בשורה להורים: מגע מקרי במזון אלרגני לא גורם לאנפילקסיס

מחקר ישראלי חדש שפורסם בכתב העת הבינלאומי Acta Paediatrica, קובע כי מגע מקרי של מזון אלרגני בעור, אינו גורם להלם אנפילקטי בילדים עם אלרגיה למזון. המחקר, שהתבצע במרכז הרפואי מאיר ובמרכז שניידר לרפואת ילדים, בין יולי 2021 ליולי 2025, בחן טווח רחב של מזונות אלרגניים בתנאים מבוקרים.

את המחקר הובילה ד"ר עידית לחובר-רוט, מנהלת היחידה לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית ברמב"ם, ולצידה ד"ר שרון פולקוב-פרקש, ד"ר עידו לוסקי וד"ר אברהם ביגלמן.

לצורך המחקר נבדקו 293 ילדים משתי המרפאות, בגילי שנה עד 18. מהם, 192 היו ילדים עם אלרגיה מוכחת למזון, ו-101 היו קבוצת בקרה - 46 מהם עם רקע של אסתמה או אלרגיה עונתית, ו-55 ילדים בריאים לחלוטין בלי היסטוריה אלרגית. גיל החולים היה צעיר יחסית: הגיל החציוני עמד על 4.61 שנים.

החוקרים הצמידו לזרוע הילד מדבקה סטנדרטית בגודל שהכילה כמות מזון שמילאה את תא הבדיקה, למשך 15 דקות - ובחנו אם מתפתחת תגובה אלרגית באזור המגע או מעבר לו. בין המזונות שנבדקו: חלב פרה, ביצה, שומשום, בוטנים, אגוז מלך, פקאן, אגוז לוז, קשיו, פיסטוק ושקדים.

מתוך 263 בדיקות מדבקה שבוצעו בקבוצת הילדים עם אלרגיה, 220 בדיקות (83.7%) לא הובילו לתגובה כלל, לא אודם ולא נפיחות. ב-40 בדיקות נוספות (15.2%) הופיעה תגובה עורית מקומית קלה בלבד - אודם או נפיחות שהוגבלו לאזור המגע עצמו. רק בשלוש בדיקות (1.1%) נרשמה תגובה עורית רחבה יותר, שהתפשטה מעבר לאזור המדבקה אך נותרה מוגבלת לזרוע או לפנים.

שלושת הילדים האלה טופלו בתרופה אנטי-היסטמינית והושארו למעקב עד שהפריחה חלפה. באף אחד מהמקרים לא נרשמה תגובה סיסטמית או אנפילקסיס.

כמו כן, החקורים ציינו כי בקבוצת הבקרה - הילדים בלי אלרגיה מוכחת - נרשמה תגובה בבדיקה אחת בלבד מתוך 202 בדיקות שבוצעו: ילדה בת 15 עם אטופיק דרמטיטיס, אלרגיה עונתית, שפיתחה אודם קל וחולף לשני מזונות שהיא צרכה באופן קבוע.

מבין כל מוצרי המזון שנבדקו, חלב הפרה בלט כגורם שיצר את מספר התגובות הרב ביותר. מתוך 68 בדיקות עם חלב פרה, ב-23.5% נרשמה תגובה מקומית קלה, וב-2.9% נוספים תגובה רחבה יותר. לשם השוואה, מתוך 40 בדיקות עם בוטנים, רק ב-2.5% נרשמה תגובה כלשהי.

לדברי החוקרים, חלב פרה נחשב לאחת האלרגיות הקשות ביותר לטיפול, וייתכן שחלבוני החלב מעוררים תגובה חיסונית חזקה יותר בהשוואה לחלבונים אלרגניים אחרים.

מעבר לסוג המזון, החוקרים זיהו את גיל הילד כגורם המנבא המשמעותי ביותר לתגובה עורית. לפי הניתוח הסטטיסטי, כל שנת גיל צעירה יותר הגדילה את הסיכון לתגובה עורית בכ-56%. שלושת הילדים שפיתחו את התגובה הרחבה יותר היו כולם מתחת לגיל שלוש, וכולם היו אלרגיים לחלב פרה.

ד"ר עידית לחובר-רוט: "החשש ממגע מקרי עם מזון אלרגני מוביל לא פעם לחרדה מתמשכת ולפגיעה באיכות החיים. המחקר מצביע על כך שחשיפה אקראית של העור למזון אלרגני היא בעלת סיכון נמוך מאוד לתגובה משמעותית"

האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית מסר כי הוא "מברך על פרסום תוצאות המחקר המוכיח כי מגע של מזון אלרגי או הרחה, לא גורם לאנפילקטיס. אנשים עם אלרגיה למזון יכולים לחוות תגובות אנפילקטיות, העלולות להוביל לחרדה ולפגיעה באיכות החיים. הידיעה שדרך החשיפה המסוכנת היא אכילה (לא מגע או הרחה), וההבנה שנוכחות המזון בסביבה לכשעצמה, אינה מהווה סכנה, ממחישה כי השליטה היא בידי המטופל, ויכולה לסייע להפחתת חרדות".