איראן מאיימת: נגבה תשלום מגוגל ואמזון על כבלי אינטרנט שעוברים במצר הורמוז

איראן מאיימת לגבות אגרות מחברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם בגין שימוש בכבלי אינטרנט תת-ימיים העוברים במצר הורמוז. את האיום השמיע דובר צבא איראן, אבראהים זולפגארי, שכתב ברשת X: "נגבה אגרות על כבלי אינטרנט". ההכרזה מגיעה על רקע המשא ומתן התקוע בין טהראן לוושינגטון, כחודשיים וחצי לאחר שאיראן החלה לחסום מעבר ספינות ומכליות נפט במצר.

על פי דיווחים בכלי תקשורת המזוהים עם משמרות המהפכה, חברי פרלמנט איראניים דנו בשבוע שעבר בתוכנית לגביית דמי שימוש מחברות כמו גוגל, מיקרוסופט, מטא ואמזון. לפי התוכנית, החברות יחויבו לשלם דמי רישוי עבור מעבר הכבלים במצר, ואילו זכויות התיקון והתחזוקה של התשתיות התת-ימיות יוענקו בלעדית לחברות איראניות. כלי התקשורת המקורבים למשמרות המהפכה הוסיפו אזהרה מרומזת, לפיה סירוב לתשלום עלול לפגוע בתעבורת האינטרנט העולמית.

הכבלים התת-ימיים הם עמוד השדרה של האינטרנט העולמי ומעבירים את הרוב המוחלט של תעבורת הנתונים הגלובלית — ממערכות בנקאיות ועד שירותי ענן, תקשורת צבאית ועבודה מרחוק. הכבלים מחברים בין אירופה, אסיה ומדינות המפרץ הפרסי, ונושאים נפח עצום של נתונים פיננסיים הזורמים בין השווקים.

לא ברור עד כמה האיום ישים מבחינה משפטית. רוב הכבלים הונחו ברצועה צרה לאורך הצד העומאני של נתיב המים, הרחק ממים טריטוריאליים איראניים. עם זאת, אלן מולדין, מנהל מחקר בחברת טלג'יאוגרפיה, ציין כי שני כבלים מרכזיים — Falcon ו-Gulf Bridge International — אכן עוברים דרך המים הטריטוריאליים של איראן. איריני פאפניקולופולו, פרופסור למשפט בינלאומי באוניברסיטת SOAS בלונדון, הסבירה כי "עבור כבלים קיימים, איראן צריכה לעמוד בחוזה שנחתם בעת הנחת הכבל, אבל עבור כבלים חדשים, כל מדינה, כולל איראן, יכולה להחליט אם ובאילו תנאים ניתן להניח כבלים בים הטריטוריאלי שלה".

מכשול מרכזי ביישום האיום הוא הסנקציות האמריקניות, המונעות מחברות טכנולוגיה אמריקניות להעביר כספים לאיראן. גורמים בענף מעריכים כי מדובר בעיקר במהלך הצהרתי שנועד להמחיש את יכולתה של טהראן להשפיע על תשתיות גלובליות רגישות, וכן להרתיע מתקיפות צבאיות עתידיות. הצד האמריקני לא הגיב רשמית לאפשרות של פגיעה ב"מסדרון הדיגיטלי".

עם זאת, מומחי ביטחון אינם שוללים פגיעה פיזית ממשית בכבלים. מוסטפא אחמד, חוקר בכיר במרכז המחקר חבטור שבסיסו באיחוד האמירויות, אמר כי לכוחות משמרות המהפכה יש צוללנים מקצועיים, צוללות זעירות וכטב"מים תת-ימיים מתקדמים שיכולים לפגוע בתשתית. לדבריו, תקיפה שכזו יכולה לגרום ל"אסון דיגיטלי מדורג" על פני מספר יבשות. לשם השוואה, תקיפות החות'ים בים סוף גרמו בעבר לשיבוש של כמעט רבע מתעבורת האינטרנט האזורית.

ההשלכות האפשריות חורגות הרחק מעבר לאזור המצר. מדינות המפרץ כמו עומאן וקטר עלולות להתמודד עם שיבושים חמורים, שישפיעו על ייצוא הנפט והגז שלהן. הודו, שתעשיית מיקור החוץ שלה בתחומי IT ופיתוח תוכנה מוערכת במיליארדי דולרים, עלולה לראות פגיעה ניכרת בתעבורת הרשת שלה, ואזורים במזרח אפריקה עלולים אף הם להיתקל בשיבושים קשים. אחמד תיאר את המצר כ"מסדרון דיגיטלי" בין מרכזי נתונים באסיה לאירופה, שפגיעה בו תאט באופן משמעותי את המסחר הפיננסי הבינלאומי.

התקשורת האיראנית השוותה את התוכנית לאופן שבו מצרים מנצלת את תעלת סואץ לגביית מאות מיליוני דולרים בשנה מאגרות מעבר וכבלי תקשורת. מומחים למשפט בינלאומי דוחים את ההשוואה: תעלת סואץ היא תעלה מלאכותית שנחפרה בשטח מצרי, ואילו מצר הורמוז הוא נתיב מים טבעי המוסדר במסגרת משפטית בינלאומית שונה לחלוטין. ככל שהמשא ומתן בין איראן לארצות הברית נותר תקוע והחששות מחידוש הלחימה גוברים, כך עולה הסבירות, לפי מומחים, שטהראן תנסה לממש בפועל את האיומים שהשמיעה.