מיתוס מלחמת הקיום: האם בעלי חיים בטבע נאבקים זה בזה באקראיות?

אהוד שואל: "מגיל צעיר שמעתי שיש מלחמת קיום בטבע, שהחזקים שורדים והחלשים נהרגים, מה שנשמע כמו מקריות. היכן התכנון שבכל זה?".

שלום אהוד, ותודה על שאלתך.

מה שתיארת הוא מיתוס נפוץ מאוד, שמקורו בתיאוריות ישנות ושגויות על הטבע, שהומצאו במטרה להתעלם מן החוכמה האלוקית. זהו מיתוס, כי המדע המודרני גילה שבכל סביבה טבעית קיים איזון מדויק בין טורפים לנטרפים ("מאזן אקולוגי"), באופן שמאפשר למינים שונים לשרוד יחד.

הנה דוגמה טובה לכך: בשנת 1926 למניינם הוכחדו כל הזאבים מן הפארק הלאומי ילוסטון שבארה"ב. בעקבות זאת החלו האיילים להתרבות בקלות, והגיעו לאוכלוסייה של עשרות אלפים. הם אכלו את הצמחייה וזרעי העצים, עד שהעלימו יערות שלמים. בעקבות זאת החלו להיכחד חיות רבות אחרות, בפעולת שרשרת: הבונים, ציפורי שיר ואפילו דגים ודו-חיים. אם המצב היה נמשך, האיילים היו מכלים את כל היערות עד שהיו מתים ברעב בעצמם, והפארק היה הופך לשממה! הממשלה הבינה את חומרת המצב, והכניסה מחדש זאבים לפארק בשנת 1995. הזאבים דיללו והגבילו את אוכלוסיית האיילים, וכך שמורת הטבע ניצלה.

הנה דוגמה נוספת: נמלים-פועלות חיות רק חודשים ספורים עד שנתיים, והיה אפשר לחשוב בטעות שהן לא מסוגלות לחיות יותר שנים, אך מסתבר שמלכת הנמלים חיה עד 30 שנה! אילו כל הנמלים היו מאריכות ימים, מצב כזה היה מוביל לצפיפות אדירה של נמלים, לטריפת אינספור חרקים אחרים עד הכחדתם, ובעקבות זאת לפגיעה במחזור חומרי ההזנה בקרקע, מה שהיה ממוטט את כל המאזן האקולוגי. הבורא קבע אפוא לכל נמלה מה יהיה תפקידה, ואף תכנן במדויק כמה זמן תחייה כל נמלה עבור הטבע כולו.

אז התשובה היא לא. אין באמת מאבק אקראי בין מינים בטבע, כי אם תכנון אקולוגי מדויק עדין – גלגל החיים.

אילו הייתה קיימת אקראיות עיוורת בטבע, פשוט לא היה טבע. אם טורף מסוים היה משיג יכולת ציד שעולה על כל יצור אחר, הרי שהיה מכלה את כל המינים הניצודים, ואז מת ברעב בעצמו, וכך היה העולם נמצא שומם מחיים. וכן להפך: אם הנטרפים היו זוכים לאמצעי הגנה או התקפה טובים מדי, היו מובילים להכחדת הטורפים מרעב, ואז מתרבים ומכלים את כל המזון עד שהארץ שוב הייתה שוממה מחיים.

האקולוגיה היא אפוא הוכחה נוספת לתכנון האלוקי, כי רק חוכמה עליונה מסוגלת להתאים בין היכולות והצרכים של מינים כה רבים ושונים בטבע, לתת לכל מין מנגנוני הגנה ומנגנוני ציד תואמים לחברו, באופן מדויק שיאפשר את הישרדותם המשותפת של כל המינים בטבע. על כזאת נאמר: "מה רבו מעשיך ה', כולם בחוכמה עשית, מלאה הארץ קניינך" (תהילים ק"ד, כ"ד).