"אבי, איפה אתה?": הלוויה קורעת לב ליששכר דב שפיגל ז"ל, אחיו עדיין נעדר

במסע הלוויה קורע לב ליוו בשעות הצהריים (רביעי) אלפי בני אדם את יששכר דב שפיגל ז"ל, בן ה-21, שטבע בחוף נתניה בערב שבת האחרון.

אביו, הגאון רבי שלמה שפיגל, ראש ישיבה בישיבת מיר, נפרד מבנו כשהקהל גועה בבכי. "שלושה שותפים יש באדם - אבא ואמא והקב"ה. אז אם הקב"ה נתן לנו מתנה, איך הוא לוקח את זה בלי לשאול אותנו? התשובה היא: זו לא מתנה, נתנו לך פיקדון. בעל הפיקדון לוקח את הפיקדון. הקב"ה נתן לנו כזה פיקדון טוב. לא שאני יודע לשמור על הפיקדון, אלא שגם שמירה פחותה שלנו הספיקה. לא היה צריך לעודד אותו, הוא תמיד נמשך להתפלל, ללמוד ולהיות טוב. אנחנו מחזירים את הפיקדון מושלם וטהור".

האב הוסיף ואמר בשם הגאון רבי שניאור קוטלר זצ"ל, ראש ישיבת לייקווד, שאמר: "כתוב 'מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת'. יש ערב שבת של קיץ ויש של חורף, לפעמים זה קצר ולפעמים זה ארוך. הבן שלי זכה לערב שבת קצר שטרח בו, אבל עכשיו הוא בא לעולם שכולו טוב, לעולם שכולו שבת, טהור ונקי".

"הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשועים... הבן יקיר לי יששכר דב אם ילד שעשועים, כי מדי דברי בו זכור אזכרנו עוד", אמר האב מול אלפי הנוכחים. "אמר רבי מאיר שפירא: ה'עוד' - אנחנו יודעים שהוא היה מושלם, אבל אנחנו מצטערים ובוכים על מה שהוא עוד יכול היה להספיק בחיים. תמיד ביקשנו ממנו שיבוא יותר לשבתות הביתה, הוא אמר לנו: 'אני אוהב ללמוד, בישיבה אני אוכל ללמוד יותר'".

את הספדו סיים עם הפסוק המצמרר: "למה אשכל גם שניכם ביום אחד". זעק האבא: "איפה אבי? איפה הוא? למה שניים? עכשיו אתה עולה לשמיים, תבקש שנמצא את אבי, תהיה מליץ יושר שאני אוכל להחזיק את הישיבה".

לאחר מכן ספד רבו, ראש הישיבה הגאון רבי אביעזר פילץ, ראש ישיבת תפרח, שקרא את הפיוט ב'אלה אזכרה' שאומרים ביום הכיפורים: "שרפי מעלה זעקו במרה, זו תורה וזו שכרה?". "צריך לדעת שלא מלאכי חבלה היו בגלי הים, היו שם מלאכי רחמים. המלאכים מביאים את יששכר דב לפני הקב"ה - תראה איזה בחור היה פה בעולם, שרק תורה עניינה אותו, הוא שם לילות כימים על לימוד התורה".

לאחר מכן ספד הגאון רבי אברהם משה זיסקינד, ראש ישיבת 'כתר תורה', שסיפר שהיה מכין עמו את השיעורים, ובכל סוגיא הייתה לו תפיסה מיוחדת, וכל הישיבה שלנו נזקפת לזכותו בזכויות שיש לו בישיבה.

המשגיח רבי דן סגל אמר בדבריו: "כולנו קיבלנו מכה, לא רק ההורים. זו מכה לכולנו. חייבים להתחזק בבין אדם לחברו, לחזק את הדיבוק חברים".

לאחר אמירת הקדיש בדמעות רותחות על ידי האב השכול, יצא מסע ההלוויה לעבר הר המנוחות.

עם ישראל מתבקש להתחזק בבין אדם לחברו, ולעורר רחמי שמים מרובים מציאת האח הנעדר אברהם ישעיהו בן שושנה, ולנחמת המשפחה האבלה.