"אמכור את הבית שלי בשביל זיכוי הרבים": סודו של האיש שחולל את המהפכה הרוחנית הגדולה בישראל

שום דבר בחזות של חנות הספרים "מלכות דוד" ברחוב כהנמן בבני ברק לא יכול היה להעיד על האדם המיוחד שמנהל אותה. שום דבר לא העיד על סודו של ר' פנחס ראובן, אשר במשך רוב שעות יומו ישב מאחורי הדלפק, וכשהוא לא היה שם – הוא נראה בבית הדפוס, עמל על הדפסת ספרים.

אנשים היו באים ונכנסים לחנותו השוקקת חיים, רוכשים וקונים ספרי קודש, כשכלפי חוץ נראה הכל רגיל. אבל בעצם זה היה כל כך לא רגיל. כי דרך החנות הזו עברו הסיפורים המרגשים ביותר של עולם התשובה. מאחוריהם עמד ר' פנחס ז"ל, שראה מול עיניו תמיד את מטרת זיכוי הרבים.

אחד הסיפורים המרגשים ביותר אודותיו נחשפו בשיחה עם הרב ירון יצחקוב, מנהל מחלקת ייעוץ והכוונה בהידברות: "לפני כמה שנים היה מי שהציע לפנחס לרכוש את המבנה. הוא קיבל הצעת מחיר בסכום מופקע ממש, וכשהוסיפו עליו עוד ועוד, הוא השיב ש'יחשוב על כך'. בסיומו של יום העבודה, הוא התחיל לבדוק את אפשרות העברת העסק למקום אחר, ומהר מאוד הגיע למסקנה שזו עצת היצר.

"הוא שב אל החנות וריסס על הקיר החיצוני שלה: 'מבנה זה הוא הקדש להשם'. מאז הוא נמצא שם לתמיד. מכיר בערכו הרב של העיסוק שלו, לא מאפשר לאף אחד לבלבל אותו או להסיח דעתו מכך".

פנחס ראובן ז"ל

האקזיט של עולם התורה

בכ"ז ניסן ננעלה דלת חנותו של פנחס. אלפים רבים צעדו אחר מיטתו של בעל הבית, מלווים אותו בדרכו האחרונה. פנחס נפטר בגיל 66 בלבד, אך מי שהכירו מקרוב יודע כי בחייו הספיק לפעול יותר מכפי שניתן לשער, וצבר זכויות רבות לאינספור של זיכוי הרבים.

"לפני כ-26 שנה התחלתי את דרכי בעולם התשובה", מספר ניר גרמי, סמנכ"ל הידברות. "הייתי בחור צעיר מתחזק, עדיין בלי כיפה, ולא שומר שבת. במקרה נקלעה לידי חוברת שנקראת 'חידת היקום' של הרב זמיר כהן. עוד לא הכרתי את הרב זמיר, אך כשקראתי את החוברת הרגשתי שאני מתחבר לדברים, וביקשתי עוד חוברות כאלו. מאז העביר לי חבר בקביעות אחת לתקופה כמות של 200-300 חוברות, והייתי מפיץ אותן. דרך זה גם אני בעצמי התקרבתי. רק לאחר מכן התברר שמי שעומד מאחורי ההדפסות הרבות של החוברות הוא פנחס ראובן.

"כשהפכתי לחלק מארגון הידברות", מוסיף גרמי, "הכרתי את פנחס באופן אישי, כשנתקלתי בו לראשונה יושב במרכז החנות ומחלק מכל הבא ליד – ספרי תהילים, עלוני חיזוק, משניות, סידורים. כל מי שביקש קיבל, והוא הוסיף לו עוד ועוד, בלי שום קשר לסכום שהוא התבקש לשלם. 

