רום ברסלבסקי: "השבי הזה היה קללה, וגם הברכה שלי מאלוקים"

"השבי הזה היה קללה וגם הברכה שלי מאלוקים. הרבה שואלים אותי איך שרדתי את זה. האמת היא שלי בעצמי אין תשובה לזה". כך אמר פדוי השבי רום ברסלבסקי, בסרטון שהעלה לעמוד האינסטגרם שלו.

"אני לא יודע איך שרדתי. מבחינה הגיונית, לפי ההיגיון, אני אמור להיות מת", הוסיף ברסלבסקי. לדבריו, עצם העובדה שהוא בחיים היא נס. "עצם זה שהשתחררתי, זה נותן לי מחויבות לדבר, בשביל אותם אנשים שלא חזרו אלינו, אותם אנשים שנרצחו, בשביעי באוקטובר, או בתוך השבי, או החיילים שנלחמו וחירפו את נפשם".

ברסלבסקי ציין כי תקופת השבי עיצבה אותו: "זה עיצב לי את האופי. היום, כשאני משוחרר, אני מתמודד עם פוסט טראומה חריפה מאוד. קשה מאוד לחזור לחיים אחרי טלטלה כזאת גדולה, אבל השאלה שלי היא כזו: האם אחזור לחיים, או שאשאר שבוי בעזה?. האם אקום ואחזק את עצמי פעם אחר פעם ולא אתן להם לנצח? האם אסתדר בחדר ולא אתן לשמש להיכנס?".

לשאלות האלה התשובה שלו חד-משמעית: "אם אעשה זאת, הם ניצחו ולא אני, אם אפול לדיכאון ולעצבות. זה לא משהו שאני מוכן. אני כל יום מחדש עושה את הבחירה הזו, לפתוח את התריס ולקום מוקדם, לתת לשמש להיכנס לי לחיים, לתת לה להאיר את הפנים החשוכות שלי. חשוך מבפנים, מואר מבחוץ".

"אור שמבחוץ מחלחל לאט לאט, לתוך הנפש. הפוסט טראומה, הגופות שראיתי, הדם שראיתי - כל האנשים שמתו, שאני סוחב אותם על הכתפיים שלי, כל החברים שלי שנרצחו - זו סיבה מספיק טובה לא לקום", סיכם רום. "אני בוחר פעם אחר פעם לקום מהמכה הזאת שקיבלתי, לומר תודה לאלוקים: 'מודה אני לפניך, מלך חי וקיים, שהחזרת בי נשמתי, בחמלה רבה אמונתך'. אלוקים נתן לי חמלה, שהציל אותי מבית העבדים הזה".