מהי מטרת החיים? הרמח"ל מסביר במשפטים שכל יהודי חייב לקרוא

הציטוט היומי

"נמצינו למדים, כי עיקר מציאות האדם בעולם הזה הוא רק לקיים מצוות ולעבוד ולעמוד בניסיון, והנאות העולם אין ראוי שיהיו לו אלא לעזר ולסיוע בלבד לשיהיה לו נחת רוח ויישוב דעת למען יוכל לפנות ליבו אל העבודה הזאת המוטלת עליו.

"ואמנם ראוי לו שתהיה כל פנייתו רק לבורא יתברך, ושלא יהיה לו שום תכלית אחר בכל מעשה שיעשה אם קטן ואם גדול - אלא להתקרב אליו יתברך ולשבור כל המחיצות המפסיקות בינו לבין קונו, הן הנה כל ענייני החומריות והתלוי בהם, עד שיימשך אחריו יתברך ממש כברזל אחר אבן השואבת.

"וכל מה שיוכל לחשוב שהוא אמצעי לקורבה הזאת, ירדוף אחריו ויאחז בו ולא ירפהו. וכל מה שיוכל לחשוב שהוא מניעה לזה, יברח ממנו כבורח מן האש, וכעניין שנאמר (תהילים ס"ג, ט'): 'דבקה נפשי אחריך בי תמכה ימינך', כיון שביאתו לעולם אינה אלא לתכלית הזה, דהיינו, להשיג את הקירבה הזאת במלטו נפשו מכל מונעיה ומפסידיה".

(רמח"ל, מסילת ישרים, פרק א')

הסבר הציטוט

הרמח"ל מגדיר כאן את "תמונת המצב" המדויקת של היהודי בעולם. הוא קובע שלוש נקודות יסוד:

המטרה המרכזית: האדם לא נמצא כאן כדי ליהנות, אלא כדי לעבוד, לקיים מצוות ולעמוד בניסיונות. זהו "מרכז הכובד" של החיים.

תפקיד ההנאות: העולם הזה אינו "רע", אך הוא גם לא היעד. הנאות העולם (אוכל, נופשים, דירה משופצת ורכב טוב) הן רק אמצעי עזר - "דלק" שנועד לתת לאדם כוח ושקט נפשי, ולסייע לו כדי שיוכל להתפנות לעבודת השם.

מבחן "האבן השואבת": המדד לכל מעשה בחיים, גדול או קטן, הוא אחד: האם זה מקרב אותי לבורא או מרחיק אותי ממנו? האדם צריך להימשך להשם כמו ברזל למגנט, לאמץ כל מה שמקרב ולברוח מכל מה שמהווה מחיצה חומרית בינו לבין קונו. זאת כיוון שביאתו לעולם הינה למטרה אחת - להשיג קרבת אלוקים ודבקות בה', באמצעות הימלטות ממה שמפריע לו להגיע לשלמות זו.

כמה מילים על המחבר

הרמח"ל (רבי משה חיים לוצאטו) נפטר לפני 280 שנה. היה רב עצום וגדול בתורה, במחשבה, במוסר ובקבלה. פעל באיטליה, בסןף ימיו עלה לארץ ישראל ונטמן בטבריה. מרבית ספריו אבדו עם הזמן. בין הספרים שנותרו ונדפסו: מסילת ישרים, דרך ה', דעת תבונות ועוד, המשמשים עד ימינו ספרי יסוד במוסר ובמחשבה היהודית.