צרפת: נהר הסן בסכנת התייבשות, אלפי דגים מועברים במבצעי חילוץ

בזמן ששריפות הענק בדרום אירופה מושכות את מרבית תשומת הלב, בצרפת מתרחש משבר נוסף - אמנם שקט אך לא פחות מדאיג. 

כתוצאה מגל החום הכבד, נהרות ברחבי המדינה מתייבשים בקצב מהיר, מפלס המים יורד לשפל היסטורי, ואלפי דגים נותרים לכודים במים רדודים וחמים שאינם מאפשרים להם לשרוד. באזורים רבים נאלצים כעת מתנדבים ואנשי מקצוע לצאת למבצעי חילוץ יוצאי דופן: הם לוכדים את הדגים בכלים מיוחדים, ומעבירים אותם לקטעי נהר שבהם עדיין זורמים מים עשירים בחמצן.

מת'ייה לה בוטר, איש איגוד הדיג המקומי באזור מערב צרפת, מספר בראיון עמו כי יחד עם עוד קבוצת מתנדבים, הוא פועל להציל מאות דגי פורל וסלמון צעירים. נהר אודה (Odet), שאורכו כ־65 קילומטרים, הפך בחלקו העליון לרדוד כל כך, שהמים מגיעים בקושי עד לברכיים. לאחר לכידת הדגים הם מועברים למכלים מיוחדים המכילים מים מועשרים בחמצן, ולאחר מכן משוחררים כ-15–20 קילומטרים במורד הנהר, באזור שבו נשפכים יובלים נוספים, ומפלס המים גבוה יותר. "הדגים נמצאים במתח עצום," מסביר לה בוטר. "כאשר משלבים טמפרטורות גבוהות מאוד עם ירידה בכמות החמצן במים, התנאים הופכים למסוכנים ואף קטלניים".

המראות של מתנדבים הנושאים בידיהם דגים חיים ממקום למקום ממחישים עד כמה השתנתה המציאות באירופה. "אם בעבר שריפות הענק היו הסמל הבולט של הקיץ, הרי שכעת גם הנהרות עצמם מאותתים על עומק המשבר. כאשר מקווי מים מרכזיים מתייבשים, נפגעים לא רק הדגים ובעלי החיים, אלא גם החקלאות, אספקת מי השתייה והמערכות האקולוגיות שעליהן נשענים מיליוני בני אדם".

עבור מומחים רבים, מה שמתרחש כיום בנהרות צרפת הוא לא אירוע נקודתי, אלא סימן אזהרה לעתידם של מקורות המים ברחבי אירופה, אם מגמות ההתחממות והבצורת יימשכו.

גם הנהר המספק מי שתייה - בסכנה 

ככל שטמפרטורת המים עולה, כמות החמצן בהם יורדת.

דגים כמו פורל וסלמון זקוקים למים קרים, זורמים ועשירים בחמצן. כאשר הנהר הופך לרדוד וחם, הם מתקשים לנשום, נכנסים לעקה פיזיולוגית, ולעיתים מתים בתוך זמן קצר. לדברי החזאים, התחזיות אינן מעודדות, שכן גם בימים הקרובים הטמפרטורות צפויות להישאר גבוהות. התמונה הקשה אינה מוגבלת לברטאן. נהר הלואר, הארוך ביותר בצרפת, נמצא בשפל היסטורי. בחלק מהאזורים, כולל סמוך לעיר אורליאן, הזרימה הפכה לחלשה כל כך עד שבין איי החול נותרו רק פלגים צרים של מים. נהרות נוספים, ובהם נהר דיב (Dive) ונהר מיניון (Mignon), התייבשו כמעט לחלוטין, ובמקומות שבהם זרמו בעבר עשרות סנטימטרים של מים נותר כיום רק אפיק יבש ומאובק.

לפי נתוני הרשויות בצרפת, כבר לפני כשבועיים דווח כי כ-16% מהנהרות במדינה התייבשו לחלוטין, וכרבע מהנחלים הקטנים הפסיקו לזרום או הפכו לבריכות מים עומדות. לפי דיווחים בצרפת, כיום כמחצית מכמות המים הזורמת בנהר מוזרמת אליו באופן מלאכותי ממאגרים גדולים שנבנו במעלה הזרם, צעד שבדרך כלל נדרש רק לקראת סוף הקיץ.

בתוך המשבר הסביבתי מתנהל גם ויכוח ציבורי: הפרלמנט הצרפתי אישר לאחרונה חוק שמקל על הקמת מאגרי מים להשקיית שדות חקלאיים ולגידול בעלי חיים. התומכים טוענים שמדובר במהלך הכרחי לשמירה על החקלאות, אך ארגוני סביבה מזהירים שהרחבת השאיבה מהנהרות, עלולה להחמיר עוד יותר את מצבם של בתי הגידול הטבעיים.

נשיא איגוד הדיג הלאומי בצרפת, קלוד רוסטאן, הזהיר כי הבעיה אינה נובעת רק מהבצורת ומהתחממות האקלים, אלא גם משאיבת מים מוגברת לצורכי השקיה.