"סליחה שאני בוכה": 7 התנצלויות שנשים אומרות בחינם - ממספר 5 הכי קשה להיפרד

מחקר מאוניברסיטת ווטרלו מצא שנשים מתנצלות יותר מגברים. לא כי הן טועות יותר, אלא כי הרף שלהן ל"מה נחשב פגיעה" נמוך מאוד. במילים אחרות: אנחנו מבקשות סליחה על דברים שאף אחד לא נפגע מהם. ספרי כמה מהשבע הבאות מוכרות לך, ואל תתנצלי על התוצאה.

1. להגיד לא. "סליחה, אני לא יכולה הפעם", ואז חמש דקות של הסברים, כאילו את מגישה ערעור לבית משפט. למה? לא עשית שום דבר רע. סירוב מנומס הוא לא עבירה, הוא גבול. לפעמים העוגן לשפיות הוא פשוט "לא" אחד ברור. מי ששומרת על הגבולות שלה, מגלה שדווקא מכבדים אותה.

2. לנוח. מתי בפעם האחרונה אמרת "סתם נחתי" בטון מתנצל? מנוחה היא לא בזבוז זמן, היא הדלק שמניע אותו. לא במקרה השבת נקראת "מתנה טובה". יום מנוחה הוא לא בדיעבד, הוא חלק מהתוכנית המקורית של העולם.

3. להצליח. יש נטייה מוזרה להקטין הישגים: "סתם, היה לי מזל". לשאול המלך, שהתחבא בין הכלים ביום שנבחר למלוכה, אמר שמואל הנביא משפט שנחקק לדורות: "הלוא אם קטן אתה בעיניך - ראש שבטי ישראל אתה" (שמואל א טו, יז). להיות קטנה בעיני עצמך זה לא צניעות, זו התחמקות מהתפקיד. ההצלחה שלך היא לא מקרה, היא שליחות.

4. לבכות. דמעות הן לא חולשה, הן שפה. חז"ל אמרו (ברכות דף לב) ששערי דמעות לא ננעלו לעולם. סימן שדמעה היא לא תקלה, היא מפתח. ההתנצלות "סליחה שאני בוכה" היא בעצם התנצלות על זה שיש לך לב. אין על מה.

5. הגיל. "אני כבר לא בת עשרים" נאמר תמיד כהצטדקות, אף פעם לא כהכרזה. אבל שלמה המלך ראה את השנים כנכס: "עטרת תפארת שיבה" (משלי טז, לא) - עטרה, לא כתם שמסתירים. אישה בת חמישים יודעת דברים שבת עשרים לפעמים לא מדמיינת. זה לא חיסרון, זה יתרון שלוקח זמן לבנות. וכן, זו כנראה ההתנצלות שהכי קשה להיפרד ממנה.

6. טעויות של הילדים. הילד השתולל בגן? הכריז בקול רם בסופר בדיוק את המשפט שאמרת בבית? זה לא כרטיס הביקור שלך. ילדים טועים כי ככה הם לומדים. "שבע ייפול צדיק וקם" (משלי כד, טז), אומר שלמה המלך, ואם צדיק נופל שבע פעמים - מותר גם לילד בן חמש.

7. בית שהוא לא תמונה מקטלוג. אורחת מגיעה פתאום, ואת מוצאת את עצמך מתנצלת על ערימת כביסה כאילו החבאת שם גופה. נשמי עמוק: כלים בכיור וכביסה על הספה הם לא כישלון, הם עדות לכך שגרים כאן אנשים אמיתיים. השכינה, לימדו חכמים, שורה במקום שיש בו שלום, לא במקום שיש בו סדר מופתי. ובית מהקטלוג? תשאלי את מי שגרה שם. אה, רגע, אף אחת לא גרה שם. גם הקטלוג יודע שאי אפשר.