"אפשר לומר שהוא עשה את האקזיט הרוחני הגדול ביותר בעולם התורה והתשובה, כשגרם לכך שלא יהיה מצב בו אדם יוותר על ספרי קודש בשל המחירים. כי הוא הוריד אותם באופן הכי דרסטי שאפשר. אנשים היו מבקשים לרכוש עשרה ספרים, ובמקום זה יצאו עם מאה; לקוחות, שלא העלו בדעתם לרכוש שישה סדרי משנה, יצאו עם ש"ס מפואר מעור, כמו של חתנים".

איך התאפשר לו?

"אפשר לתרץ זאת בכך שהוא עבד יותר על כמות מאשר על רווח, ומכיוון שהדפיס בעותקים כה רבים הרווחים שלו היו גבוהים", משיב גרמי. "אבל ההסבר האמיתי הוא פשוט סייעתא דשמיא גדולה שליוותה אותו. הוא שלט היטב בניהול העסק, והקפיד על כך שתהיה לו קופה מיוחד לזיכוי הרבים, כל הכסף שעבר בה נועד לצורך זה בלבד. הייתה לו ברכה בעסקים ברמה בלתי מובנת, וזה כנראה הסוד שלו".

"שמעתי מאחד הסוחרים הגדולים בעולם הספרות התורנית, ש'אם אתה רוצה להצליח בעסקים – קח את פנחס כשותף'", מוסיף אופיר אזרד, מנהל כנסי הידברות לשעבר. "כששאלתי אותו למה, הוא השיב לי: 'שמע סיפור. באתי למכור לו נייר לצורך ההדפסות הרבות, והצעתי לו אותו במחיר רצפה, כי השוק היה רווי והייתי חייב להיפטר מהסחורה. הוא קנה כמה טונות נייר, וכהרגלו העביר את התשלום במלואו. יומיים לאחר מכן עלה המחיר פי חמישה. עוד באותו יום קבע פנחס כנס חיזוק באיצטדיון המושבה".

"למען כבוד התורה"

זה המקום לציין כי לפנחס היה חלק בלתי נפרד בהקמת ארגון הידברות, והוא נחשב לאחד ממייסדיו. זה התחיל בימים שבהם הדפיס במיליוני עותקים את החוברות של הרב זמיר, שהיה אז אברך צעיר בכולל בביתר עילית; בכל מקום בארץ ניתן היה להיתקל בהן. בהמשך, כשהוקם הארגון, שילם פנחס מכיסו סכום נכבד כדי לאפשר את תחילת פעילותו.

"נעזרתי בפנחס רבות בארגון הכנסים של הארגון", משתף אזרד. "זה לא היה פשוט, כי באותם ימים היו פרויקטים רבים והמון צימאון בציבור, בזמן שהוקצו אפס תקציבים, ללא דרכים אמיתיות להוצאת הרעיונות לפועל. אבל כולם ידעו: כשפנחס ראובן נכנס לתמונה, הכל יסתדר – המשטרה תאשר את המקום, האולמות יורידו מחירים, וכל הספקים ייתנו את הטוב ביותר. כי פנחס הוא פנחס. 

"בכל פעם שהיינו זקוקים לעזרה – פנחס היה שם. כשנזקקנו לספרים כמתנה למשתתפים, מיד ידענו 'לפנות לפנחס'. פנחס היה שם קוד שהפעיל את כולם, תמיד ידעת שהוא יקבל אותך וייתן לך כל מה שאתה צריך. שמעתי בשמו של הרב יעקב ישראל לוגאסי שאמר: 'אם היה עוד מזכה הרבים אחד כמו פנחס, המשיח היה מגיע'. זה היה באמת אדם שכל חייו היו למען זיכוי הרבים. 

"באחת הפעמים הגעתי לחנות שלו, וביקשתי כרגיל ספרים לצורך מסוים של הארגון. לראשונה בחיי ראיתי את פנחס קורא לאחד העובדים, ומבקש ממנו לקחת מחשבון ולהכין רשימה ברורה: אלף דיסקים, כך וכך ספרי תהילים, כך וכך חוברות...'. זה הפתיע אותי, כי פנחס מעולם לא היה איש של מספרים, ובכל הנוגע לזיכוי הרבים הוא פשוט היה מחלק, בלי שום חשבון. 

