גרמניה נערכת לעימות עם רוסיה: תוכנית החימוש הענקית שכוללת גם טיל ישראלי

גרמניה נערכת לשינוי משמעותי ביכולות התקיפה שלה ומתכננת להשקיע כמעט 12 מיליארד אירו בהקמת מערך חדש של כלי נשק ארוכי טווח. לפי מסמכים פנימיים של משרד ההגנה הגרמני שנחשפו ב"פוליטיקו", המהלך נועד לחזק את ההרתעה מול רוסיה. בין המועמדים להשתלב במערך נמצא גם טיל שיוט של חברה אמריקנית-ישראלית.

התוכנית נועדה להעניק לגרמניה יכולת לפגוע "הרחק בעומק השטח של היריב", בין היתר במפקדות, נמלי תעופה, משגרי טילים ומרכזי אספקה. בברלין מבקשים לבסס יכולת תגובה קונבנציונלית משמעותית, מתחת לסף הגרעיני, כחלק מהתחמשות רחבה יותר של מדינות אירופה לנוכח האיום הגובר מצד רוסיה.

המערך המתוכנן מורכב מארבע רמות שונות, שאמורות להיכנס לשירות בהדרגה. הראשונה עשויה להפוך לרלוונטית כבר בשנה הבאה, בעוד שהמערכות המתקדמות ביותר, שמפותחות בשיתוף בריטניה, צפויות להגיע ליכולת מבצעית ראשונית באמצע העשור הבא.

אחד המרכיבים הראשונים בתוכנית הוא הצטיידות בטיל שיוט חדש וזול יחסית, שאותו מעוניינת גרמניה להתחיל להפעיל כבר ב-2027. הדגש הוא על מערכת שניתן יהיה לרכוש ולייצר בכמויות גדולות ולהכניס לשירות בתוך זמן קצר.

במסגרת החיפוש בחן משרד ההגנה הגרמני שלושה טילים: Anthem של חברת הסטארטאפ האמריקנית-ישראלית Covenant Industries, טיל BARS שמוצע בידי חברה אוקראינית, וטיל Flamingo של החברה האוקראינית Fire Point. האחרון כבר נמצא בשימוש הכוחות האוקראיניים ופוגע במטרות בעורף הרוסי.

גרמניה מנהלת מגעים חוזיים עם שתיים מהחברות, במטרה לקבל טילים לצורכי הסמכה והכשרה כבר בשנה הבאה. בה בעת, ברלין מכינה חוזי מסגרת שיאפשרו מעבר לייצור המוני בהמשך. במסמכים מתואר הטיל הזול כ"יעיל מבחינת עלות ובעיקר ניתן לייצור המוני", מתוך כוונה להפעיל מערכות מסוג זה לצד חימוש יקר ומתקדם יותר.

הגישה נשענת במידה רבה על הלקחים שמפיקה גרמניה מהמלחמה באוקראינה. לפי המסמכים, קייב עושה שימוש הולך וגובר ברחפנים ובטילים כדי לפגוע בתשתיות צבאיות ובבתי זיקוק בשטח רוסיה, בעוד שהשימוש במטוסי קרב למשימות תקיפה מוגבל יחסית.

במקביל לפיתוח היכולות החדשות, גרמניה מתכוונת להישען בשנים הקרובות גם על נשק אמריקני שכבר נמצא בשימוש. קנצלר גרמניה פרידריך מרץ אמר בבונדסטאג בתחילת יולי כי במהלך פסגת נאט"ו באנקרה הושגה הסכמה עם ממשלת ארה"ב על רכישת טילי שיוט מסוג טומהוק והצבתם בגרמניה. מרץ אמר כי "אנחנו סוגרים פער אסטרטגי חשוב בהגנה שלנו", והדגיש כי לצד הרכש האמריקני תפעל גרמניה גם לפיתוח מערכות אירופיות עצמאיות.

חשיבותם של טילי הטומהוק עלתה לאחר המלחמה באיראן, שבמהלכה עשה בהם צבא ארה"ב שימוש נרחב. בעקבות זאת נחתכו מאגרי הטילים בעשרות אחוזים, וההערכה היא שיידרשו שנים נוספות כדי לחדש את המלאים ולאפשר אספקה נרחבת לבעלות בריתה של ארה"ב.

שני המרכיבים האחרונים והמתקדמים ביותר בתוכנית מפותחים יחד עם בריטניה. במסגרת הסכם Trinity House, שנחתם בשנה שעברה, עובדות ברלין ולונדון על טיל שיוט מתקדם ועל נשק גלישה היפרסוני. היעד הוא להגיע ליכולת מבצעית ראשונית באמצע העשור הבא.

שתי המדינות כבר הודיעו כי כלי הנשק העתידיים אמורים להיות מסוגלים לפגוע במטרות במרחק העולה על 2,000 קילומטרים. החלק המשותף עם בריטניה צפוי גם לקבל את הנתח הגדול ביותר מההשקעה המתוכננת.

לפי אחד המסמכים, כמעט 9 מיליארד אירו מיועדים לפיתוח ולרכישת כלי הנשק הללו, לצד 182 מיליון אירו שיוקצו לתחזוקתם במהלך השירות. בנוסף, 1.8 מיליארד אירו מיועדים לפיתוח ולרכישה של טילי שיוט, ועוד 97 מיליון אירו לתחזוקה. יחד מסתכמים הסכומים בכ-11 מיליארד אירו, בעוד שמשרד ההגנה מעריך כי המימון הכולל הדרוש יגיע ל"כמעט 12 מיליארד אירו".