברי תורה. ולפי זה מותר לשמוע בו שירים שיש בהם פסוקים, וכן לשמוע דברי תורה במקלחת, כל שאינו מוציא אותם בפיו.

אך חדר מקלחת שיש בו גם בית הכיסא, אסור להרהר בו בדברי תורה, וממילא אין להתיר לשמוע שם שירים שנזכרו בהם פסוקים, וכן אין לשמוע שם דברי תורה. וכן העלה בספר הלכה ברורה (סי' פד ס"ק ד')).

האם מותר לומר בסאונה יבשה דברי תורה (סימן פ"ה סעיף ב')

האם מותר לברך או לומר דברי תורה בסאונה יבשה כשאין שם ערווה מגולה?

תשובה

אף שאין בסאונה היבשה אדים ולחות, מכל מקום הסאונה עצמה עשויה להזיע, ונחשבת כמקום שמיועד להבל ולכלוך, ולכן אין לומר בה דברי תורה, וודאי שאסור גם לברך באותו מקום (יש מקום להסתפק האם סאונה יבשה מוגדרת כבית המרחץ או לא: מצד אחד, אין שם אדים והבל של בית המרחץ, ומאידך גיסא, המקום מיועד להזיע.

חתני היקר כבני הרה"ג יוחנן בר שלום שליט"א נטה לומר שיש להתיר זאת, ודייק כן ממה שכתב הכסף משנה (הל' קריאת שמע פ"ג ה"ג) בשם רבנו מנוח: "יש אומרים דכיון דאיסור מרחץ מפני שעומדים שם ערומים, ה"ה להני מקוואות שטובלות בהם הנשים אסור לברך או לקרות בתוכו [אע"פ שהמקווה קר, היות ועומדים שם ערומים], ולא מסתבר, דעיקר איסור המרחץ אינו אלא משום איסור זוהמא והבלא דאית ביה על ידי שתשמישו בחמין, אבל הני מקוואות שהמים שלהן צוננין, ליכא זוהמא ומותר. וצ"ע דהא לעניין מזוזה בית הטבילה כבית המרחץ". נמצא שלשיטת רבינו מנוח גם במקום שהולכים בו ערומים, אם אין שם זוהמא והבלא, מותר לומר דברי תורה. וכ"כ מרן זיע"א בשו"ת יביע אומר (ח"ט או"ח סי' ק"ח), שכ"כ המאירי (ברכות כו ע"א). וכ"כ הרשב"א בתשובה (ח"ז סי' תיח) שכל האיסור להרהר בד"ת בבית המרחץ הוא משום זוהמא. ולכאורה לפי כל הנ"ל, מכיוון שאין חום הסאונה היבשה בא מחמת האדים, אלא מחום הגחלים או תנורי חימום הנמצאים במקום, ממילא אין זה חשוב כזוהמא ומותר לומר שם דברי תורה.

אמנם להלכה נראה שמכיוון שמקום זה מיועד להזיע בו, נחשב הוא למקום מלוכלך, מעצם תכליתו שהיא להזיע בתוכו. ואין לומר שרק הלחות יוצרת את הזוהמה, שהיות והמקום מעצם תכליתו מיועד להוציא את זוהמת האדם מתוכו, הרי שמהותו של המקום מחשיבה אותו כמקום מלוכלך. וכן העיר ידי"נ הרה"ג שלום רפאלי שליט"א. ועל כן אין לומר דברי תורה בסאונה, וק"ו שאין לברך בה).

לרכישת הספר "הלכה למעשה" מאת הרה"ג ירון אשכנזי, לחצו כאן.