הלימוד היומי
האם מברכים שהחיינו בליל ראש השנה, ואיך סולחים מכל הלב?
יום ראשון, כ"ד באלול תשפ"ו: גם בתקופות של לחץ, הקדישו כמה דקות ביום ללימוד היומי. שתפו משפחה וחברים
- הידברותלמעקב
- כ"ד אלול התשפ"ו||

2 הלכות ביום
2 הלכות ביום מתוך הספר "בהלכה ובאגדה", עפ"י פסקי מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל.
האם מברכים שהחיינו בליל ראש השנה?
לא תברכנה הנשים ברכת 'שהחיינו' בהדלקה, כיון שבלאו הכי מברכים אנו ברכה זו לאחר מכן בקידוש של ליל יום טוב. והמברכות נכנסות לחשש הפסק בין ברכת 'להדליק נר של יום טוב' להדלקה עצמה. ולכן טוב להעיר בנחת למשמע אוזנן של המברכות 'שהחיינו' בהדלקה, שיפסיקו ממנהגן, וכמו שכתבו היעב''ץ ועוד, שמנהג נשים זה, אין לו יסוד בהלכה ושגגה הוא.
ואמנם המברכות 'שהחיינו' בהדלקה בערב יום טוב, יש להן להיזהר שלא לענות 'אמן' על ברכת 'שהחיינו' שבקידוש, מחשש הפסק בין ברכת הגפן לטעימת היין. ואם ענו 'אמן', אין צריך שיטעמו מהכוס, שהרי בלאו הכי אין חיוב לטעום.
האם מברכים שהחיינו בלילה השני של ראש השנה?
בקידוש שבלילה השני נחלקו הפוסקים אם לברך 'שהחיינו' או לא. לכן טוב שכל אדם יהיה לו פרי חדש על השולחן בשעת הקידוש, וכשיברך שהחיינו יכוון לפטור את הפרי החדש. ואם אינו מוצא פרי חדש, ילבש בגד חדש. ומכל מקום גם אם אין לו פרי או בגד חדש, יברך 'שהחיינו' בכל אופן.

המצווה היומית: תקיעת שופר
מצוות היום בראש השנה היא התקיעה בשופר. מדוע? מה כל כך מיוחד בשופר, ועל מה אמורים לחשוב בזמן התקיעה? כל מה שרציתם לדעת על מצוות תקיעת שופר
כשהתורה מדברת על ראש השנה היינו מצפים שיוזכר שזהו יום דין הקובע את גורל כל אחד מאיתנו, שתהייה התייחסות להמלכת ה', לעבודה הרוחנית שלנו ביום מכריע זה, אבל לא! הנושא היחיד שמוזכר זהו מצוות תקיעת שופר.
בספר במדבר מובא הציווי: "ובחודש השביעי באחד לחודש מקרא קודש יהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו יום תרועה יהיה לכם". גם בספר ויקרא, בעניין א' בתשרי, מובא: "דבר אל בני ישראל לאמור בחודש השביעי באחד לחודש יהיה לכם שבתון זכרון תרועה יהיה לכם". כלומר: האזכור היחיד של התורה שבכתב לגבי ראש השנה, הוא תקיעת שופר.
מצוות תקיעת שופר היא מצוות היום בראש השנה, ואף נשים חייבות לשמוע קול שופר. הרב משה שיינפלד מבאר כי זוהי המצווה היחידה שנעשית על ידי נפיחה, המקבילה לבריאת האדם ביום א' בתשרי, בה נאמר "וייפח באפיו נשמת חיים". באמצעות הנפיחה אנו מביאים לידי ביטוי את נקודת הדמיון שלנו עם בוראנו, את החלק האלוקי שיש בכל אחד מאיתנו, וכך אנו ממליכים את השם!
ברגעי התקיעה, אנו נזכרים ברגע הבראשיתי של האדם, רגע הנפיחה, בו האדם פקח את עיניו וראה את אלוקים "גוהר" מעליו. הכל היה אז כל כך ברור, נעמד האדם על רגליו ואמר "לכו נרננה לה'", והאדם עם כל הבריאה כולה המליכו את ה'.
כל שנה ביום בריאת האדם אנו משחזרים מחדש את חווית המלכת ה' עלינו ועל כל הבריאה כולה מהרגע הראשוני, מנקודה הכי עמוקה והיסודית של מהותנו וקיומנו זהו ראש השנה
בתפילת מוסף של ראש השנה קיים חלק הנקרא "שופרות". חלק זה כולל 10 פסוקים, בהם אנו חוזרים ומזכירים את מתן התורה שנערך בהר סיני מתוך קולות של שופרות וברקים. בכך אנו מקבלים עלינו מחדש את התורה דווקא ביום שבו זקוקים אנו לזכויות ורחמים גדולים, וכשהמלך רואה שבני המדינה מוכנים לקבל עליהם את החוק, גם אם עד היום לא הקפידו לשמרה, מתעוררים רחמיו והוא מוכן לסלוח להם על שלא הקפידו עד היום לקיימה. דבר נוסף שאנו מעוניינים לבקש בשופרות, הוא שנזכה לשמוע בקרוב ממש את שופרו של משיח צדקנו שיבוא ויגאלנו במהרה.
חיזוק לנשמה
לסלוח מכל הלב - זה אפשרי? הרב יונתן גלעד בעצה שתהפוך לכם את החיים. צפו
ינון מגל כבר חתם. מה איתך? חותמים עכשיו על שטר שותפות עם הידברות. לחצו כאן >> או חייגו 073-222-12-12



