פרשת בחוקותי
מחפשים פירוש לשולחן שבת? ה"זרע שמשון" במסר נפלא מפרשת בחוקותי
ה"זרע שמשון" מבאר כיצד לימוד התורה בשמחה שימש עבור דוד המלך כתחליף לעינוגי מלכים, ריפא את נפשו והפך את רגליו לקלות, עד שהוליכוהו מאליהן אל בית המדרש
- יונתן הלוילמעקב
- כ' אייר התשפ"ו||

בפרשת בחוקותי מופיע הפסוק: "אם בחוקותי תלכו ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם" (ויקרא כ"ו, ג').
על פסוק זה אומר המדרש (ויקרא רבה ל"ה, א'): "הדא הוא דכתיב 'חישבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדותיך'. אמר דוד: 'ריבונו של עולם, בכל יום הייתי מחשב ואומר למקום פלוני ולבית דירה פלונית אני הולך, והיו רגליי מוליכות אותי לבתי כנסיות ולבתי מדרשות'".
ה"יפה תואר" הקשה: וכי בשיגעון נהג דוד, שיכוון ללכת למקום אחר, ורגליו יביאוהו בעל כורחו לבית המדרש?
ה"זרע שמשון" מבאר את התמיהה על פי דברי המפרשים (עיון יעקב ברכות ד', א'), שדרך המלכים היא לפנק ולעדן את עצמם. מחמת כובד האחריות, דאגות המלוכה והטרדות הבלתי פוסקות, המלכים חשופים מאוד לחולי של "מרה שחורה" כדיכאון או דכדוך עמוק. כדי לאזן את הלחץ הנפשי הזה, הם יוצאים למקומות של תפנוקים, בילוי ועידון, השומרים על רוחם ומשיבים את נפשם.
דוד המלך חישב ללכת למקומות של מנוחה. הוא לא עשה זאת מצד רצון למותרות, אלא מצד מצוות "ונשמרתם מאד לנפשותיכם". דוד הבין שמכיוון שעול המלוכה כבד ויש בו "היזקא שכיחא" (נזק מצוי) לבריאות הנפש, חובה עליו מצד הדין לנקוט פעולות הצלה לגופו.
הוא תכנן ללכת ל"בית דירה פלונית" או למקום של עידון, כדי להשיב את נפשו ולמנוע את חולי המרה השחורה שעלול לבוא מחמת טרדותיו העצומות, אך רגליו הביאוהו מאליהן אל בית המדרש, בשל משיכתו העזה ללימוד תורה.
ה"זרע שמשון" מדייק את הדברים מתוך מה שאמר דוד: "ואשיבה רגליי אל עדותיך". לכאורה היה די לומר "ואשיבה אל עדותיך", מתוך דקדוק במילה "רגליי" דייקו חז"ל במדרש שהיו רגליו מוליכות אותו. וזו כוונת דוד באומרו "ואשיבה רגליי", שמחמת התנהגות רגליי השבתי עצמי ללכת לבית המדרש ולא למקומות אחרים.
עוד מדייק ה"זרע שמשון" כי העניין הוא כפי שנאמר על יעקב אבינו "ויישא יעקב רגליו" (בראשית כ"ט, א'), וכתב רש"י שמשנתבשר בשורה טובה נעשה קל ללכת, וכאילו הלכו רגליו מעצמן. כך גם אצל דוד המלך, שהכניס בטבעו הנאה ושמחה מהתורה, שגרם לו להרגיש שבשעה שהולך לבתי מדרשות ובתי כנסיות יש לו כל כך הרבה שמחה והנאה מהתורה, עד כדי כך שרגליו נעשו קלות בעת שהלך לשם, ורגליו מוליכות אותו בעצמן לשם. משום כך הבין שאין לו צורך כלל וכלל בכל אותם עידונים שעושים שאר מלכים, כי על ידי העסק שלו בתורה שמביא בליבו שמחה והנאה, בכך יינצל מכל המחלות שעלולות לבוא עליו מחמת טרדת המלוכה.




