חדשות בארץ
בנוכחות אלפים: 2 לוחמי מגלן וגבעתי הובאו למנוחות
בבית העלמין באשקלון נטמן סמ"ר מיכאל טיוקין הי"ד וברעננה הובא למנוחות סמ"ר אדם צרפתי הי"ד. השניים נפלו בדרום לבנון מפגיעת רחפני נפץ
- שלומי דיאזלמעקב
- ט"ז סיון התשפ"ו||
סמ"ר טיוקין הי"ד (צילום: דובר צה,ל)אלפי בני אדם ליוו לפנות ערב (שני) למנוחות את שני לוחמי צה"ל שנפלו אתמול ושלשום בקרבות בדרום לבנון, מפגיעת רחפני נפץ ששיגרו מחבלי חיזבאללה.
בבית העלמין הצבאי באשקלון נטמן סמ"ר מיכאל טיוקין הי"ד, בן 20, לוחם בסיירת חטיבת גבעתי. הותיר אחריו את אימו קטיה, לה היה בן יחיד. רבים בציבור נענו לקריאת חבריו, הנלחמים בדרום לבנון, להגיע ולחלוק לו כבוד אחרון.
דברי פרידה הוקראו בשם אימו וסבו: "מיכאל שלנו, קשה לעמוד כאן היום וקשה עוד יותר להאמין שאנחנו נפרדים ממך. רק בן 21 היית. צעיר עם חיים שלמים לפניך וחלומות שחיכו להתגשם. לפני 5 שנים וחצי עלית לישראל מלא תקווה אומץ ורצון לבנות כאן את חייך. כולנו ידענו כמה חזק היית - לא רק בגוף, גם בנפש. למרות שהיית בן יחיד בחרת להתגייס. היית חדור מטרה, נחוש, בחרת לתת מעצמך ולתרום. מתחת לכל העוצמה הזאת היה לב ענק. אהבת את המשפחה שלך, את החברים ומעל הכל - אהבת את אמא".
האם והסב גם אמרו בדברי ההספד: "איך ממשיכים מכאן? מישה, אהוב שלנו, אנחנו רואים כמה אהבה השארת אחריך, כמה אנשים זכו להכיר אותך ואהבו אותך. אנחנו אוהבים אותך ונתגעגע כל יום וכל החיים".
נציג חטיבת גבעתי ספד: "עלית לישראל לפני שש שנים וכשלוש שנים לאחר מכן התגייסת לחטיבת גבעתי. עברת מסלול ארוך, מאתגר, מחשל ותובעני, שבסופו הפכת ללוחם בסיירת גבעתי - יחידה מובחרת הדורשת יכולות גבוהות, נחישות ואומץ לב. מפקדיך וחבריך מעידים על אדם מיוחד, בעל חיוך תמידי ולב רחב. אדם שרגיש לסביבתו, מתנדב, מושיט יד ומעניק מעצמו מבלי לבקש דבר בתמורה. אדם שלא חיפש כבוד לעצמו, אלא ביקש תמיד לסייע לאחרים.
"לאורך שירותך הקרבי השתתפת בלחימה בכל הזירות, מעזה בדרום ועד לבנון בצפון. היית לוחם מצטיין שפעל מתוך תחושת שליחות עמוקה, ערבות הדדית ורעות, ערכים שבאו לידי ביטוי בכל משימה ובכל פעולה".
בבית העלמין הצבאי בראש העין הובא למנוחות סמ"ר אדם צרפתי הי"ד. צרפתי, בן 20 במותו, שירת כלוחם ביחידת מגלן בעוצבת הקומנדו. הוא נהרג הלילה מפגיעת רחפן בדרום לבנון, באזור רכס הבופור שנכבש אמש על ידי צה"ל.
האם, מלי, ספדה לבנה: "השמחה והחיוך היו סימן ההיכר שלך. גם כשראיתי אותך עכשיו כמה יפה אתה. בחרת לא לכתוב מכתב פרידה שלא יהיה מנחוס ונפרדת בפלאפון. חבל שלא הקלטתי את השיחות האלו. היה בך הכל אדם. אני לא מאמינה שזהו. אתה אהבה והגאווה שלנו והלוואי שאני הייתי שוכבת פה במקומך, ובאיזשהו מובן אני שוכבת כאן לצידך".
היו שותפים בזיכוי הרבים הגדול בעולם וקבלו את פרק התהילים האישי שלכם המסוגל לשמירה והגנה. לחצו כאן




