למה פנחס הפך למלאך? ה"זרע שמשון" בביאור נפלא

"והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהנת עולם תחת אשר קנא לאלהיו ויכפר על בני ישראל" (במדבר כה, יג) - פנחס וזרעו זכו להיות כוהנים לנצח כשכר על קנאתו של פנחס.

ה"זרע שמשון" שואל מדוע דווקא כהונה היא השכר המתאים למעשה הזה, ומשיב על פי המובא במדרש (במדבר רבה כא, ד): "השופך דמם של רשעים כאילו הקריב קורבן". כלומר, פנחס הרג את הרשעים שהחטיאו את הרבים ובכך נחשב שהקריב קורבן. בתמורה העניק הקב"ה לו ולזרעו את תפקיד הכהונה לעולם, שמהותו היא הקרבת קורבנות בבית המקדש.

מבאר ה"זרע שמשון" כי הגדולה יכולה לגרום לאדם למות בקיצור שנים, שהרי מובא בגמרא (פסחים דף פז) ש"הרבנות מקברת בעליה". כלומר, לעיתים קרובות מי שמקבל מנהיגות ושררה, עלול למות בקיצור ימים.

אם פנחס היה מקבל את הכהונה, ומעט לאחר מכן היה נפטר חלילה בקיצור שנים, היה נוצר חילול השם נורא. אנשים בעם ישראל היו אומרים: "ראיתם? הוא הרג את זמרי, וחשבנו שהוא עשה מצווה, אבל הנה הוא מת צעיר - סימן שהשמיים הענישו אותו על שפך דם!".

כדי למנוע לחלוטין את הטעות הזו, וכדי שכולם יבינו שמעשהו של פנחס היה רצוי לחלוטין בעיני ה', הקב"ה כרת איתו "ברית שלום". הוא זכה לחיות שנים ארוכות כמו מלאך, וכך התברר לכל שהריגת זמרי הייתה מעשה מצווה.