מחקר האוצר חושף: אלה הרופאים שמרוויחים הכי הרבה

הכנסתו השנתית הממוצעת של רופא מומחה בבית חולים ממשלתי עמדה בשנת 2023 על כ-772 אלף שקל, שהם כ-64 אלף שקל בחודש. כך עולה ממחקר חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר שמתפרסם היום (ראשון), אשר בחן לראשונה את כלל מקורות ההכנסה של הרופאים ולא הסתפק בשכר המופיע בתלושי השכר.

לפי הנתונים, מתוך ההכנסה הכוללת, כ-524 אלף שקל מקורם בעבודה במסגרת הרפואה הציבורית, בעוד שכ-248 אלף שקל נוספים הגיעו מפעילות ברפואה הפרטית. רמת הכנסה זו גבוהה בכפי שלושה מהשכר הממוצע במשק, ואף עולה משמעותית על הכנסתם של עובדי מחקר ופיתוח, שהסתכמה באותה שנה בכ-391 אלף שקל בממוצע.

אחד הממצאים המרכזיים והבולטים במחקר עוסק בקרנות המחקר הפועלות לצד בתי החולים הממשלתיים. גופים אלה הוקמו, בין היתר, כדי לעודד רופאים להמשיך לעבוד בשעות אחר הצהריים במסגרת בתי החולים הציבוריים ובכך להפחית את היקף פעילותם ברפואה הפרטית. אלא שממצאי המחקר מצביעים על כך שהיעד הזה ככל הנראה אינו מושג.

לצורך הבדיקה השוו החוקרים בין רופאים בבתי החולים הממשלתיים לבין רופאים בבתי החולים של שירותי בריאות כללית, שבהם לא פועלות קרנות מחקר. מההשוואה עלה כי דווקא הרופאים בבתי החולים הממשלתיים נהנים מהכנסות גבוהות יותר מהרפואה הפרטית. בממוצע, הכנסותיהם בתחום זה הגיעו לכ-251 אלף שקל בשנה, לעומת כ-145 אלף שקל בלבד בקרב רופאי כללית - פער של 73%. גם לאחר התאמות שונות שביצעו החוקרים לאופן סיווג ההכנסות, נותר פער משמעותי של כ-62%.

במחקר נכתב כי ממצא זה "אינו תומך בטענה כי השימוש בקרנות המחקר מגדיל את זמינות הרופאים במערכת הציבורית או מצמצם את היקף פעילותם הפרטית".

הבדיקה חשפה גם פערים ניכרים בין תחומי ההתמחות השונים. בראש דירוג ההכנסות ניצבים מומחי הכירורגיה הפלסטית, עם שכר שנתי ממוצע של כ-1.12 מיליון שקל, כאשר חלק גדול מהסכום מקורו בפעילות פרטית. אחריהם מדורגים רופאי עור, מומחי כירורגיית חזה ולב ומרדימים. מנגד, בתחתית הרשימה נמצאים רופאי ילדים, פסיכיאטרים ורופאים פנימיים, בעיקר בשל היעדר כמעט מוחלט של הכנסות מהרפואה הפרטית. כתוצאה מכך, כירורג פלסטי משתכר בממוצע כמעט פי שניים מרופא ילדים העובד באותו סוג של בית חולים.

ממצא נוסף עוסק בתופעת "חברות הארנק". לפי הנתונים, תשלומים המועברים באמצעות חברות אלה מהווים כ-9% מסך הכנסתם של כלל הרופאים. אולם בקרב העשירון העליון של בעלי ההכנסות, שיעור זה מזנק לכ-29% מההכנסה הכוללת, בעיקר משיקולי מיסוי.

גם בהיבט הגיאוגרפי התגלו פערים מעניינים. בניגוד להנחה הרווחת, רופאים בבתי החולים שבפריפריה השתכרו בשנת 2023 יותר מעמיתיהם במרכז הארץ. הכנסתם השנתית הממוצעת עמדה על כ-836 אלף שקל, לעומת כ-758 אלף שקל במרכז. לפי המחקר, הפער נובע כולו מהשכר הציבורי ומהתוספת של כ-20% שנקבעה לרופאי הפריפריה במסגרת הסכם השכר שנחתם בשנת 2011.

עם זאת, החוקרים מצביעים על תופעה נוספת שעלולה להעמיק את הפערים בין המרכז לפריפריה. לדבריהם, כוח אדם מקצועי מרוכז במידה רבה במרכז הארץ באמצעות קרנות המחקר. כך למשל, כ-36% מהרדיולוגים מועסקים אך ורק באמצעות קרנות מחקר, כאשר מרביתם פועלים באזור המרכז.