המחקר שמגלה: למידת המקצוע הזה תקפיץ לכם את השכר ב-60%

מדינת ישראל משקיעה מדי שנה כ-15 מיליארד שקל במוסדות להשכלה גבוהה, כאשר בשנים האחרונות נתח משמעותי מהתקציב מופנה למכללות האקדמיות במטרה לצמצם פערים חברתיים ולהנגיש השכלה לפריפריה. שיעור בעלי התארים בישראל גבוה מהממוצע במדינות המפותחות, ועומד על כ-40% לעומת 35% ב-OECD. עם זאת, פריון העבודה בארץ נותר נמוך, ומחקר חדש בהובלת ירדן קידר, חוקר ומרכז פרויקט שוק העבודה העתידי במכון הישראלי לדמוקרטיה מנסה לבחון האם ההשקעה במכללות אכן מספקת את התשואה המצופה.

המחקר, המתבסס על סקר בינלאומי להערכת כישורי מבוגרים, מצא כי קיים מתאם ברור בין רמת המיומנויות של העובד לבין השכר שלו. בוגרים שהפגינו רמת מיומנות גבוהה בתחומים מילוליים, כמותיים ופתרון בעיות, השתכרו משמעותית יותר מאחרים. עם זאת, המחקר חושף פערים לטובת האוניברסיטאות: בוגריהן הציגו בממוצע הישגים גבוהים יותר בכל המדדים בהשוואה לבוגרי המכללות, גם כאשר השוו בין מקצועות לימוד דומים.

"בשנים האחרונות אנחנו רואים עלייה משמעותית בפיתוח של מכללות הפריפריה ובמגזרים שונים, במטרה להנגיש השכלה גבוהה לחלקים גדולים ככל האפשר מהציבור", מסביר קידר בראיון לאתר גלובס. "ולא שאין לכך תרומה בכלל, אבל במקצועות דומים, נראה כי תלמידי האוניברסיטאות מצליחים יותר. השאלה היא, האם בתנאים כאלה כדאי להמשיך להשקיע בהקמתן של מכללות אקדמיות נוספות? או אולי דווקא בקידום מגוון האנשים שמתקבלים לאוניברסיטאות".

אחד הממצאים המרכזיים מראה כי הבחירה במקצוע הנלמד משפיעה על השכר אף יותר מסוג המוסד האקדמי. בוגרי מקצועות המדעים המדויקים, ההנדסה והטכנולוגיה, הן באוניברסיטאות והן במכללות, נהנים מתשואה מיוחלת שהקפיצה את שכרם ב-60%, והגיעו לרמות שכר ממוצעות של בין 21.7 אלף שקל ל-24 אלף שקל. לעומת זאת, תואר במדעי הרוח באוניברסיטה או תארים כלליים במכללות הניבו תוספת שכר של כ-40% בלבד.

לאור הנתונים, ממליצים עורכי המחקר לשנות את מודל התקצוב הציבורי של המוסדות האקדמיים בארץ, ולקשור חלק מהתקציבים למדדי תוצאה בשטח, כמו רמת המיומנות של הסטודנטים, מידת ההשתלבות שלהם בשוק העבודה וגובה השכר שהם מרוויחים בפועל לאחר סיום הלימודים.