העמדה לדין של מחבלי הנוחבה: כמה יישפטו ומה יהיה דינם?

שנתיים וחצי לאחר מתקפת הטרור של ה-7 באוקטובר 2023, מליאת הכנסת אישרה היום (שני), בקריאה שנייה ושלישית, וברוב של 93 תומכים מול 0 מתנגדים, את החוק המאפשר להעמיד לדין את מחבלי הנוחבה.

החוק שאושר מאפשר לנהל משפט כנגד קצת יותר מ-400 מחבלים שעמדו מאחורי גל רציחות של 1,164 אזרחים וחיילים ב-7 באוקטובר. כמו כן, ביניהם מחבלים שרצחו חטופים ישראלים בעזה. המחבלים נלכדו בחלקם ביום המתקפה בעוטף ובחלקם בפעולות צה"ל ברצועת עזה.

חוק ההעמדה לדין של מחבלי הנוחבה גובש בשיתוף פעולה יוצא דופן של יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן מהקואליציה ושל ח"כ יוליה מלינובסקי מהאופוזיציה. הם זכו לשיתוף פעולה נדיר של שר המשפטים יריב לוין והיועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה. את התשתית המשפטית של החוק הוביל הפצ"ר לשעבר אלוף במיל' שרון אפק, כיום המשנה ליועמ"שית לניהול ולתפקידים מיוחדים.

אם בעבר נשפט הצורר הנאצי אדולף אייכמן על ידי בית משפט מיוחד שהטיל עליו עונש מוות, הרי שמאז לא נערך בישראל משפט דומה. בבתי הדין הצבאיים אמנם ניתן לגזור על נאשם עונש מוות, במידה והתביעה דרשה זאת, אך שופטים נמנעו בשל העדר תקנה מפורטת.

החוק החדש מגדיר את המעשים שביצעו המחבלים בין 7 ל-10 באוקטובר 2023 כפשעים כלפי העם היהודי, פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה. החוק יחול גם על עבירות שבוצעו לאחר תאריכים אלו נגד חטופים שהוחזקו בעזה, כולל חטופים שנרצחו בשבי.

אחד הסעיפים המשמעותיים בחוק מסמיך כעת את בית המשפט להטיל עונש מוות לא רק על מעשי הרצח, אלא גם על עבירות חמורות אחרות. זאת, על בסיס החוק למניעת רצח עם וחוק המאבק בטרור. בנוסף, החוק קובע כי מחבלים שיידונו למוות, או שיוגש נגדם כתב אישום בעבירה שדינה מיתה, לא יוכלו להשתחרר במסגרת עסקאות עתידיות לשחרור אסירים.

על פי החוק, יוקם בית משפט צבאי מיוחד. בכל הרכב יישבו שלושה שופטים, כאשר לפחות אחד מהם יהיה נשיא של בית דין צבאי, או שופט מחוזי אזרחי בדרגת נשיא או סגן נשיא. למורשעים תינתן אפשרות לערער, ובבית הדין לערעורים יישב שופט בית משפט עליון בדימוס.

בקרוב תחל הפרקליטות להגיש את כתבי האישום המבוססים על חקירות של מחבלים, ממצאים מהזירות, סרטונים המתעדים את הזוועות ועוד. הנאשמים יצפו בדיון ממתקני הכליאה. משפחות הנרצחים יוכלו לצפות בדיונים מאולם נפרד או באמצעות שידור דיגיטלי.