הרב ירון אשכנזי במקבץ שו"תים בנושא הלכות ברכות התורה

בירך ברכות התורה וחזר לישון רבע שעה לפני עלות השחר (סימן מ"ז סעיף י"ב)

הקם בלילה ובירך ברכות התורה, ולמד תורה, וחזר לישון רבע שעה לפני עלות השחר, דהיינו תשעים דקות לפני הנץ החמה, האם כאשר קם משנתו בבוקר עליו לברך שוב ברכות התורה?

תשובה

אף שחזר לישון שינת קבע, לא יברך שוב ברכות התורה, משום שיש אומרים שתשעים דקות קודם הנץ החמה הוא זמן עלות השחר, ונמצא שיש צד שישן ביום, ועל שנת קבע ביום נהגו שלא לברך. וטוב שישמע הברכה מאחר (לעיל (תשובה י"ג) ביארנו שהישן שנת קבע בלילה, מברך ברכות התורה קודם לימודו, אך לגבי הישן שנת קבע ביום המנהג שלא לברך. וכתב בשו"ת ישמח משה (להגר"מ כהניאן; סימן ב') שהישן תשעים דקות לפני הנץ החמה, היות ויש אומרים שזמן זה נחשב כעלות השחר, מספק לא יחזור ויברך. ומכל מקום טוב שישמע הברכה מאחר ויצא בכך ידי חובה).

ברכות התורה למי שישן על כורסה במטוס פחות מחצי שעה (סימן מ"ז סעיף י"ב)

מי שטס במטוס בלילה ונרדם למשך פחות מחצי שעה על כיסא שאפשר להטות אותו, האם צריך לברך ברכות התורה? וכן מי שנשען בלילה על הספה באופן שהיה כמעט במצב שכיבה, ונרדם מעט פחות מחצי שעה, האם כשקם ללמוד תורה עליו לברך ברכות התורה?

תשובה

אף אם ישן פחות מחצי שעה, יש לו לברך ברכות התורה, היות ושכיבה כזו אף שהיא במצב ישיבה נחשבת כמו שכיבה בפישוט ידיים ורגליים (בספר ילקוט יוסף (ספירת העומר שבועות, עמ' תרס"א) האריך בכך שגם ישיבה כזו נחשבת כשכיבה בפישוט ידיים ורגליים.

ולעניין משך שיעור זמן השינה, כתב בשו"ת אור לציון (ח"ב פ"א תשובה ז', ובח"ג פי"ח בביאורים לתשובה י"א) שרק שינה במשך חצי שעה נחשבת להפסק, ובשו"ת יביע אומר (ח"ח, סימן ה', אות ה' בהערה ואות ו') כתב שאפילו ישן זמן מועט מתחייב בברכות התורה, משום ששינה כזו נחשבת לשנת קבע. וע"ע בכה"ח (סימן מ"ז ס"ק כ"ג).

ועוד מצאתי בפסקי תשובות (סימן מ"ז, ט"ז) שהאריך בזה, וכתב בשם כמה פוסקים שאם נמצא במקום שיש לו רק כיסא, כמו בנסיעה ארוכה בחו"ל ברכבת, מטוס וכדו', הרי מוכרח לומר שזו שנת הקבע שלו, ולא מקרי מתנמנם, ומתחייב בברכות התורה).

דין ברכות התורה בהומלס שנרדם על הספסל למשך כעשר דקות (סימן מ"ז סעיף י')

אדם חסר בית שהלך לישון לאחר צאת הכוכבים על אחד מספסלי הרחוב, ולאחר כעשר דקות התעורר ורוצה ללמוד, האם עליו לברך ברכות התורה?

תשובה

אם אדם זה רגיל לישון על הספסל וזו מיטתו, אפילו אם ישן פחות מחצי שעה יברך ברכות התורה (כתב הלבוש (סי' מז סע' יא): "הלילה הולך בזה אחר היום, ואין צריך לברך ברכות התורה כל זמן שלא ישן". ודקדק המשנה ברורה (שם ס"ק כח) מלשונו שאם ישן אפילו בתחילת הלילה, צריך לברך ברכות התורה כשקם, והיינו שאף לשיטות הראשונים ששנת קבע ביום אינה הפסק לברכות התורה, מ"מ בלילה חשוב כהפסק. וכך פסקו הבן איש חי (שנה ראשונה, וישב, יג) וכף החיים (ס"ק כט). וכך הכריע מרן הגרע"י (יביע אומר ח"ח סי' ה), עי"ש שהאריך להוכיח כן.

ולעניין גדר שנת קבע מבואר בשו"ת הרא"ש (כלל ד סי' א) שדווקא אם שינה על מיטתו נחשבת כזנת קבע, אך שינה בין אצילי ידיו וכדו', שאינה על מיטתו, הרי היא שנת ארעי ואינה מפסיקה לעניין ברכות התורה. וכן העתיק המשנה ברורה (ס"ק כג) להלכה.

מהו שיעור שינת קבע: עוד דנו הפוסקים מהו השיעור של שנת קבע, יש שכתבו [האור לציון (ח"ב פ"א תשובה ז), הגרש"ז אויערבך (הליכות שלמה, תפילה, פ"ו ס"א) והאדרת (כמובא בלוח א"י, הושענה רבה)] שדין שנת קבע לעניין ברכות התורה תלוי בשיעור 'שיתין נישמין' המבואר בשולחן ערוך בסימן ד, וכיוון ששם נקטו הפוסקים שהוא כחצי שעה, אף כאן הדין כן [ראה בבאור הלכה שם ד"ה דוד שהביא ג' שיטות בזה. והקצות השולחן (בדי השולחן סי' ב ס"ק א) ואחרונים נוספים הכריעו כשיטה האמצעית, שהשיעור הוא חצי שעה].

