הדיון השני בעתירה נגד סגירת גלי צה"ל יתקיים היום בבג"ץ

בית המשפט העליון בירושלים צפוי לקיים היום (שלישי) דיון שני בעתירות שהגישו התנועה לאיכות השלטון וארגונים נוספים נגד החלטת הממשלה לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל. הדיון יתקיים בפני השופטים דפנה ברק-ארז, אלכס שטיין ויחיאל כשר, לאחר שבינואר האחרון הוציא בית המשפט צו ביניים שהקפיא את החלטת הממשלה עד להכרעה סופית.

במוקד הדיון עומדות טענות העותרים, שלפיהן ההחלטה על סגירת גל"צ התקבלה משיקולים פסולים ותוך פגיעה חמורה בעקרונות יסוד דמוקרטיים. בעתירה נטען כי מדובר במהלך שנועד, בין היתר, להעניק הטבה כלכלית לבעליהם של גופי תקשורת המקורבים לממשלה, לצד ניסיון לפגוע בכלי תקשורת הנתפסים כביקורתיים כלפיה.

טענה מרכזית נוספת נוגעת לאופן שבו התקבלה ההחלטה. לפי העתירה, הוועדה שבחנה את מעמדה של התחנה והמליצה על סגירתה או לחלופין על הפסקת שידורי האקטואליה, גיבשה את מסקנותיה בחיפזון, תוך התעלמות מדוחות קודמים, על בסיס איסוף נתונים שנחשב בעיני העותרים ללקוי ומוטה, ובצל טענות לניגוד עניינים ומשוא פנים מצד חלק מחברי הוועדה.

הסערה סביב עתיד התחנה מלווה את המערכת הציבורית והפוליטית זה חודשים ארוכים, תוך ויכוח עקרוני בשאלה האם נכון שתחנת רדיו המשדרת לציבור הרחב תפעל במסגרת צבאית. שר הביטחון ישראל כ"ץ, שיזם את המהלך זמן קצר לאחר כניסתו לתפקיד, הבהיר בעבר כי "גלי צה"ל" הוקמה כדי לשמש פה ואוזן ללוחמים - ולא כבמה להשמעת דעות, שלדבריו רבות מהן תוקפות את צה"ל ואת החיילים עצמם.

כ"ץ אמר: "הפעלת תחנת רדיו אזרחית על ידי הצבא היא אנומליה שאין לה אח ורע באף מדינה דמוקרטית בעולם". לדבריו, "חיילים ואזרחים רבים, ובכללם גם בני משפחות שכולות, התלוננו פעמים רבות שהם מרגישים כי התחנה לא מייצגת אותם ואף פוגעת במאמצי המלחמה והמורל. חמור מכך, אויבינו מפרשים את המסרים האלה כמסרים שמועברים על ידי צה"ל".

גם ראש הממשלה בנימין נתניהו התייצב מאחורי ההחלטה, לאחר שהממשלה אישרה פה אחד את סגירת התחנה בדצמבר 2025: "תחנה צבאית שמשדרת ברשות של צבא? נדמה לי שזה קיים בצפון קוריאה ואולי עוד כמה מדינות - ואנחנו בטח לא רוצים להימנות איתן".

מנגד, המהלך עורר התנגדות חריפה מצד גורמים משפטיים ועיתונאיים. היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, פרסמה חוות דעת חריפה נגד ההחלטה והזהירה מפני פגיעה קשה בחופש העיתונות. לדבריה, "ההחלטה נועדה להשתיק כלי תקשורת מרכזי בישראל, היא אינה חוקית ולוקה בשורה של פגמים חמורים, תוך סימון המטרה מראש". היא הוסיפה כי "ההחלטה התקבלה בבהילות, מבלי לבחון חלופות, והיא משתלבת בשורת צעדים להגבלת חופש העיתונות בישראל ול'צינון' כלי תקשורת חופשית".

גם ועד עובדי גלי צה"ל הצטרף למאבק נגד המהלך, כאשר מיד לאחר החלטת הממשלה פנה לשר הביטחון במכתב התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים בדרישה לבטל את ההחלטה. בוועד טענו כי מדובר במהלך שהתקבל "בחוסר סמכות, מתוך שיקולים זרים ובהיעדר תשתית עובדתית מספקת - עד כדי פגיעה חמורה בזכויות יסוד ובאינטרס הציבורי של שידור ציבורי וחופש העיתונות". בהמשך, אכן הוגשה עתירה לבג"ץ.

בהחלטת הביניים, השופט יצחק עמית הקפיא את החלטת שר הביטחון לסגור את היחידה הצבאית בהתאם לסמכותו בחוק, עד למתן הכרעה סופית.