"העזתי לשאול אותו, ולהפתעתי הוא הסביר: 'התקשרו אליי אתמול מחברת הביטוח, ועדכנו בכך ששכחתי לעשות ביטוח מקיף לרכב במשך השנה האחרונה. תקשיב', הוא אמר לי, 'במשך שנה בורא עולם שמר לי על הרכב, וכעת אני חייב לו 8,000 שקלים. אז אני רוצה לעשות זיכוי הרבים בדיוק בסכום הזה'. הוא דיבר בפשטות, מבחינתו זה היה הגיוני וברור. הוא גם לא היה משתף אותי בחשיבה הזו אם לא הייתי שואל. כך הוא חי – בתמימות, עם רצון אדיר לעשיית טוב ולקרבת השם".

יותר מכל זוכר אזרד את הכנסים הגדולים שהם ארגנו יחד מטעם הידברות בהיכל 'מנורה' בתל אביב. "לא ידענו כמה אנשים יגיעו", הוא משחזר. "בהנהלת האולם המליצו לא לפתוח את כל השערים, שכן כל פתיחת שער מצריכה אבטחה נוספת, וחבל על הכסף. אבל פנחס לא ויתר, והודיע לנו: 'אני פותח את כל השערים, ובורא עולם יביא את האנשים'. 

"כמה ימים לפני האירוע הוא התייצב עם 28 משטחים מלאים ב'סידור לבת ישראל', בסטים של משניות ובחוברות שונות של הרב זמיר כהן – שיחולקו כשי לכל משתתף בשווי 60 שקלים, בזמן שכרטיס עלה 50. 'פנחס', שאלתי אותו, 'איפה נאחסן את כל המשטחים האלו, ואיך אתה בטוח שיגיעו כל כך הרבה משתתפים?'. אבל הוא אפילו לא הקשיב. לבסוף הוא צדק. האולם היה מלא, ולא נשאר אפילו ספר אחד. 

"אני יכול להעיד מקרוב שפנחס היה מפסיד מכיסו על כל כנס שארגן סכומים של מאות אלפי שקלים", מדגיש אזרד, "וזה עוד בלי לדבר על המתנות שהיה מחלק למשתתפים בכנס. הוא גם הקפיד תמיד להעביר לספקים את התשלום עוד ביום האירוע, זה היה חשוב לו מאוד".

"באחד האירועים הבטיח לו מישהו: 'תשכור 40 אוטובוסים להבאת המשתתפים, ואני אממן לך'. ביום של האירוע הוא התנצל שלא השיג את הכסף, וביטל את האוטובוסים. אבל פנחס לא העלה בדעתו להשאיר אנשים בצמתים, ומימן מוניות לכל מי שלא הייתה לו דרך להגיע. מאות שקלים לכל מונית, עשרות רבות של מוניות, כשפנחס לא חושב פעמיים – הכל לכבוד התורה". 

קפסולה של זיכוי הרבים

"קשה להמחיש את דמותו של פנחס", אומר הרב יצחקוב, "אם אנסה בכל זאת, אז אציין שכמו שיש לכל אדם מילים שמעלות לו אסוציאציות כלשהן, כך כשאומרים 'פנחס ראובן', ישר קופצת למחשבה קפסולה של זיכוי הרבים. כי פנחס היה קפסולה גדולה של זיכוי הרבים אדיר.

"זה התחיל כבר בהיותו בצבא. בכל פעם שקיבל חופשה, במקום ללכת לנוח בבית, הוא היה משתמש בכסף שקיבל מהצבא כדי להדפיס מדבקות של 'אין עוד מלבדו' ולהדביק אותן ברחבי הארץ. בהמשך הוא הקים את העסק שלו, שהיה נראה כלפי חוץ כמו עסק פשוט ורגיל, אך מי שהכיר אותו ידע עד כמה הוא מנצל את החנות ואת בית הדפוס כדי להגדיל תורה, כדי שיהיו עוד ועוד יהודים שיכירו את בורא עולם".

