מסמכי השלל חושפים: כך תכנן חמאס לפתוח חזית נוספת נגד ישראל מלבנון

מסמכי שלל של חמאס שנתפסו בידי צה"ל ברצועת עזה והתפרסמו היום (ראשון) שופכים אור על מאמץ ארוך שנים של ארגון הטרור לבסס בלבנון תשתית צבאית עצמאית, שנועדה לאפשר לו לפעול נגד ישראל גם מהחזית הצפונית. לפי מחקר של מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית, התוכנית התפתחה בהדרגה וכללה הקמת חוליות לחימה, יכולות לשיגור רקטות, רכש וייצור של אמצעי לחימה וכן היערכות לביצוע חדירות לשטח ישראל.

שורשי הפעילות בלבנון מגיעים לתחילת שנות ה-90. נקודת מפנה משמעותית נרשמה ב-1992, בעקבות גירושם של 415 פעילי חמאס והג'יהאד האסלאמי למרג' א-זהור. במהלך שהותם במקום העמיקו אנשי חמאס את קשריהם עם חיזבאללה ואיראן, ובמקביל חיזקו את החיבור לאוכלוסייה הפלסטינית במחנות הפליטים בלבנון.

על פי המסמכים שאותרו, בשנת 2012 קיימו בכירי חמאס דיונים עם מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה ועם נציג כוח קודס סביב האפשרות להקים כוח צבאי של הארגון בשטח לבנון. בהמשך התגבשה התוכנית לכדי מערך רחב יותר, שנועד לספק לחמאס יכולת מבצעית נוספת מול ישראל.

במהלך מבצע "שומר חומות" ב-2021 כבר באה התשתית לידי ביטוי בפעילות בשטח. חמאס שיגר רקטות מלבנון באישור חיזבאללה, ובביירות הופעל חמ"ל משותף שבו פעלו אנשי חמאס לצד נציגי חיזבאללה ואיראן. בכך הפך המערך שנבנה לאורך השנים מתוכנית ותשתית לכוח בעל יכולת מבצעית.

לאחר המערכה ביקש מנהיג חמאס יחיא סינוואר להרחיב עוד יותר את הפרויקט. מסמכים משנת 2022 מצביעים על שאיפה להקים כוח שימנה כ-2,000 לוחמים. בין המשימות שיועדו לו הייתה פעילות ככוח חלוץ לצד כוח רדואן של חיזבאללה, לרבות אפשרות לביצוע חדירות לשטח ישראל.

אף שהתוכנית לא הגיעה בסופו של דבר להיקפים שאליהם שאף חמאס, התשתית שהוקמה בלבנון המשיכה לפעול. במלחמה שפרצה לאחר שבעה באוקטובר השתתפה הזרוע הצבאית של חמאס בלבנון בלחימה לצד חיזבאללה, וקיבלה אחריות על 13 תקיפות שבוצעו נגד צפון ישראל.

לפי המחקר, אם ממשלת לבנון תחליט להחיל גם על חמאס מהלך של פירוק מנשק, הדבר עשוי לפגוע לא רק ביכולת של הארגון להפעיל חזית צבאית נוספת נגד ישראל. צעד כזה עשוי גם להחליש את אחיזתו של חמאס במחנות הפליטים הפלסטיניים בלבנון ולפגוע במעמדו מול פתח ואש"ף.