אין מקום לסירים? כך תסדרו את המקרר לפני החג

אני זוכרת את הימים שלפני החגים אצל סבתא שלי ז"ל, כמעט כאילו היו אתמול. חודש לפני, הבית היה נכנס לאווירה אחרת לגמרי, כשהכל נקי ומצוחצח. גם המטבח התחיל לעבוד שעות נוספות, ועל השיש היו רשימות, שקיות וכל מיני הכנות. אבל דווקא אז, בשיא ההכנות, היא תמיד הייתה אומרת לי משהו שנשאר איתי עד היום: "לא קונים הכול מראש".

את הבשרים והדגים, היא אמרה, כדאי לקנות מוקדם, כדי שמה שאנחנו אוהבים ורוצים להכין לא ייגמר, אבל את כל השאר אין סיבה להכניס למקרר שבועיים לפני החג. ירקות, פירות, מוצרי חלב, רטבים וכל הדברים הקטנים האלה יכולים לחכות גם לשלושה ימים לפני.

עם השנים הבנתי עד כמה היא צדקה.

אני אומרת את זה אחרי לא מעט ערבי חג שבהם פתחתי את המקרר, הסתכלתי עליו וניסיתי להבין איך בדיוק אמורים להיכנס לשם עוד שני סירים, 13 קופסאות סלטים, קינוחים ותבנית שכבר אין לה מקום בשום מדף.

אמנם לסבתא שלי היה עוד מקרר, בחדר העבודה הגדול שהיה בו עוד מטבח ומכונת כביסה ודלת שדרכה יוצאים לתלות כביסה,  אבל האמת היא שלא תמיד צריכים שני מקררים כדי לשמור על הסדר. לפעמים אנחנו פשוט ממלאים את המקרר בדברים שלא צריכים להיות שם. אלו הדברים שלמדתי על בשרי עם השנים, אולי הם יעזרו גם לכם רגע לפני שהמטבח נכנס למרתון של החגים.

אני מתחילה בפינוי

פעם הייתי מנסה לסדר מקום במקרר בלי לפנות אותו בצורה יסודית, וזו טעות גדולה. כי מה הבעיה להזיז צנצנת ימינה, קופסה שמאלה ולשכנע את עצמי שעשיתי סדר? היום אני יודעת שזה לא עובד. לכן שבוע לפני החג, וגם כמה ימים לפני, אני מוציאה ממש הכל - גם במקרר וגם במקפיא - ובודקת מה צריך להישאר, מה יכול לחכות בארון ומה צריך ללכת לפח. 

דווקא לפני חג, כשכל מדף חשוב, אין סיבה לשמור דברים רק כי "חבל לזרוק". אם אפשר להשתמש בהם היום - משתמשים. אם לא, ואתם יודעים שאף אחד כבר לא ייגע בהם - מפנים.

למדתי לא לשמור אריזות ענקיות בשביל שתי כפיות

אחת הטעויות הכי גדולות שלי הייתה להשאיר הכול באריזה המקורית: קופסת זיתים ענקית עם מעט זיתים, גבינה שכמעט נגמרת בקופסה גדולה, קרטון שתופס חצי מדף... בשביל מה? היום אני מעבירה הכל לקופסאות קטנות, שמתאימות לכמות שנשארה. 

קופסאות מרובעות שינו לי את הסדר במקרר

יש לי חיבה לקופסאות יפות, אבל לפני החג אני הרבה יותר פרקטית. קופסאות עגולות גוזלות המון מקום. הן משאירות רווחים, אי אפשר להצמיד אותן טוב אחת לשנייה, וקשה יותר לערום אותן. מאז שעברתי לקופסאות מרובעות ומלבניות, אני מצליחה לנצל הרבה יותר טוב את המדפים. זה משמעותי במיוחד כשמתחילים להצטבר הסלטים, התוספות והקינוחים.

אני בודקת מה בכלל לא חייב להיות במקרר

עוד דבר שלמדתי הוא שלא כל דבר שקנינו צריך ישר להיכנס לקירור. יש מוצרים סגורים שיכולים להישאר במזווה עד הפתיחה, ויש פירות וירקות מסוימים שאפשר לשמור מחוץ למקרר לזמן קצר.

אני תמיד בודקת את הוראות האחסון ולא מכניסה אוטומטית הכול פנימה. לפני החג, כל בקבוק, צנצנת וחבילה שתופסים מקום, יכולים להיות ההבדל בין "אין מקום" לבין "אופס, הנה הסיר נכנס".

סיר גדול עם מעט אוכל כבר לא נשאר ללילה

פעם הייתי מכניסה את הסיר למקרר גם אם נשארה בו מנה וחצי. היום, אם נשאר מעט אוכל, אני מעבירה לקופסה קטנה ושוטפת את הסיר. ככה גם פיניתי מקום, וגם הסיר מוכן לשימוש הבא. 

אני משאירה מראש "מדף סירים"

אחד הדברים שהכי עוזרים לי, לפני שמתחילים הבישולים אני מחליטה שמדף אחד נשאר כמה שיותר פנוי לסירים הגדולים. אני אפילו משנה לפעמים את גובה המדפים כדי לדאוג לכך שסיר גבוה יוכל להיכנס. את כל הקופסאות הקטנות אני מרכזת במקום אחר, ואת הגבינות, הממרחים והירקות אני מסדרת לפי אזורים, וכך לא רק שיש מקום, אלא שהסדר נשמר. 

אם אפשר להקפיא, אני לא מתעקשת להשאיר במקרר

זו עוד טעות שעשיתי הרבה בעבר: הכנתי משהו שלושה או ארבעה ימים לפני החג והשארתי אותו במקרר רק כי ידעתי שנאכל אותו בחג. היום אני בודקת מה אפשר להקפיא ולהוציא להפשרה בערב החג: קציצות, עוגות, מאפים, מרקים ותבשילים רבים עוברים אצלי ישר למקפיא אם הם מתאימים לכך. זה גם שומר עליהם טוב וגם מפנה מקום.

וכמובן, גם המקפיא עצמו צריך לעבור פינוי לפני החג. אין טעם לפנות מקרר ולגלות שהמקפיא מלא בשקיות שאף אחד כבר לא זוכר מה יש בהן.

והדבר הכי חשוב שלמדתי: לא לקנות הכול מוקדם

כאן אני חוזרת שוב לסבתא שלי, כי אם נודה בזה, לקראת החגים אנחנו נוטים למלא את המקרר עד אפס מקום רק כדי לסיים את הקניות. אנחנו רוצים לסמן וי ולהרגיש רגועים, קונים מוקדם מדי והמקרר מלא כבר שבוע לפני החג בדברים שעדיין לא צריך. את מה שעלול להיגמר, כמו בשרים ודגים מסוימים, אני מעדיפה לקנות מוקדם. אבל את הירקות, הפירות, מוצרי החלב ושאר המוצרים הטריים אני משתדלת להשאיר לקנייה האחרונה, כמה ימים לפני החג.

לא חייבים לקנות הכול מראש רק כי החג מתקרב. לפעמים דווקא כשמשאירים קצת מקום, גם במקרר וגם בראש, כל ההכנות עוברות הרבה יותר בשקט.