איך הוא הצליח לפעול בכזה היקף? הרי מדובר בסכומים אדירים!

"מי שרוצה לתרום, מקבל סייעתא דשמיא מיוחדת", משיב אזרד, ומספר על מקרה שראה מקרוב: "בתקופת מבצע 'עופרת יצוקה' החליט פנחס להוציא 400 אלף ספרי תהילים כדי לחלק לחיילי צה"ל. באותם ימים, המודעות בצבא לקריאת תהילים הייתה נמוכה מכפי שהיא היום, והיה ספק גדול אם יהיה מי שייקח את הכמות האדירה של הספרים. אבל פנחס לא ויתר: 'צריך להיות ספר תהילים לכל חייל', הוא טען. הוא מימן מכיסו הפרטי 400 אלף ספרי תהילים, וחילק את הכמות כולה.

"באותם ימים ביקרתי בחנות שלו. פתאום הופיע במקום מג"ד של אחת היחידות, ושאל את פנחס: 'אולי יש לך ספרי תהילים לחיילים שלי?'. פנחס השיב לו את האמת: 'סיימתי להדפיס 400 אלף ספרי תהילים, ולא נשאר לי כסף להדפסה נוספת'. רגע אחד לאחר מכן הוא שינה את דעתו: 'בורא עולם בוודאי רוצה שאתרום'. מיד הרים טלפון לבית הדפוס והודיע: 'תדפיס עוד 10,000 ספרי תהילים ב-12,000 שקלים, ותן לבחור שאני שולח אליך. אשלם בהקדם'. כשיצא הקצין מהחנות, תמהתי באוזני פנחס: 'איך תשלם?'. פנחס השיב לי בתימהון: 'היד השם תקצר?'. ואז ראיתי נס של ממש. לחנות נכנס אדם בעל מבטא צרפתי שפנחס מעולם לא הכיר, מסר לו בדיוק 12,000 שקלים, וביקש ממנו: 'תשתמש בכסף הזה כדי לתרום לחיילים'. כך כוסה הסכום ממש באותם רגעים.

"זה לא סיפור אחד ולא שניים", מדגיש אזרד. "היו לפנחס ניסים גדולים, וזה לא מפליא בכלל. כי כשאדם חי מתוך תחושה ודאית שכאשר חייל קורא תהילים זה שומר עליו – הוא בכלל לא חושב פעמיים. אם הוא מאמין שכנס בו ישתתפו 10,000 איש, שיצעקו כאיש אחד 'שמע ישראל', יעשה טוב לעם ישראל – הוא מוצא את הדרך לשלם עליו. זה העולם שפנחס חי בו". 

"מעבר לתרומות הספרים, פנחס תמיד היה הראשון שהשתתף בכל דבר של קדושה", מוסיף הרב יצחקוב. "צריכים תורם לספר תורה? 'אני אתרום'. ריצוף לבית כנסת? 'אני אשלם'. חתן יתום מתחתן, ואין מי שיארגן לו שבע ברכות? 'אני לוקח זאת על עצמי'. והוא אכן ארגן לאותו חתן אירוע ברמה של חתונה, כולל תזמורת, אולם וקייטרינג. לכל דבר הקשור לקדושה הוא היה ראש וראשון.

"היה לו גם קשר מיוחד עם גדולי ישראל" מוסיף אזרד. "פנחס היה מקושר מאוד לאחד הרבנים הגדולים, ובאחד הימים פנה ואמר לו: 'כבוד הרב, השיעור שלך מלא באנשים. בוא נעשה שיעור בלוויין, כדי שיגיע לאנשים בכל הארץ'. הרב התפלא: 'מדובר בתשלום עצום'. אך פנחס לא ויתר: 'אני אממן הכל, אם צריך אמכור לשם כך את הבית שלי'. הוא גם הוסיף: 'מכרתי כבר הרבה בשביל כאלו דברים'. הוא באמת יזם שיעור בלוויין, וזה הפך לאחד הפרויקטים הגדולים שלו. לא כולם יודעים, אך הפרויקטים הכי גדולים של זיכוי הרבים שהיו אי פעם בישראל והחשיפה התודעתית הכי גדולה הם בזכות פנחס".

