בריטניה מטילה סנקציות על ההתיישבות ביו"ש: "טיהור אתני של פלסטינים בגדה"

שר החוץ של בריטניה, אד מיליבנד, הודיע היום (שלישי) על הטלת סנקציות כלכליות על התיישבויות ביהודה ושומרון, כחלק משינוי המדיניות שמקדמת הממשלה בלונדון כלפי ישראל. ההכרזה מגיעה לאחר שבשבועות האחרונים הצהיר מיליבנד על כוונתו "לאפס" את מדיניותה של בריטניה בנושא.

בפתח הצהרתו בבית הנבחרים ביקש מיליבנד להבהיר כי היחסים הביטחוניים בין המדינות יימשכו: "בריטניה וישראל ימשיכו לשתף פעולה בכל הנוגע לאינטרסים משותפים של ביטחון לאומי". עם זאת, הוא הבהיר כי מבחינת ממשלתו, "הבטחת פתרון שתי המדינות היא כוכב הצפון של מדיניות הממשלה שלנו".

בהמשך מתח שר החוץ הבריטי ביקורת חריפה על מדיניות ישראל ביהודה ושומרון: "ממשלת בריטניה מסכימה שיש טיהור אתני באזורים פלסטיניים בגדה המערבית שמבוצע על ידי טרוריסטים יהודים, וממשלת ישראל עוצמת עין מול זה - וחמור מזה: חברים בממשלה משמיעים הצהרות ותומכים בעקירה כפויה של פלסטינים".

לצד הביקורת, מיליבנד הדגיש את הקשר האישי שלו לישראל וזכותה להתקיים: "לכל מי שמטיל ספק בזכותה של ישראל להתקיים - אתם טועים". בהמשך אמר: "אני גאה ביהדות שלי ובתמיכה הבלתי מעורערת שלי בישראל". 

לדבריו, גם לנוכח המחלוקות המדיניות, שיתוף הפעולה בין בריטניה לישראל בנושאים הנוגעים לאינטרסים משותפים של ביטחון לאומי יימשך. הוא הוסיף כי "המחלוקת שלנו אינה עם העם בישראל, אלא עם התנהלות הממשלה שלו".

בנוגע לעתיד רצועת עזה, קבע מיליבנד כי לחמאס לא יכול להיות כל תפקיד בממשל העתידי וכי על ארגון הטרור למסור את נשקו. לדבריו, לישראל עומדת הזכות לחיות ללא פחד ומבלי להיות נתונה לאיום של "משטר טרור", אולם לטענתו זכות זו אינה מצדיקה את מה שאירע ברצועה. הוא ציין כי כ-70 אלף בני אדם נהרגו בעזה, ובהם כ-20 אלף ילדים.

חלק מרכזי בנאומו הוקדש לפתרון שתי המדינות, שאותו הגדיר כעיקרון המנחה את מדיניות הממשלה הבריטית: "הבטחת פתרון שתי המדינות במלואו היא כוכב הצפון של מדיניות הממשלה הזו". לדבריו, מטרתה של בריטניה היא "להציל את הסיכוי היחיד לשלום - פתרון שתי המדינות".  מיליבנד הוסיף כי מדינתו תטיל כמה סנקציות גם על מוסד הפיננסים של חיזבאללה "אל-קרד אל-חסן".

במסגרת המדיניות החדשה, הודיע שר החוץ הבריטי על הקמת משטר סנקציות מקיף נגד חברות ויחידים המספקים שירותים התורמים להרחבת ההתיישבויות. הסנקציות יחולו בין היתר על גורמים בתחומי הבנייה, התשתיות, המימון והנדל"ן.

בנוסף, בריטניה תאסור יבוא של סחורות ממה שמיליבנד הגדיר "התיישבויות בלתי חוקיות בשטחים הכבושים". לצד איסור היבוא יוטלו גם הגבלות בתחום היצוא: הממשלה הבריטית תסרב לבקשות לרישיונות יצוא נשק ולבקשות יצוא נוספות, במקרים שבהם, לדברי מיליבנד, מדובר ביצוא שתורם באופן מהותי ל"כיבוש".

הצעדים לא צפויים להיכנס לתוקף באופן מיידי. לפי לוח הזמנים שהציג מיליבנד, החקיקה הנדרשת ליישום המדיניות החדשה צפויה להיכנס לתוקף בתוך שישה עד תשעה חודשים.

המהלך הבריטי זוכה לגיבוי מצד שורה של מדינות נוספות. שרי החוץ של 12 מדינות - בריטניה, צרפת, קנדה, דנמרק, פינלנד, איסלנד, אירלנד, נורווגיה, פולין, פורטוגל, ספרד ושוודיה - פרסמו הצהרה משותפת נגד מדיניות ישראל ביהודה ושומרון, ובה הודיעו על כוונתם לקדם הגבלות על המסחר עם "התיישבויות המוגדרות בלתי-חוקיות לפי החוק הבין-לאומי".

בהצהרה קשרו המדינות בין המשך פעילות ההתיישבויות לבין עתידו של פתרון שתי המדינות, וטענו כי "מעשי ישראל בגדה המערבית חותרים תחת אפשרות זו".

בסוכנות "בלומברג" דווח כי דיפלומטים בריטים עדכנו את האמריקנים שהסנקציות שיוטלו בשלב זה על ההתנחלויות הן "בעיקר סמליות", וכי הן אינן צפויות להשפיע באופן מהותי על מערכת היחסים הרחבה בין בריטניה לישראל בתחומי הסחר והביטחון.

במקביל, מתנהל מאמץ דיפלומטי להרגיע את תגובת ממשל טראמפ, בשל החשש שהמהלך יהפוך למכשול משמעותי ראשון ביחסים בין וושינגטון לבין ראש ממשלת בריטניה החדש, אנדי ברנהם. שגריר ארה"ב בישראל, מייק האקבי, הזהיר בריאיון ל-BBC מפני ההשלכות האפשריות: "אם בריטניה תמשיך לקדם את הסנקציות - אין ספק שתהיה תגובה אמריקנית, ברמה המדינית או הפדרלית". לדבריו, תגובה כזו יכולה "ליצור השפעה אדירה על הכלכלה הבריטית".