להפוך כל יום לנצח: 10 פעולות שיהפכו את היום שלכם למגנט של אור אלוקי

גדולי החסידות מלמדים שעל היהודי לקבוע הנהגה עצמית חזקה - שלא יחלוף עליו אפילו יום אחד מבלי שיעשה בו מצווה, קלה או חמורה. בספר "צוואת הריב"ש", הכולל ליקוטים מפי מייסד החסידות, רבי ישראל בעל שם טוב, ותלמידו המגיד ממזריטש, מבואר כי מאמר חז"ל "הוי זהיר במצווה" רומז על כך שמצווה מזהירה ומאירה את נשמת האדם המקיים אותה: ברגע שאדם מקיים מצווה, ואפילו הקלה ביותר, נשמתו מתחברת לאור האלוקי ומתחילה להאיר ולהזהיר באור עליון.

כך מובא: "לא להניח שום יום בלא מצווה, הן קלה הן חמורה כמו שאמרו רבותינו ז"ל: 'הוי זהיר במצווה קלה כבחמורה'. זהיר מלשון (דניאל יב, ג) 'והמשכילים יזהירו' וכו', דהיינו שהנשמה תאיר ותזהיר ממצווה קלה כבחמורה, כי רחמנא ליבא בעי".

עוד נאמר:

"והוא דבר גדול מאוד, כי אז ידע שעשה פעולה ביום זה שברא מלאך אחד ואם יש עליו מלאך מליץ אחד וכו', וסימנך (קהלת ח, ה) 'שומר מצוה לא ידע דבר רע'. היינו, כשאדם מקבל על עצמו דבר זה, אזי צריך להיות עומד על משמרתו מהבוקר עד הערב, אולי יזדמן לו מצווה. וזהו שומר, מלשון (בראשית לז, יא) 'ואביו שמר את הדבר', אזי הסגולה שלא ידע דבר רע חלילה. וסימנך (תהלים נב, ג) 'חסד אל כל היום', היינו שבכל יום ויום צריך לעשות חסד לה' יתברך".

הקבלה היומית שלא לפספס שום מצווה היא כלי עצום, שכן כל מעשה טוב קטן בורא באופן מיידי מלאך סנגור המגן על האדם. כדי להגיע למדרגה זו, על האדם להיות "שומר" - מלשון המתנה וציפייה דרוכה (כמו "ואביו שמר את הדבר") - העומד על משמרתו מהבוקר עד הערב בחיפוש מתמיד אחר הזדמנות לעשיית חסד ונחת רוח לבורא. הציפייה הזו משנה את כל המצב המנטלי של האדם. הוא כבר אינו מוסח דעת או שקוע בענייני החומר, אלא הוא נמצא ב"עמידת משמר" רוחנית.

הסגולה העצומה של ההמתנה הזו היא ההבטחה "שומר מצווה לא ידע דבר רע". כשהתודעה של האדם עסוקה בחיפוש אחר הטוב ובציפייה למצווה, אין מקום במוחו למחשבות שליליות, לעצבות או לפגמים רוחניים. הדריכות הפנימית משמשת כשכבת הגנה הרמטית, שומרת על טהרת המחשבה ומצילה את האדם מכל מכשול.

הסימן לכך הוא הפסוק בתהילים "חֶסֶד אֵל כָּל הַיּוֹם". בכל יום ויום מחדש, תפקידו של היהודי הוא לעשות את רצונו של ה' יתברך, ולוודא שחייו אינם עוברים ללא מטרה, אלא מוקדשים לבניית עולם רוחני.

צ'ק-ליסט יומי - עיניים פקוחות לאיסוף מצוות:

• אמירת "מודה אני" מיד עם היקיצה.
• חוק לימוד יומי קבוע, אפילו 2 הלכות, משנה אחת או פסוק, שהיום לא ייחשב "ריק" מלימוד תורה.
• סיוע קל למישהו שסוחב משא כבד.
• פתיחת דלת לאדם מבוגר.
• מתן זכות קדימה בכביש באדיבות מתוך כוונה של ואהבת לרעך כמוך.
• הנחת מטבע קטן בקופת צדקה, או תמיכה במי שזקוק לכך.
• עצירה של 3 שניות לפני ברכת הנהנין כדי לומר אותה מילה במילה בכוונה, בלי לבלוע את המילים.
• הענקת חיוך, מילת עידוד או שלום לבבי לאדם שנראה עייף, מודאג או שקוף (שומר, מנקה, או קולגה בעבודה).
• תפיסת רגע אחד שבו רציתי להגיד משהו מיותר, ביקורתי או לשון הרע על מישהו, ושתקתי תוך כוונה לכבוד השם.
• רגע אחד של ויכוח קטן, שבו בחרתי להיות מ"הנעלבים ואינם עולבים" ולשתוק.