הלימוד היומי: האם מותר ששני אנשים יאמרו יחד קדיש, ולמה יש ייסורים?

2 הלכות ביום

2 הלכות ביום מתוך הספר "הלכה למעשה", מאת הרב ירון אשכנזי שליט"א, עפ"י פסקי מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל.

האם מותר ששני אנשים יאמרו יחד את הקדיש שאחר קריאת התורה?

מותר לשני אנשים לומר יחד את הקדיש שאחר קריאת התורה, ואין לחוש בזה ל'תרי קלי לא משתמעי', שמפני חביבות הקדיש נותנים הקהל דעתם לשמוע. אך יקפידו לומר יחד, שלא יהיה אחד מקדים ואחר מאחר.

מי שאמר בתפילת שחרית של שבת בבוקר את פסוקי דזמרה בזריזות, ורוצה להמתין לציבור לזמר יחד עימם "הללויה הללו א-ל בקדשו" ו"שירת הים", ובינתיים רוצה לעיין בספר, האם רשאי לעשות כן או שיש בכך חשש להפסק?

ראוי שלא להפסיק כלל בפסוקי דזמרה, וגם עיון בספר בזמן זה אסור לכתחילה, ומותר רק להרהר בליבו. על כן, אם מתפלל מהר יכול להרהר בליבו, ואם רוצה לעיין בספר ימשיך עד סיום הזמירות וימתין בין ישתבח ליוצר, שם יכול לעיין בספר. ומכל מקום, אם המתין באמצע פסוקי דזמרה ועיין בספר, אין זה נחשב להפסק בדיעבד.

הציטוט היומי

"אדם עושה דבר, וחוזר בו ומתנחם על המעשה. והוא דרך ישרה מאוד לעניין התשובה, כי מי שחטא ומתחרט – כאילו לא חטא.

ואי אפשר לשוב בלא חרטה, כי לעולם לא יתכפרו עוונותיו אם אינו מתחרט עליהם..

אבל העושה טובה ומתחרט, זאת מידה רעה. לכן צריך שתזהר שלא תתחרט על הטובות, שלא תאבד שכרך.

אם נתת לעני צדקה ואחר זמן הכעיסך – היזהר בך שלא תתחרט על הטובות שעשית לו; כי כיוון שהייתה כוונתך בעת הנתינה לשם שמים, הנה שכרך שמור לך".

(אורחות צדיקים, שער החרטה).

משמעות הציטוט

אורחות צדיקים מבחין בין שני סוגי חרטה:

חרטה חיובית - על מעשים רעים

כאשר אדם עושה מעשה רע וחוזר בו ומתחרט, זוהי דרך ישרה וחיובית. החרטה היא חלק מהותי מתהליך התשובה. מי שחטא ומתחרט כראוי, נחשב "כאילו לא חטא". כלומר, החרטה האמיתית מאפשרת מחילה וכפרה. יתרה מכך, הטקסט מציין שאי אפשר לשוב בתשובה אמיתית ללא חרטה, והעוונות לא יתכפרו ללא תחושת חרטה אמיתית.

חרטה שלילית - על מעשים טובים

לעומת זאת, מי שעושה מעשה טוב ולאחר מכן מתחרט עליו - זו מידה רעה. אורחות צדיקים מזהיר אותנו שלא להתחרט על מעשים טובים, למשל על נתינת צדקה לעני שהכעיס אותך, כדי לא לאבד את השכר עליהם.

החיזוק היומי

מדוע באים ייסורים על האדם, וכיצד יש לקבל אותם? הרב זמיר כהן במסר קצר ומחזק