"הרב עובדיה יוסף זצ"ל אהב את פנחס מאוד", נזכר אזרד. "היה כנס ענק שפנחס ארגן באיצטדיון טדי, והרב עובדיה הבטיח שישתתף בו. בסופו של דבר הרב היה חולה והרופאים אסרו עליו להגיע, ובכל זאת מרן עשה מאמץ אדיר והגיע לכנס. הוא ציין שעשה זאת למען זיכוי הרבים האדיר. פנחס גם הצליח להביא לכנסים רבנים נוספים ואנשים שייקרו מאוד את פועלו. אני בטוח שהם לא היו מגיעים לאף אדם אחר במקומו.

"הוא פשוט ידע במה להשקיע", מדגיש אזרד. "הוא היה לבוש בשיא הפשטות, מותגים לא עניינו אותו כלל, ואת כל האימפריה שלו ניהל באמצעות שני מכשירי טלפון כשרים וללא גישה לרשת. פנחס הסביר לי פעם בכנות: 'אני מאמין שבורא עולם יכול לזון ולפרנס אותי גם ללא אינטרנט'".

"צריכים תורם לספר תורה? 'אני אתרום'. ריצוף לבית כנסת? 'אני אשלם'. חתן יתום מתחתן? 'אני לוקח זאת על עצמי'

רק להודות

הרצון החזק לזיכוי הרבים, שליווה את פנחס כל שנותיו ובער בעצמותיו, הוא זה שהביא לזיכוי הרבים עצום בגודלו גם כשהגיע עד שערי מוות. 

"לפני כעשר שנים הוא אושפז במצב מסכן חיים, בעקבות קריש דם במוח", מספר הרב יצחקוב. "המצב היה אנוש, והרופאים קראו לאשתו להיפרד ממנו. באותם ימים החליט אחד מבכירי הידברות להפיץ את שמו של פנחס בכל מקום אפשרי, כשהוא מבקש מעם ישראל לקרוע שערי שמיים לרפואתו של מזכה הרבים, שחי את כל חייו למען עם ישראל. כשהוא שוכב בין שמיים לארץ, קיבל פנחס על עצמו קבלה והבטיח לבורא עולם: 'אם אתה נותן לי עוד שנות חיים, אנהל קמפיין ענק לשמירת שבת ואוציא חוברות לשמירת השבת'. באותם ימים השם פנחס בן מיליה הגיע לכל מקום בעולם, ובאופן פלאי – שהרופאים לא ידעו להסביר – הקריש בדם התמוסס, והוא קיבל עוד עשר שנות חיים למען זיכוי הרבים ועולם התורה".

בתקופה האחרונה שוב הורע מצבו הרפואי והפך לקשה מאוד. "בחול המועד פסח האחרון הגעתי לבקרו", משתף גרמי. "הייתי אצלו במשך כמעט שעה, וראיתי אותו מתייסר בייסורים נוראיים. זה היה מחזה קשה מאוד. בתוך כל זה, הוא ביקש לדבר איתי על 'כנס הודיה' שהוא רוצה ליזום באיצטדיון טדי עם 30,000 איש. היה מצמרר לראות יהודי סובל כל כך שמבקש אך ורק דבר אחד – 'להודות לבורא עולם'. ארבעה ימים לאחר מכן הוא הלך לעולמו".

"אין ספק שכאשר אדם כזה נפטר נוצר בעולם חלל גדול בזיכוי הרבים", מוסיף הרב יצחקוב. "זו ההזדמנות של כולנו לקחת על עצמנו משהו קטן מתוך הפעילות האדירה הזו, לחשוב איך כל אחד מאיתנו יכול להשלים קצת מתוך החסר שנוצר, ופשוט לתרום לעולם, לנסות להידבק בדמותו הפלאית של פנחס".