אולם, מרן הגרע"י (שם) פסק שהשיעור הוא כפי המבואר בגמ' במסכת סוכה (כו.) לגבי דין שינה בסוכה, ששיעור שנת ארעי הוא כדי הילוך מאה אמה, וכך כתב בהלכה ברורה (סי' מז בירור הלכה ס"ק יט). ולפי זה, הישן זמן מועט על מיטתו הוי שנת קבע וחייב בברכות התורה.

ובנידון דידן נראה מסברא, שכיוון שכך דרכו של אותו הומלס, לישון על ספסלי הרחוב, א"כ בשבילו זו שנת קבע וחייב בברכות התורה. וכעין זה כתב בספר פניני תפילה (עמ' נ) בשם הגרי"ש אלישיב, שהישן במטוס כיוון שעתה זו שנת הקבע שלו, חייב בברכות התורה.

הישן בבגדיו אם נחשב שינת קבע: דנו הפוסקים מה דין הישן על מיטתו בבגדיו, ומצינו בזה ג' שיטות: א. בשו"ת שואל ונשאל (ח"ב סי' לט) כתב שאם ישן בבגדיו אף על מיטתו, אין זה נחשב לשנת קבע. וכן דעת החזו"א (ארחות רבינו ח"ג פ"ג; אשי ישראל תשובה כח). ב. דעת הגרש"ז אויערבך (הליכות שלמה, תפילה פ"ו, דבר הלכה ג) שאם ישן מעט על דעת לישון אחר כך את שנתו העיקרית, אין זה נחשב כשנת קבע, אבל אם זו היא שינתו העיקרית, אף אם ישן בבגדיו הרי זו שנת קבע. ג. המהרש"ם (ח"ג סי' שלז) כתב שאף הישן בבגדיו הרי זו שנת קבע, וכן דעת הגרי"ש אלישיב (שבות יצחק ח"ח, עניני ברכות, פרק כ, ז), וכך הכריע מרן הגרע"י (יביע אומר ח"ח סי' ה) שאף הישן בבגדיו מעט הרי זו שנת קבע, כל שישן על מיטתו).

ברכות התורה לאחר חצות לילה (סימן מ"ז סעיף י"ג)

הקם משנתו לאחר חצות לילה קודם עלות השחר, ממתי יכול לברך ברכת "על נטילת ידיים", ברכות התורה וכל סדר ברכות השחר?

תשובה

יכול לברך ברכת "על נטילת ידיים", וכן כל סדר ברכות השחר וברכות התורה תיכף בקומו משנתו לאחר חצות הלילה, אף קודם עלות השחר (לגבי ברכת על נטילת ידים: בסידור בעל התניא כתב שאחר חצות לילה יכול לברך ברכת "על נטילת ידים" וכן כתב בספר הלכה ברורה (סימן ד', הלכה ברורה ס"ק מ"ה) להלכה, שלא כדברי הבן איש חי (שנה ראשונה, תולדות, י"ג) שכתב שאף הישן בחצי הראשון של הלילה והקיץ, יכול לברך "על נטילת ידים" בשם ומלכות.

ובנוגע לברכות התורה וכל סדר ברכות השחר: כתב השולחן ערוך (סימן מ"ז סעיף י"ג): "המשכים קודם אור היום ללמוד, מברך ברכת התורה וכו', המשכים קודם אור היום, מברך כל סדר הברכות חוץ מברכת 'הנותן לשכוי בינה' וכו', שימתין מלאומרה עד שיאור היום'. ומבואר שניתן לברך את כל ברכות השחר, וכן את ברכות התורה, אף קודם עלות השחר. מקורו של השולחן ערוך הוא מהטור (שם). וכתב הבית יוסף (שם) שכן כתב שו"ת הרא"ש (כלל ד' סימן א'), וכן כתב האבודרהם (עמ' ל"א) בשם מחזור ויטרי (סימן מ"ו) וספר המנהיג (הלכות תפילה סימן י"ב).

ואף שלגבי ברכת 'הנותן לשכוי בינה' כתב שימתין מלאומרה עד שיאור היום, כתב המשנה ברורה (שם ס"ק ל"א) שהאחרונים הסכימו שיכול לברך אף ברכה זו קודם עלות השחר [ואולם הביא שיש אומרים שלכתחילה לא יברך קודם שיאיר היום אלא אם כן שמע קול התרנגול].

וכן כתב האריז"ל (שער הכוונות דף א' עמ' ג') שלאחר חצות הלילה יכול לברך את כל סדר הברכות, וכתב המגן אברהם (סימן מ"ז ס"ק י"ג) שכן משמע בזוהר הקדוש (פרשת ויקהל). וכן פסק הברכי יוסף (סימן מ"ז ס"ק ה') שיכול לברך את כל הברכות מחצות לילה, וכן המנהג נגד מרן, ולא חוששים לסב"ל).

לרכישת הספר "הלכה למעשה" מאת הרה"ג ירון אשכנזי, לחצו כאן.