האב השכול נפרד מבנו: "ה' נתן וה' לקח יהי שם ה' מבורך"

אלפים ליוו אמש (ראשון) למנוחות את אברהם ישעיהו שפיגל ז"ל, תלמיד ישיבת תפרח בן 17, שנמצא אחרי עשרה ימים בחוף הרצליה לאחר שטבע בחוף נתניה. 

מסע ההלוויה יצא מבית המשפחה בשכונת רמת שלמה בירושלים. ראשון המספידים היה האב השכול, הגאון רבי שלמה שפיגל, שהצדיק עליו את הדין: "ה' נתן וה' לקח יהי שם ה' מבורך. כתוב שהקב"ה שש ושמח בבוא אליו נפש נקי וצדיק, אבל מעשי ידיי טובעים בים ואתם אומרים שירה? איך אפשר לשמוח? אבל אצל הקב"ה יש גם שמחה, אבל מצד שני יש גם 'במסתרים תבכה נפשי', ואצל הקב"ה זה לא סתירה".

האב האריך בכך שבנו היה נקי וצדיק ודקדק בהלכה; הוא החמיר על עצמו וישב ולמד. הוא לא הגיע בכלל לכרת, אמר אביו. "כולם אומרים לי שהוא קרבן ציבור, אני אומר שהוא פרה אדומה, הוא מטהר את כולם, הוא היה טוב לכולם".

"אנחנו לקינו בכפליים. אחד ועוד אחד זה הרבה יותר משניים. כשאדם שאוהב אותך נותן לך מכה זה כואב הרבה יותר. הקב"ה נתן לנו משפחה יפה, הכל הלך כמו דבש, על מי מנוחות; לקבל כזאת מכה ועוד בכפול - זה אוי לנו כי לקינו בכפליים, ושהקב"ה ייתן לנו 'נחמו נחמו עמי' בכפליים".

בהמשך ביקש האבא שיהא מליץ יושר עליו ועל האמא: "שנוכל לגדל את המשפחה לתפארת ולהחזיק את הישיבה. תהיה מליץ יושר על כל המתנדבים היקרים שטרחו לחפש אותך, אנשים השקיעו מאמצים בשביל למצוא אותך".

לאחר מכן ספד רבו, הגאון רבי אביעזר פילץ, ראש ישיבת תפרח: "קול ה' בכוח, קול ה' בהדר, קול ה' שובר ארזים. ארזים זה הבחורים יששכר דב ואברהם ישעיהו שהיו שתולים בבית ה', בחצרות אלוקינו יפריחו - הקב"ה שבר את הארזים בצורה לא טבעית".

"כל בני הישיבה מדוכדכים ורואים עליהם את האבלות. אברהם ישעיהו היה מיוחד בשמחת חיים - חיים של תורה, חיים של תפילה וחיים של אהבת חברים", ציין הגר"א פילץ. הגר"א פילץ הביא את הפסוק "תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בני אדם" - הקב"ה נתן כאלו מכות עד דכא, הנפש בדיכאון היא מדוכדכת".

לאחר מכן הספיד הגאון רבי ישראל גנס, שציין שלמד עם המנוח בחברותא עד יומו האחרון, וציין את היותו בן עלייה שאין כדוגמתו.

המשגיח הגאון רבי בנימין פינקל הזכיר את האבלות על 24 אלף תלמידי רבי עקיבא, ואמר לכאורה רבי עקיבא היה צריך להיות בייאוש, ומיד אחרי שמתו כולם הוא הלך ולימד עוד 5 תלמידים חדשים שמהם יש לנו את כל התורה שיש לנו. "אני אומר לך ר' שלמה, תמשיך בעבודת הקודש בישיבה למרות כל הקושי והצער".

את מסכת ההספדים סיים הגאון רבי יהושע מישקובסקי, ראש ישיבת 'אמרי משה', בה למד אבי בישיבה קטנה. הוא הביא את הפסוק בתהילים: "בים דרכך ושבילך במים רבים ועקבותיך לא נודעו". "בשנה שעברה בזמן הזה שאלתי אותך: איפה אתה רוצה ללכת לישיבה גדולה? אמרת לי: אני רוצה ללכת לתפרח. שאלתי אותך למה, מה מיוחד בתפרח? ואתה אמרת לי: 'הרוצה להחכים ידרים', אני רוצה מקום שמנותק מעולם הזה, אני רוצה להתעלות.

"הוא היה מרומם בבחינת ויגבה ליבו בדרכי ה', הוא לא היה עוד בחור, הוא היה מרומם מעל כולם, במושגים שלו בידיעות ובשאיפות", אמר הרב מישקובסקי.