תגלית נדירה בירושלים: קורות עץ שרופות מחורבן בית המקדש הראשון נחשפו בעיר דוד

קורות עץ עבות שנשרפו במהלך חורבן ירושלים בשנת 586 לפני הספירה נחשפו לאחרונה בחפירות חניון גבעתי בעיר דוד, המתנהלות על ידי רשות העתיקות ואוניברסיטת תל אביב בגן הלאומי סובב חומות ירושלים. מדובר בממצא ארכיאולוגי נדיר, שלדברי החוקרים אינו רק מעיד על עוצמת החורבן של תקופת בית המקדש הראשון, אלא גם עשוי לשפר משמעותית את יכולת התיארוך של ממצאים מתקופה זו.

לפי ממצאי החפירה, הקורות שימשו ככל הנראה לקירוי חצר פנימית של מבנה גדול מתקופת הבית הראשון. במהלך החורבן קרסו הקורות אל רצפת המבנה, שם השתמרו במשך כ-2,600 שנה. מנהלת החפירה, אפרת בוצר, הסבירה כי נסיבות החורבן הן שאפשרו את השתמרותן יוצאת הדופן: "נראה שהקורות הללו ששימשו כנראה לקירוי חצר פנימית של מבנה מתקופת הבית הראשון, קרסו במהלך החורבן אל רצפת המבנה. אנחנו משערים שהטיח, שכיסה את קירות המבנה ונמס בזמן השריפה, כיסה גם את קורות העץ המפוחמות, והוא זה שעזר להשתמרותן יוצאת הדופן".

ד"ר יוהנה רגב מרשות העתיקות, החוקרת את הממצא, ציינה כי מספרן הרב של טבעות העץ שנשתמרו בקורות מעניק פוטנציאל מחקרי משמעותי: "מאוד נדיר למצוא בארץ עצים עם כמות יפה של טבעות, ופה בעיר דוד מצאנו קורות עבות, שיש להן הרבה טבעות. זה מהווה פוטנציאל מחקרי".

קורות העץ השרופות (צילום: רעות וילף, עיר דוד)

הטבעות שעל קורות העץ (צילום: אפרת בוצר)

לדבריה, "ככל שיש לעץ יותר טבעות, הדבר מסייע לנו להגיע לרזולוציה גבוהה יותר של תיארוך. אם עד היום יכולנו לתארך ממצא בטווח של מאות שנים, הרי שעכשיו אנחנו מגיעים לתיארוך מדויק יותר, בטווח של 10 שנים בלבד".

מנהלי החפירה, ד"ר יפתח שלו מרשות העתיקות ופרופסור יובל גדות מאוניברסיטת תל אביב, ציינו כי מצב המבנה מלמד על עוצמת החורבן: "ברור לנו שהמבנה הגדול הזה נשרף במתכוון וקרס בבת אחת. מעניין לראות שבתקופה הפרסית, לאחר החורבן, התושבים חסמו את הכניסה לאזור הזה, אך המשיכו לגור בחלקים אחרים של המבנה".

לדבריהם, הבחירה להמשיך להתגורר בסמוך להריסות ולא לפנות אותן משקפת רצון לשמר את זיכרון האירוע: "יצירת מרחב זיכרון היא צורך אנושי בסיסי, במיוחד אחרי אירוע טראומטי. התושבים בחרו במודע להשאיר את ההרס כעדות לחורבן, ובנו מחדש לצדו במקום לפנות אותו".

בוצר הוסיפה: "אנחנו רגע לפני תשעה באב. זה נותן תחושה שראית את הרגע של החורבן, את הרגע שבו הכל התרחש, וזה מאד נוגע ללב".

גם שר המורשת עמיחי אליהו התייחס לגילוי ואמר כי מדובר בממצא בעל חשיבות היסטורית ולאומית: "האדמה של ירושלים ממשיכה להעיד את מה שיש מי שמנסים להכחיש. קורות העץ שנשרפו בחורבן הבית הראשון הן עדות אילמת אך עוצמתית לקיומו של העם היהודי בירושלים לפני כ-2,600 שנה". הוא הוסיף: "ערב תשעה באב, הגילוי הזה מזכיר לנו שהקשר שלנו לירושלים אינו רק קשר של אמונה, אלא גם של היסטוריה, ארכיאולוגיה וזיכרון לאומי. תפקידנו הוא להמשיך לחשוף את האמת, לשמר אותה ולהעביר אותה בגאווה לדורות הבאים".